פרשת ויגש תש"ד - התגלות יוסף
עצה טובה: בקשר לפסוק ח' "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים" למד מורה נבוכים מאמר ב' פרק מ"ח.
א. דברי יוסף אל אחיו
פסוקים ג'-ח'
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱ-לֹהִים לִפְנֵיכֶם. כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱל-ֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"
אברבנאל, מקשה בדברי יוסף אלה:
1) למה שאל העוד אבי חי, וכבר ידע מדבריהם פעמים שלוש שהוא חי? 2) ובמה שאמר שנית אני יוסף אחיכם, למה הוסיף בו מילת "אחיכם"? 3) כי מתחילה (ד') אמר "כי מכרתם אותי הנה" ועתה (ח') יאמר "לא אתם שלחתם אותי הנה..." והלא הם מדעתם מכרוהו להרע לו. ואם קרה מקרה שהגיע טוב מהמכירה, הנה חטאם במקומו עומד ואין אדם נידון על המתחייב ממעשיו במקרה, כי אם על המתחייב בעצם ובכוונה, כי מה שבמקרה, לא יעלה ולא יוריד.
נסה לענות על כל אחת מהקושיות הנ"ל!
ב. מי משך את יוסף מהבור ומכרו?
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם"
And Joseph said unto his brethren: ‘Come near to me, I pray you.’ And they came near. And he said: ‘I am Joseph your brother, whom ye sold into Egypt.
היש ראיה מכרעת מפסוק זה לדעת רש"י או לדעת רשב"ם במחלוקת שביניהם פרק ל"ז פסוק כ"ח בשאלה: מי משך את יוסף מן הבור ומי מכרו?
שם:
רש"י:
ד"ה ויעברו אנשים מדינים: זו היא שיירא אחרת, והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה.
רש"י:
ד"ה וימשכו: בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים והישמעאלים למדינים והמדינים למצרים.
רשב"ם:
ד"ה ויעברו אנשים מדינים: ובתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו וקודם שבאו הישמעאלים, עברו אנשים מדינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדינים לישמעאלים. ויש לומר שהאחים לא ידעו ואף על פי אשר כתב מכרתם אותי מצרימה יש לומר שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק דרך פשוטו של מקרא כי ויעברו אנשים מדינים משמע על ידי מקרה, והם מכרוהו לישמעאלים. ואף אם באתה לומר וימכרו יוסף לישמעאלים כי אחיו מכרוהו, אם כן צריך לומר שהם ציוו למדינים סוהרים למושכו מן הבור ואחר כך מכרוהו לישמעאלים.
(עיין גם שאלון וישב תש"ד שאלה ד').
ג. שאלות ודיוקים ברש"י
1) פסוק ה'
ד"ה למחיה: להיות לכם למחיה.
*
מה קשה לו, ומה תיקן בהוסיפו את דבריו?
ד"ה ועלו אל אבי: ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות.
ועלו אל אבי AND GO UP TO MY FATHER — he said “go up” because the land of Israel is situated higher than all the neighbouring countries (Kiddushin 69a).
*
בעל לבוש האורה, מקשה:
למה לא פירש רש"י כן למעלה גבי (מ"ד ז') "עלו לשלום" ולא גבי (מ"ד ל"ג) "והנער יעלה"?
ענה על קושייתו.
ד"ה תורש: דלמא תתמסכן, לשון מוריש ומעשיר.
פן תורש — The Targum renders this by דלמא תתמסכן LEST THOU BE IMPOVERISHED, for the verb is of the same root as we find in (1 Samuel 2:7) “The Lord maketh poor (מוריש) and maketh rich”.
*
* ראב"ע:
ד"ה פן תורש: כמו תכרת. וכן להוריש גוים.
דרך כבוד, כי לאחיו אמר כי למחיה שלחני אלהים לפניכם, ולשום לכם שארית, שהיו מתים ולא ישאר להם שארית, אבל לאביו לא רצה לאמר כן. ואמר שאם תתעכב בארץ כנען תורש, כי אני לא אוכל לשלוח לך לארץ כנען לחם רב מגנזי המלך, כי יחשדו אותי שאני מוכרו שם לעשות לי שם אוצרות כסף ולשוב אל ארצי ואל מולדתי, ובבואכם וידעו כי אתם אבי ואחי - יתן לי המלך רשות.
תתגרש מן הארץ ע"י רעבון. כמו והורשתם והאבדתם מהר. מגזרת ירש יאמר תורש. מן יקש יאמר תוקש בו.
LEST YOU SUFFER WANT. You be expelled from the land through hunger, as in (Deut. 9:3), "that you may quickly dispossess and destroy them." From the root y-r-sh [to inherit; to disposess] it says "tivaresh." From y-k-sh, it says (Deut. 7:25), "tivakesh bo" (lest you be ensnared).
מה ההבדל בפירוש המילה הזאת בין רש"י, ראב"ע, רמב"ן, רשב"ם? מה נימוקיהם?
