פרשת מטות - מסעי תש"כ - הפטרה שניה מג' דפורענותא
הערה: להפטרה זו עיין גם גיליון מטות-מסעי תשי"ט!
א. הקבלת פרקנו להאזינו
הבאור:
אם נערוך דברי הפסוקים האלה אל דברי אדון הנביאים בפרשת האזינו, שהמה גם כן תוכחת מגולה, נמצא הכתובים מקבילים זה לעומת זה. ונראה כאילו יעורר ירמיהו פה וירמוז על יעודי משה רבנו שיבואו אל הפועל לאמור: הלא ידעתם, הלא שמעתם, הלא הוגד מראש לכם, ועתה יבואו כל הדברים ולא יאחרו. שם נאמר (דברים ל"ב י'): "ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון" ופה נאמר "המוליך אותנו במדבר בארץ ערבה ושוחה...".
מצא עוד הקבלות בין פסוקי פרקנו לבין פסוקי האזינו.
ב. תלמיד חכם שפרש מן התורה
"מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ"
Thus saith the LORD: What unrighteousness have your fathers found in Me, that they are gone far from Me, and have walked after things of nought, and are become nought?
ר' שמעון בן יוחאי אומר: אין אומר: "בקרו גמל! בקרו חזיר!" (רש"י ד"ה אין אומר: בקרו גמל זה לקרבן; כלומר: מי שהוא מעוות מתחילתו – אין זה מעוות) אלא אומר: "בקרו טלה" (רש"י ד"ה אלא בקרו טלה: זה לקרבן, שמא נפל בו מום ונתקלקל, כך לשון "קלקול" נופל באדם שהיה טוב מתחילה) ואי זה? זה תלמיד חכם שפרש מן התורה. ר' יהודה בן לקיש אומר: כל תלמיד חכם שפרש מן התורה עליו הכתוב אומר (משלי כ"ז): כציפור נודדת מקנה, כן איש נודד ממקומו". ואומר (ירמיהו ב') "מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי?"
Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Someone who wants to examine an animal for blemishes to bring it as an offering does not say: Inspect the camel, or: Inspect the pig, as these are inherently disqualified for the altar. Rather, he says: Inspect the lamb. Similarly, the term: “Crooked,” applies only to one who was previously straight. And who is this? This is a Torah scholar who leaves his Torah study. Rabbi Yehuda ben Lakish said: Any Torah scholar who leaves the Torah, about him the verse says: “As a bird that wanders from her nest, so is a man who wanders from his place” (Proverbs 27:8). And it says: “What unrighteousness have your fathers found in Me, that they are gone far from Me?” (Jeremiah 2:5). This indicates that the punishment is greater for one who was close to God and became distant from Him. In any case, there is a contradiction here, as in the mishna Rabbi Shimon ben Menasya says that the act of one who fathers an illegitimate child is crooked and cannot be straightened, whereas in the baraita he says the same applies to anyone who has forbidden sexual relations, regardless of whether or not he fathers a child.
במה מבהירים דברי הגמרא האלה את פסוקנו?
ג. הוראת "כבוד"
"וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל"
Hath a nation changed its gods, which yet are no gods? But My people hath changed its glory For that which doth not profit.
השווה לפסוקנו:
"כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר"
"וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב"
Thus they exchanged their glory For the likeness of an ox that eateth grass.
בשלושת הפסוקים האלה חוזר הביטוי "המרת כבוד ב..."
האם הוראת 'כבוד' אחת היא בשלושת הפסוקים?
ד. דימוי "מקור מים חיים"
"אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים"
For My people have committed two evils: They have forsaken Me, the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, That can hold no water.
הנה טוב האל למיחלים לו, הוא נמשל למקור מים חיים לשני פנים לטוב, אחת: שלא יבואו לו המים ממקום אחר אלא ממקומו הם נובעים, ושנית: שאין להם הפסק.
אברבנאל:
דמה האל יתברך למקור מים חיים, לפי שהוא המשפיע הראשון והוא ישפיע על הכל ולא יקבל דבר מסיבה אחרת כמו מקור מים חיים, שמשם יבואו המים לכל המעינות והמקור לא יקבל המים ממקור אחר.
אלשיך:
...מניחים מקור השפע המחיה את כל העולמות.
1. השווה דימוי זה של "מקור מים חיים" לדימוי שבירמיהו י"ד "מקוה ישראל": בשניהם מכונה ה' למעין – מה ההבדל ביניהם?
2. לכאורה דברי רד"ק הראשונים ("אחת: שלא יבואו...") מסכימים עם דברי אברבנאל, ובכל זאת הבדל ביניהם – מהו ההבדל?
ה. שאלות לפסוק "כי שתים רעות" וכו'
"כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם"
For My people have committed two evils: They have forsaken Me, the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, That can hold no water.
