פרשת מקץ תש"ג - חלום פרעה
אם אין לך פנאי לענות על הכל, דלג על שלוש הראשונות והתחל בד'.
א. השוואת סיפור החלום
השווה את סיפור החלום על ידי הכתוב (ב'-ז') לסיפור החלום על ידי פרעה (י"ז-כ"ד).
והנה סיפר פרעה חלומו ושינה דברים מועטים, אם בהוסיפו... ואם בשנותו... וקיצר הכתוב במקום אחד והאריך במקום אחר כפי צורך הענין.
1. נסה לבאר מה "צורך העניין" באחדים מן השינויים.
2. מה טעם לא פירט הכתוב סיפור פרעה בפסוק ח' והסתפק במילה "ויספר" בלבד, ופירט את כל הסיפור בפסוקים י"ז-כ"ד?
ב. החסר בפתרון יוסף
כיצד יש לפתור את פרטי החלום שלא הוזכר פתרונם בדברי יוסף?
1. הפרות הטובות – "ותרעינה באחו", רעות המראה "ותעמדנה... על שפת היאור" ולא באחו.
"וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת..."
And, behold, seven other kine came up after them out of the river, ill favoured and lean-fleshed; and stood by the other kine upon the brink of the river.
בצדן וקרוב להן. והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב, ואף על פי שלא סיפר זה ליוסף. ואולי המראה והסיפור היו שוים והכתוב לא יחוש, כאשר הוסיף בסיפור ולא נודע כי באו אל קרבנה, וכן עולות בקנה אחד סימן שתהיינה שבע שנים רצופות.
They stood next to the cows. The proximity of the two groups of cows indicated that the years of famine would commence immediately upon the conclusion of the years of plenty.
קודם שתאכלנה אותנה, להורות שיהיו הרעב והשבע יחדיו באיזה זמן, כעניין ויהי רעב בכל הארצות, ובכל ארץ מצרים היה לחם (פסוק נ"ד).
ותעמודנה אצל הפרות, before they had been devoured by the fat cows. This apparently minor nuance was to tell Joseph that famine and plenty would occur at the same time, would overlap at some stage. [the countries surrounding Egypt not having had the benefit of the seven good years, experienced the famine already when there was still plenty of food in Egypt itself. Ed.] (compare verse 54)
"וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה..."
And the ill-favoured and lean-fleshed kine did eat up the seven well-favoured and fat kine. So Pharaoh awoke.
סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב.
ותאכלנה AND THEY ATE — indicating that all the joy occasioned by the years of plenty would be forgotten in the days of famine.
על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לאמר לפרעה ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות, והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב, כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבואנה אל קרב הרעות. ואיננה עצה, כי הליועץ למלך נתנוהו, רק בפתרון החלום אמר כן. ונשכח כל השבע, ולא יודע השבע, פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע, כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות, רק היו להן למחיה, אילו לא אכלו אותן היו מתות בכחשיהן. ולא כדברי רש"י שאמר ונשכח כל השבע, הוא פתרון הבליעה.
מה בין רש"י לרמב"ן?
ג. שאלות לשון וסגנון
*
"וַיְסַפֵּר... אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם"
*
And it came to pass in the morning that his spirit was troubled; and he sent and called for all the magicians of Egypt, and all the wise men thereof; and Pharaoh told them his dream; but there was none that could interpret them unto Pharaoh.
כיצד תבאר את החילוף בין לשון יחיד (חלומו) ובין לשון רבים (אותם)?
ד. "את חטאי" - ברבים
"אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר"
Then spoke the chief butler unto Pharaoh, saying: ‘I make mention of my faults this day:
הקשה האברבנאל:
...והוא לא נאסר כי אם על חטא אחד ולא על רבים?
ותירץ:
ואמר חטאי בלשון רבים לפי שהיו שניים: החטא שחטא שבעבורו קצף המלך עליו ושם אותו במשמר והאחד שחטא כנגד יוסף שלא זכרו וישכחהו.
מהי חולשת התירוץ הזה, ואיך אפשר לתרץ בדרך אחרת?
ה. כינוייו של בית הסוהר
"וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר"
Pharaoh was wroth with his servants, and put me in the ward of the house of the captain of the guard, me and the chief baker.
למה נקרא הכלא שבו היה יוסף והשרים פעמים בית סוהר (ל"ט כ') ופעמים בור (מ' ט"ו; מ"א י"ד) ופעמים משמר (פרקנו) והלא הכוונה למקום אחד?
ו. איך העז יוסף לתת עצות?
"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ..."
Now therefore let Pharaoh look out a man discreet and wise, and set him over the land of Egypt.
*
יש להקשות: איך העז יוסף לתת עצות למלך מבלי שפרעה ביקש אותן ממנו?
ד"ה ותאכלנה הפרות: על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לאמר לפרעה ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות, והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב, כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבואנה אל קרב הרעות. ואיננה עצה, כי הליועץ למלך נתנוהו, רק בפתרון החלום אמר כן. ונשכח כל השבע, ולא יודע השבע, פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע, כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות, רק היו להן למחיה, אילו לא אכלו אותן היו מתות בכחשיהן. ולא כדברי רש"י שאמר ונשכח כל השבע, הוא פתרון הבליעה.
ד"ה ואין פותר אותם: לא היה מי שידע לפתור אותם לפרעה להנאתו ולהנאת עמו, כי זהו מה שהיה פרעה מבקש, שיבינו מתוך חלומו דבר העתיד לבוא על עמו ושיועיל היותו נודע בטרם יבוא, כי היה מאמין כי לא לחינם שלח לו האלוקים את החלומות ההם, ובפרט ביום לידתו, שאם אין אתה אומר כן, מי מנע אותם מאמור לו פתרון ככל העולה על רוחם? ולפי זה יובן למה נכנס יוסף לתת עצה למלך, כי זה אמנם היה המבוקש, לא לידע העתיד, אלא לידע אותו כדי להשמר ממנו.