ד"ה והנה עיניכם רואות: בכבודי ושאני אחיכם שאני מהול ככם, ועוד, כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש (בב"ר).
And, behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth that speaketh unto you.
*
רמב"ן:
ד"ה כי פי המדבר אליכם: בלשון הקודש (בלי מליץ זה), דעת המפרשים (רש"י, הראב"ע, והרד"ק), והוא תרגום אונקלוס. ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקודש, כי על דעתי הוא שפת כנען, כי אברהם לא הביאו מאור כשדים ומחרן כי ארמית היא, והגל הזה עד, ואיננו לשון לאיש אחד לבד, אבל הוא לשון כנען. ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא, ואף כי המושל, שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות, וכמו שתראה בנבוכדנצר שאמר בלשון הקדש (דניאל ב' ג') חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום, בעבור שהיו שם חרטומים ואשפים ומכשפים וכשדים מלשונות רבים ומישראל, וכולם יבינו אותו. והם ענו לו בארמית, וידברו הכשדים למלך ארמית, כי הם היו הקרובים אליו היושבים ראשונה במלכות, ולהם היה הרשות לדבר אל המלך. ועוד, כי כאשר בא יוסף משם למצרים יבאו רבים. ויותר היה להם ראיה בהזכירו שמו וענין המכירה, אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה. והנכון בעיני כי יאמר והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימן כי אני המושל והאדון לכל מצרים המגיד לכם מפי כי אני אחיכם ומצוה להוריד אבי אלי לכלכלו, אם כן תגידו לאבי את כל הכבוד ואת כל אשר ראיתם בעיניכם ותמהרו להורידו אלי, כי הדברים אמת, ויש בי כח להצילו ולהחיותו ברעב. והוא כמו כי פי אני דברתי. ובגמרא במסכת מגילה (ט"ז ע"ב) אמרו, כפי כן לבי.
מה ראה רש"י לחפש משלים ל"עיניכם רואות" ולהפסיק בין מחצית הפסוק הראשונה למחציתו השנייה "כי פי מדבר אליכם".
מה בין רש"י לרמב"ן?
5) פסוק י"ב
ד"ה ועיני אחי בנימין: (מגילה י"ז) השוה את כולם יחד לומר שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי שהרי לא היה במכירתי כך אין בלבי שנאה עליכם.
מה קשה לו?
ד"ה והקול נשמע: כמו בבית פרעה וזהו לשון בית ממש.
והקל נשמע בית פרעה AND THE FAME THEREOF WAS HEARD IN PHARAOH’S HOUSE — It is the same as בבית, in the house of Pharaoh and here it denotes the actual house (cp. 45:2).
מה מאלץ את רש"י לפרש כאן פירוש אחד מאשר פירש בפסוק ב':
ד"ה בית פרעה: ביתו של פרעה, כלומר עבדיו ובני ביתו, ואין זה לשון בית ממש אלא כמו בית ישראל, בית יהודה מישנד"ה בלע"ז.
וישמע בית פרעה AND THE HOUSE OF PHARAOH HEARD IT — The house of Pharaoh means his servants and the members of his household. בית here does not mean an actual house (so that the words would mean “and one heard it in the house of Pharaoh; cf. 5:16), but it is similar to (1 Kings 12:21) בית ישראל “the house of Israel”, or בית יהודה the house of Judah”, meaning the people of Judah. old French maisniede English all the inmates of a house.
ד"ה ואתה צווית: מפי לומר להם.
ואתה צויתה NOW THOU ART COMMANDED — supply the words by me (lit, by my mouth) to say unto them
ד. "אל תרגזו בדרך"
"אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ"
So he sent his brethren away, and they departed; and he said unto them: ‘See that ye fall not out by the way.’
ולפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים, היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתווכח זה עם זה ולומר: על ידך נמכר, אתה סיפרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו.
אל תרגזו בדרך BE NOT AGITATED BY THE WAY — Do not busy yourselves with Halachic discussions lest the road become unsteady for you (i.e. lest you lose your way). Another explanation is: Do not take very long steps and enter the town where you will stay over night while the sun is still shining (Taanit 10b). According to the plain sense of the verse, however, it must be explained thus: Because they felt ashamed he feared that they might quarrel on the way about his having been sold, arguing one with another. One would say: “It was through you he was sold”. Another: “It was you who made slanderous statements about him and caused us to hate him”.
שיכעוס איש על אחיו בעבור מכירתו.
רגז לשון רתת ותנועה, ויאמר בבאו מן הפחד על הרוב, לב רגז (דברים כ"ח ס"ה), ורגזו וחלו (שם ב' כ"ה), ותחתי ארגז (חבקוק ג' ט"ז), ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה (יחזקאל י"ב י"ח). ולכן הנכון בעיני בפסוק הזה שאמר להם יוסף אל תפחדו בדרך. והענין, כי בעבור נשאם בר ולחם ומזון וטוב מצרים בימי הבצרות יפחדו אולי בדרך בלכתם יבואו עליהם לסטים, וכל שכן בשובם עם כל רכושם ולא ימהרו לדבר, ולכן אמר להם שילכו בזריזות וימהרו לבא, כמו שנאמר (בפסוק ט') מהרו ועלו אל אבי, ואל יפחדו כלל בדרך כי שמו עליהם, שהוא המושל בכל ארץ מצרים וחיי כל הארצות ההם בידו, וממוראו ייראו הכל וילכו ויבאו לשלום.