1. למי עשו את הרעות?
2. למה נאמר "לחצוב" ולא "לחפור"?
3. למה כפל הכתוב מילת "בורות"?
4. האם למ"ד של "לחצוב" היא כלמ"ד של (במדבר ט"ו מ"א): "אשר הוצאתי אתכם ממצרים להיות לכם לאלוהים"?
5. למה נאמר "אשר לא יכילו המים" בה"א הידיעה?
ו. בהבנת הפסוק "אותי עזבו" וכו'
"אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים"
For My people have committed two evils: They have forsaken Me, the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, That can hold no water.
פסוק זה מובא בספר חובות הלבבות לרבנו בחיי, שער הבטחון:
ראיתי להביא מה שהוא צריך יותר מכל הדברים לעובד האלוהים יתברך, והוא הבטחון עליו בכל דבריו, בעבור מה שיש בו מן התועלות הגדולות בענין התורה ובענין העולם. ותועלותיו בו בתורתו – מהם מנוחת נפשו... מפני שאם איננו בוטח באלוהים, בוטח בזולתו. כמו שנאמר "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים..."
השווה לדבריו:
ה"באור", לפסוקנו:
שיעור הכתוב "אותי עזבו": לא האמינו בי ולא בטחו בי ולכן נפסק ונכזב להם מקורי מקור מים חיים, אשר הקר להם תמיד טובות רבות וחדשות, אבל בכל זה היה בידם להטיב דרכם ולשוב אלי, אם שמרו משמרתי לבלתי לכת אחרי אלוהים אחרים וללמוד ממעשיהם, וכמאמר חכמינו ז"ל "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו" והבן. אבל עתה הרעו עוד לעשות והלכו לחצוב להם בורות נשברים וע"י זה תצא המנוחה והשלוה מלבם ויהיו תמיד כים נרגש כי השקט לא יוכל. ובזה תבין היטב כל המאמר עד פסוק י"ט.
**
1. מה בין שניהם בהבנת הפסוק כולו?
2. במה יובן כל הקטע הבא (עד פסוק י"ט) בעזרת דברי בעל הבאור?
ז. "נתקתי" ו"שברתי"
"כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ, נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ, וַתֹּאמְרִי, לֹא אעבוד (כתיב) לא אֶעֱבוֹר (קרי)"
For of old time I have broken thy yoke, and burst thy bands, and thou saidst: ‘I will not transgress’; upon every high hill And under every leafy tree Thou didst recline, playing the harlot.
מזמן קדמון שברתי עול מצרים מעליכם וכן בכל דור ודור נתקתי מוסרות הגויים מעליך וכשהייתי מציל אותך, היית אומרת: "לא אעבור עוד על מצוותיך" – ולפי הכתיב: "לא אעבוד עוד עכו"ם" - ולא עשית כן, אלא כנוח לך עברת על כל מצוותי ושבת לעבוד עכו"ם.
חכמי הגויים כולם מפרשים "נתקתי" ו"שברתי" מצורה עתיקה לנוכח (גוף שני נקבה) כמו שמצינו דוגמתה בירמיהו ג' ד': "הלא מעתה קראת (קראתי) לי: אבי אלוף נעורי אתה..."; ד' י"ט: "כי קול שופר שמעתי נפשי".ולפי זה יפרשו בפסוקנו על פי הכתיב: לא אעבוד לך (לה'!)
1. התוכל למצוא בפרקנו שנית פועל בצורת גוף ראשון עבר שהוראתו – בלי ספק – גוף שני נקבה?
2. מהו החטא שבו נאשם ישראל לפי כל אחד משני הפירושים הנ"ל?
3. כיצד עלינו לפרש את המילה "כי" במחציתו השנייה של הפסוק ("כי על כל גבעה גבהה") לפי כל אחד משני הפירושים הנ"ל?
התוכל להכריע בין שני הפירושים הנ"ל בהתחשבך עם סגנון הפסוק ועם תוכן הפרק בכללו?
העזר בתשובתך לשאלה זו בפסוקים הבאים:
"אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת"
I will get me unto the great men, And will speak unto them; For they know the way of the LORD, And the ordinance of their God.’ But these had altogether broken the yoke, And burst the bands.
"אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק"
And it shall come to pass in that day, Saith the LORD of hosts, That I will break his yoke from off thy neck, And will burst thy bands; And strangers shall no more make him their bondman;
"נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ"
Let us break their bands asunder: – They were saying: "Let us break the bands of Israel and their league (lit. binding) in which they have bound themselves and agreed to make David king." For there had elapsed seven years in which Israel as a whole had not agreed about him to make him king, and now when they had all agreed about him the Philistines said "let us break their bands asunder."
"יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק"
He brought them out of darkness and the shadow of death, And broke their bands in sunder. .