| א. ארבע הבטחות |
השווה את ארבע הבטחות הארץ שניתנו לאברהם בפרשתנו:
(1) פרק י"ב פסוק ז'
1. מה מוסיפה כל הבטחה על הקודמות לה?
2. הסבר מה הקשר שבין הבטחה (1) למה שלפניה ולמה שלאחריה (היינו לסוף פסוק ז').
**
3. השווה את אופי ההתגלות לאברהם (י"ב ז') לאופיה של ההתגלות הראשונה (י"ב א'-ג'). מה ההבדל ביניהן, ומה סיבת ההבדל?
| ב. חילופי הזמנים |
"לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"
1) Genesis 12:7
And the LORD appeared unto Abram, and said: ‘Unto thy seed will I give this land’; and he builded there an altar unto the LORD, who appeared unto him.
(לשון עתיד)
"...לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ"
for all the land which thou seest, to thee will I give it, and to thy seed for ever.
(לשון עתיד)
"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"
In that day the LORD made a covenant with Abram, saying: ‘Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates;
(לשון עבר)
"וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ"
4) Genesis 17:8
And I will give unto thee, and to thy seed after thee, the land of thy sojournings, all the land of Canaan, for an everlasting possession; and I will be their God.’
(לשון עתיד)
רש"י:
ד"ה לזרעך נתתי: אמירתו של הקדוש ברוך הוא, כאילו היא עשויה.
ד"ה לזרעך נתתי: אמירתו של הקדוש ברוך הוא, כאילו היא עשויה.
השווה לדברי רש"י אלה:
ד"ה הרימותי ידי: לשון שבועה. מרים אני את ידי לאל עליון, וכן (בראשית כ"ב) "בי נשבעתי" – נשבע אני, וכן (בראשית כ"ג) "נתתי כסף השדה קח ממני" – נותן אני לך כסף השדה, וקחהו ממני.
הרמתי ידי I HAVE LIFTED UP MY HAND — An expression signifying an oath: I lift up my hand to the Most High God (not, I have lifted up). Similarly, (Genesis 22:16) בי נשבעתי which means “By myself do I swear” and similarly, (Genesis 23:13) נתתי כסף השדה קח ממני which means “I give the price of the field, take it from me”.)
*
1. הסבר למה לא פירש רש"י את לשון "נתתי" (ט"ו י"ח) כשם שפירש את "הרימותי" בפרק י"ד ואת כל המקומות המובאים ברש"י שם?
*
2. התוכל לפרש את לשון עבר של "נתתי" בהבטחה השלישית שלא כפי שפירשה רש"י?
*
3. התוכל להסביר למה נאמרה הבטחה רביעית שוב בלשון עתיד "ונתתי לך", אחרי שכבר בהבטחה שלישית נאמרה הנתינה בלשון עבר?
| ג. להבטחה שנייה |
"וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ"
And the LORD said unto Abram, after that Lot was separated from him: ‘Lift up now thine eyes, and look from the place where thou art, northward and southward and eastward and westward;
1. רש"י:
ד"ה אחרי היפרד לוט: כל זמן שהרשע עמו, היה הדיבור פורש ממנו.
ד"ה אחרי היפרד לוט: כל זמן שהרשע עמו, היה הדיבור פורש ממנו.
א. מה קשה לו?
ב. מפרשי רש"י מקשים: והלא נאמר לו (י"ב ז') "לזרעך אתן את הארץ הזאת"?!
הרא"ם, מיישב:
לא קשיא, כי שם עבר אברהם לבדו, שהלך לבדו עד מקום שכם... והראייה על זה, ביציאתו מחרן ובביאתו בארץ כתוב לשון רבים "ויצאו", "ויבואו", ובהליכתו לשכם כתוב (י"ב י') "ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם".
לא קשיא, כי שם עבר אברהם לבדו, שהלך לבדו עד מקום שכם... והראייה על זה, ביציאתו מחרן ובביאתו בארץ כתוב לשון רבים "ויצאו", "ויבואו", ובהליכתו לשכם כתוב (י"ב י') "ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם".
ואולם תירוצו זה של הרא"ם נדחה על ידי כמה ממפרשי רש"י, המיישבים את הקושיה באופן אחר.
הסבר מהי חולשתו של הרא"ם, ונסה ליישב את קושייתו באופן אחר!
ד"ה והאדם ידע: כבר קודם העניין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההיריון וכן הלידה, שאם כתוב: "וידע אדם" נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים.
(1) והאדם ידע AND THE MAN KNEW already before the events related above took place — before he sinned and was driven out of the Garden of Eden. So, also, the conception and birth of Cain took place before this. Had it been written, וידע אדם it would imply that after he was driven out children were born to him (Genesis Rabbah 22:2).
א. לכאורה נראה שדברי רש"י אלה סותרים לדברי רש"י לפסוקנו (י"ג י"ד). במה?
ב. כיצד ניתן להוכיח שאין כל סתירה בין שני המקומות?
"אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ"
And the LORD said unto Abram, after that Lot was separated from him: ‘Lift up now thine eyes, and look from the place where thou art, northward and southward and eastward and westward;
בכור שור:
מפני שאמר ללוט (י"ג ט') "הלא כל הארץ לפניך", כלומר: איני מעכב לעצמי רק מקום דירתי, כאדם שאומר: "אינו שלי רק מקום דירתי בלבד, שאני מעכב ממך", לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא: הנה כל הארץ לפניך.