ד"ה ועתה ירא פרעה: לפי מה שאמרתי, מבואר שהוצרך יוסף להיכנס למחיצה שאינה שלו ולעוץ את המלך עצה, כי המבוקש מן החלום לקבל ממנו תועלת למלך ולארצו.
ז. "וייטב הדבר בעיני פרעה"
"וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה"
And the thing was good in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of all his servants.
הקשה ר' יצחק עראמה, בספרו עקדת יצחק:
מה ראה פרעה ועבדיו קֹשט דברי אמת בדברי יוסף שנאמר "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו", ולמה גידלוהו וירוממוהו על כל ארץ מצרים בטרם ידעו את מוצא דברו?
נסה לענות על שאלה זו!
ח. "הנמצא כזה"
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱ-לֹהִים בּוֹ"
And Pharaoh said unto his servants: ‘Can we find such a one as this, a man in whom the spirit of God is?’
ד"ה הנמצא כזה: הנשכח כדין, אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו. הנמצא לשון תמיהה, וכן כל ה"א המשמשת בראש תיבה ונקודה בחטף פתח.
הנמצא כזה CAN WE FIND SUCH A ONE AS THIS? — The Targum renders it: “can we find like this one” — meaning, “If we go to seek one could we find anyone like him?” הנמצא is a question, as is every ה prefixed to a word with the vowel Chataph Patach.
*
1. במה ברור כאן התרגום יותר מן העברי, ולמה מביאו רש"י?
האם מסכים הרמב"ן (ד"ה הנמצא כזה) לדעת רש"י, או מתנגד לה? נמק תשובתך.
בעבור שהיה עברי והם שנואי נפש המצריים, לא יאכלו מגעם ולא יתחברו עמהם, כי טמאים הם אצלם, על כן לא רצה למנותו משנה בלא רשותם, ולכך אמר להם שלא ימצאו מצרי כמוהו כי רוח אלהים בו. ואחרי שהודו, אמר ליוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת, כי מאשר היה הפתרון טוב ונכון בעיני פרעה ובעיני עבדיו היה בעיניהם כאילו כבר בא הכל כמו שפתר להם: ויתכן שירמוז 'את כל זאת' גם למה שספר לו שר המשקים. וכמוהו (לעיל כ"ט י"ג) ויספר ללבן את כל הדברים האלה, הברכות הנזכרות קודם לכן. אמר, אחרי שהודיע אלהים אותך החכמה הגדולה הזאת לפתור כל החלומות הנעלמים והסתומים, ולא יפול דבר מכל דבריך, אין נבון וחכם בכל ענין כמוך, וראוי אתה לנהוג שררה ומלכות ולהיות לי למשנה.
האם מסכים ראב"ע (ד"ה הנמצא כזה) לדעת רש"י או מתנגד לה? נמק תשובתך.
בנין נפעל והוא פועל עבר כאומר הנמצא בעולם כזה. ויתכן להיות הנו"ן סימן המדברים הנמצא אנחנו כזה. דברי פרעה אל עבדיו.
ט. שאלות ודיוקים ברש"י
מה קשה לרש"י בפסוקים הבאים?
*
ד"ה והנה חלום: והנה נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותרים.
*
והנה חלום AND, BEHOLD. IT WAS A DREAM — and behold a whole dream was completed before him (i.e. representation of what was evidently a completed whole had passed before him as a dream during his sleep) and demanded an interpreter.
ומה בין תשובתו לתשובת רשב"ם?
כמו והנה היא לאה. אבל עד עתה היה סבור שראה ממש ולא חלום.
IT WAS A DREAM! As in (Gen. 29:25), "Here it was Leah." But until now, he was under the impression that what he was seeing was reality and not a dream.
ד"ה נער עברי עבד: ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה. מזכירו בלשון בזיון.
נער עברי עבד A LAD, AN HEBREW, A SLAVE — Cursed be the wicked for the favours they do are never really complete! He mentions him in disparaging language.
*
ד"ה השיב על כני: מי שבידו להשיב, והוא פרעה הנזכר למעלה, כמו שאמר (לעיל פסוק י') פרעה קצף על עבדיו, הרי מקרא קצר ולא פירש מי השיב, לפי שאין צריך לפרש מי השיב, וכן דרך כל מקראות קצרים על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר.
*
השיב על כני HE RESTORED UNTO MY OFFICE — he means Pharaoh who was mentioned before, where it is said (v. 10) “Pharaoh was wroth with his servants”. The phrase is elliptical not stating explicitly who restored, for it is not necessary to state explicitly who restored: obviously he who has the power to restore viz, Pharaoh. This is the ease with all elliptical sentences — they leave the matter indefinite as to who has to do the action (i.e. they omit the subject of the verb).
בעל לבוש אורה, (ר' מרדכי יפה) בפירושו לרש"י סובר, שיש לגרוס כאן:
דבר אחר הרי מקרא זה קצר לשון.
נמק את דעתו, מדוע קשה לפרש את רש"י כפירוש אחד.
ד"ה תשמע חלום לפתר: תאזין ותבין חלום לפתור אותו.
תשמע חלום לפתר אותו — means thou payest heed to and UNDERSTANDEST A DREAM TO INTERPRET IT.
*
ד"ה בלעדי: אין החכמה משלי אלא אלהים יענה, יתן עניה בפי לשלום פרעה.
*
בלעדי NOT I— (the word is compounded of בל and עדי, it does not extend to me) The wisdom to interpret dreams is not my own, but God will answer — He will put in my mouth an answer that will be for Pharaoh’s welfare.