אל תיראו כלום בדרך מפני ליסטים כי שלום מכל צד. וכן: רגזו ואל תחטאו - היו יראים מן הקב"ה ולא תחטאו. וכן: נתן ה' לך לב רגז, דחיל בתרגום. וכן: ירגזון יריעות - לשון נענוע, כאדם המתיירא. וכן: רגזה בוטחות, המרגיז ארץ ממקומה. אבל רגזה של תרגום של דניאל ושל עזרא לשון כעס. טרנב"ך לעז של רוגז של כ"ד ספרים.
אל תרגזו, do not be nervous about robbers that you might encounter on the route. I have no hostile neighbours on any of my borders. This is also the meaning of the word רגזו in Psalms 4,5. The verse there implies that you should be worried not to commit a sin against G’d. If you are, you will not have to worry about any man-made hazards. The meaning of the same root in Deuteronomy 28,65 is also the same, i.e. as a result of your sinful conduct G’d burdened you with a heart which is constantly worried about all kinds of disaster that may befall you. This is part of the punishment you will experience for not having worried about ignoring G’d’s commandments previous to the retribution. Chabakuk 3,7 as well as Isaiah 32,11 make similar points. On the other hand, the same root used in Job 9,6 or when it appears in the Book of Daniel and the Book of Ezra refers to a state of anger. The word טרנבלד (old French for trembling) is the translation of כעס for anytime that word appears in the 24 books of the Bible.
אף כי הטענתי אתכם עושר כל כך בימי רעב שלסטים מצויים – אין לכם לרגז.
אל תרגזו בדרך, “do not worry of dangers on the way;” Joseph reassured the brothers that although they would migrate with great herds and flocks, something that would draw attention to them all over, his status in the region was such that no one would dare to attack them as they were his brothers. We have encountered the meaning of “nervousness” as being רגז, also in Deuteronomy, 28,65, לב רגז. An alternate exegesis: even though I have loaded you with great wealth in a time of famine when everyone else suffers from possessing very little, you have no reason to be nervous about its implications.
1. התוכל להביא סמך לדעת רש"י-ראב"ע מן המקרא?
2. למה נמנעו שאר המפרשים לפרש בדרך זו?
ה. "וכי הוא מושל"
"וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם"
And they told him, saying: ‘Joseph is yet alive, and he is ruler over all the land of Egypt.’ And his heart fainted, for he believed them not.
ד"ה וכי הוא מושל: ואל תירא מלבוא אליו.
וכי הוא מושל, do not be afraid to come to him.
*
מה קשה לו, ומה ראה צורך להוסיף לפסוקנו מילים אלה?
ו. חילוף השמות "יעקב", "ישראל"
"וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו... וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי..."
And they told him all the words of Joseph, which he had said unto them; and when he saw the wagons which Joseph had sent to carry him, the spirit of Jacob their father revived.
התוכל להסביר את סיבת חילוף השמות בשני פסוקים אלה, ולמה נקרא בפסוק האחרון "ישראל"?
ז. פירוש המילה "רב" בדברי יעקב
"רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי"
And Israel said: ‘It is enough; Joseph my son is yet alive; I will go and see him before I die.’
רב לי עוד שמחה וחדוה הואיל ועוד יוסף בני חי.
רב ENOUGH or MUCH — Much joy and pleasure is still in store for me, since my son Joseph is yet alive.
די בפוגת לבי שלא האמנתי אלא ודאי עוד יוסף בני חי. פשטות אחרים של ערמומיות אומרים והנה הבל. ואני הצעיר שמעתי רב עוד יוסף בני חי אתם אומרים עוד יוסף חי וכי הוא מושל רב לי במה שהוא עדיין חי אפילו אינו מושל. אלכה ואראנו בטרם אמות וגו'.
רב; my heart has stood still long enough during all the years I did not think that Joseph was still alive now I am definitely convinced עוד יוסף בני חי, all the commentaries of others which are convoluted are way off. I, though a junior, say that the meaning of the line רב עוד יוסף בני חי וכי הו מושל בארץ מצרים is: “enough! I am satisfied to have heard that my son Joseph is still alive. The fact that he is ruler in Egypt is totally irrelevant to my joy. I would be perfectly happy without that additional information. I am going to see him before I die, ruler or no ruler.”
1. העתק את המילים האלה שלוש פעמים וסמנם בסימני פסוק לפי רש"י, רשב"ם ולפי "הצעיר" המובא בדברי הרשב"ם.
2. מה פירוש המילה "רב" לפי כל אחד מהמפרשים האלה.