מפני שאמר ללוט (י"ג ט') "הלא כל הארץ לפניך", כלומר: איני מעכב לעצמי רק מקום דירתי, כאדם שאומר: "אינו שלי רק מקום דירתי בלבד, שאני מעכב ממך", לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא: הנה כל הארץ לפניך.
א. מה ההבדל בין ר' יוסף בכור שור ובין רש"י (שהובא לעיל) בפירוש סמיכות העניינים?
*
ב. איך יש לפרש, לפי דברי בכור שור, את הקושי שבין פסוק י"ד לפסוק ט"ו?
"לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ"
for all the land which thou seest, to thee will I give it, and to thy seed for ever.
לפי שד"ל דומה וי"ו זו של "ולזרעך" לוי"ו בפסוקים הבאים:
"בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ"
And Abram said unto Lot: ‘Let there be no strife, I pray thee, between me and thee, and between my herdmen and thy herdmen; for we are brethren.
"וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ"
And I will give unto thee, and to thy seed after thee, the land of thy sojournings, all the land of Canaan, for an everlasting possession; and I will be their God.’
"וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ וְהָיִיתָ נָקִי..."
then shalt thou be clear from my oath, when thou comest to my kindred; and if they give her not to thee, thou shalt be clear from my oath.
"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם"
And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them;
*
א. מה קשה לשד"ל בפסוקנו?
ב. מה הדימיון בין פסוקנו לבין כל הפסוקים המובאים בפירושו?
| ד. "קום התהלך" |
"קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ"
Arise, walk through the land in the length of it and in the breadth of it; for unto thee will I give it.’
אבן כספי:
ד"ה קום התהלך: לפני ה'.
ד"ה קום התהלך: לפני ה'.
**
מה קשה לו?
| ה. להבטחה השלישית |
פרק ט"ו פסוקים י"ח – כ"א
"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"
"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"
In that day the LORD made a covenant with Abram, saying: ‘Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates;
מגילת תענית ג':
כשבאו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה אמרו =(חכמים): מי ילך וידון עמהם? אמר להם גביהה בן פסיסא שומר ה' יתברך לחכמים: "אני אלך ואדון עמהם. אם ינצחוני – אימרו להם: הדיוט שבנו נצחתם!" אמרו ישמעאלים: "כתיב בתורה, ביום ההוא כרת... לזרעך נתתי את הארץ... ואנו מזרעו של אברהם – נחלק עמכם". השיב להם "כלום אתם מביאים לי ראיה מן התורה, אף אני לא אביא לכם ראיה אלא מן התורה, כתיב (כ"ה ו') ולבני הפלגשים.... נתן אברהם מחנות וישלחם מעל יצחק בנו וכתיב (כ"ה ה') ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק!" ברחו להם.
כשבאו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה אמרו =(חכמים): מי ילך וידון עמהם? אמר להם גביהה בן פסיסא שומר ה' יתברך לחכמים: "אני אלך ואדון עמהם. אם ינצחוני – אימרו להם: הדיוט שבנו נצחתם!" אמרו ישמעאלים: "כתיב בתורה, ביום ההוא כרת... לזרעך נתתי את הארץ... ואנו מזרעו של אברהם – נחלק עמכם". השיב להם "כלום אתם מביאים לי ראיה מן התורה, אף אני לא אביא לכם ראיה אלא מן התורה, כתיב (כ"ה ו') ולבני הפלגשים.... נתן אברהם מחנות וישלחם מעל יצחק בנו וכתיב (כ"ה ה') ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק!" ברחו להם.
מדרש אגדה פרשת חוקת כ':
כך אמר משה לאדום: שטר היה עלינו ועליך מימות אברהם זקננו "ועבדום ועינו אותם" וגם האחים כולם היו צריכים לפרוע החוב של אביהם, ואתה אחי יעקב היית, והיה לך לפרוע החוב, כשם שעשינו אנחנו, ואתה ידעת שאנחנו פרענו החוב, ואתה לא פרעת, מפני שלא היית רוצה לפרוע, שכן כתיב (בראשית ל"ו ז') "וילך (עשו) אל ארץ מפני יעקב אחיו" – מפני שטר חוב שבידו. והקדוש ברוך הוא אמר ליעקב: מי שיפרע החוב מבניו – יירש את הארץ, שכן כתיב "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית וכו'" אנו שפרענו חובו – מעתה לנו הארץ.
כך אמר משה לאדום: שטר היה עלינו ועליך מימות אברהם זקננו "ועבדום ועינו אותם" וגם האחים כולם היו צריכים לפרוע החוב של אביהם, ואתה אחי יעקב היית, והיה לך לפרוע החוב, כשם שעשינו אנחנו, ואתה ידעת שאנחנו פרענו החוב, ואתה לא פרעת, מפני שלא היית רוצה לפרוע, שכן כתיב (בראשית ל"ו ז') "וילך (עשו) אל ארץ מפני יעקב אחיו" – מפני שטר חוב שבידו. והקדוש ברוך הוא אמר ליעקב: מי שיפרע החוב מבניו – יירש את הארץ, שכן כתיב "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית וכו'" אנו שפרענו חובו – מעתה לנו הארץ.
1. בשתי דרכים מנמקים חז"ל את זכות עם ישראל על ארצו. מה הן שתי הדרכים?
2. הסבר את המשמעות הסמלית שבמילים "אנו שפרענו חובו – לנו הארץ"!