| א. שאלות כלליות |
ענה על השאלות הבאות לפי הבנתך (בעזרת המפרשים, או בלעדיהם):
2. מאיזה טעם לא שלח יוסף ידיעה לאביו עד היוודעו לאחיו?
מפני מה בחר יוסף בשמעון לאוסרו?
תן טעם אחר נוסף על דעת רש"י:
את שמעון: (בראשית רבה) הוא השליכו לבור, הוא שאמר ללוי "הנה בעל החלומות הלזה בא". דבר אחר: נתכוין יוסף להפרידו מלוי, שמא יתייעצו שניהם להרוג אותו.
את שמעון: (בראשית רבה) הוא השליכו לבור, הוא שאמר ללוי "הנה בעל החלומות הלזה בא". דבר אחר: נתכוין יוסף להפרידו מלוי, שמא יתייעצו שניהם להרוג אותו.
את שמען SIMEON — he had cast him into the pit and it was he who had said to Levi “Behold, this dreamer cometh” (Tanchuma Yashan 1:10:17). Another explanation is: It was Joseph’s intention to separate him from Levi lest the two of them might conspire to kill him.
| ב. "הוא אשר דיברתי אליכם" |
"הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם"
הוא אשר דברתי THAT IS IT THAT I SPAKE UNTO YOU — The statement which I made — that you are spies — is true and certain. This is the meaning according to the literal sense of the words. A Midrashic explanation is: he said to them, “And if you find him (your brother) and they demand of YOU a large sum, would you redeem him?” They answered him, “Certainly!” He asked them, “If they tell you that they will not restore him to you for any sum of money, what would you do?” They replied, “That is what we have come for — to kill or to be killed”. Whereupon he retorted:הוא אשר דברתי אליכם THAT IS JUST WHAT I SAID TO YOU — you have come to kill the people of this city. I have divined by my goblet that two of you destroyed the great city of Shechem (Genesis Rabbah 91:7).
בכל שעה היו מוסיפים לומר דבר שלא שאל מהם, והוא אומר כי זה מחזק סברתו שהם בדאים, כי שקרים הרבה מוכנים בפיהם לרמות את הבריות, ולכן אי-אפשר להם לצאת מן החשש, אלא אם כן יביאו את אחיהם הקטן להראות אמתת דבריהם.
הדבר אשר דיברתי, שאתם מרגלים, הוא האמת והנכון. זהו לפי פשוטו, ומדרשו - אמר להם: ואילו מצאתם אותו, ויפסקו עליכם ממון הרבה, תפדוהו? אמרו לו: הן. אמר להם: ואם יאמרו לכם שלא יחזירוהו בשום ממון, מה תעשו? אמרו: לכך באנו - להרוג או ליהרג. אמר להם: הוא אשר דיברתי אליכם, להרוג בני העיר באתם. מנחש אני בגביע שלי ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם.
הוא אשר דברתי THAT IS IT THAT I SPAKE UNTO YOU — The statement which I made — that you are spies — is true and certain. This is the meaning according to the literal sense of the words. A Midrashic explanation is: he said to them, “And if you find him (your brother) and they demand of YOU a large sum, would you redeem him?” They answered him, “Certainly!” He asked them, “If they tell you that they will not restore him to you for any sum of money, what would you do?” They replied, “That is what we have come for — to kill or to be killed”. Whereupon he retorted:הוא אשר דברתי אליכם THAT IS JUST WHAT I SAID TO YOU — you have come to kill the people of this city. I have divined by my goblet that two of you destroyed the great city of Shechem (Genesis Rabbah 91:7).
אותו האחד שאתם אומרים שאיננו, ואינכם מפרשים אנה הלך, הוא שהלך בעצתכם להגיד מה שראיתם או שהסכמתם כדי לרגל, כמו שאמרתי.
הוא אשר דברתי אליכם, the very one of whom you have said that he is no longer, whereas you refused to be specific about what happened to him, is the one who went back to report all that you have seen here, or that you have decided to stay a while in order to engage in spying.
1. מה קשה לשד"ל?
2. מה ההבדל בין פירושו ובין פירוש רש"י לפי פשוטו?
3. מה היא תשובת הדרש ותשובת ספורנו לשאלה זו?
| ג. השוואת פסוקים |
"אִם כֵּנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם"
if ye be upright men, let one of your brethren be bound in your prison-house; but go ye, carry corn for the famine of your houses;
"וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ"
And the man, the lord of the land, said unto us: Hereby shall I know that ye are upright men: leave one of your brethren with me, and take corn for the famine of your houses, and go your way.
| ד. "היאסרו" |
"שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם וְאִם לֹא חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם"
Send one of you, and let him fetch your brother, and ye shall be bound, that your words may be proved, whether there be truth in you; or else, as Pharaoh liveth, surely ye are spies.’
ד"ה היאסרו: תאסרו כמו "ומות בהר".
1. באר את דבריו!
2. דברים ל״ב:נ׳
"וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ..."?
and die in the mount whither thou goest up, and be gathered unto thy people; as Aaron thy brother died in mount Hor, and was gathered unto his people.
מדוע בחר הכתוב כאן בלשון זו?
| ה. שאלות כלליות |
מה קשה למפרשים בפסוקים הבאים:
ד"ה קשות: שם התואר והטעם מלות קשות. וכן "יענה עזות".
ואיך אפשר לפרש מילה זו בדרך אחרת?
ד"ה ויכירם: בתחילה הכיר שהם אחיו, ואחר הסתכל בכל אחד והכירו, וזהו "ויכר יוסף את אחיו",
He recognized … Yoseif recognized. He knew immediately that they were his brothers, but only after he examined them more carefully did he know who was who.
ואיך אפשר לתרץ קושי זה בדרך אחרת?
ד"ה והם לא ידעו כי שומע יוסף: מבין לשונם, ובפניו היו מדברים כן.
והם לא ידעו כי שמע יוסף AND THEY KNEW NOT THAT JOSEPH שמע UNDERSTOOD their language, and they said this in his presence.
4. לראב"ע, פסוק ל"ג:
ד"ה ואת רעבון בתיכם: צורך.
ד"ה ואת רעבון בתיכם: צורך.
| ו. "מה זאת עשה..." |
"מַה זֹּאת עָשָׂה אֱ-לֹהִים לָנוּ"
And he said unto his brethren: ‘My money is restored; and, lo, it is even in my sack.’ And their heart failed them, and they turned trembling one to another, saying: ‘What is this that God hath done unto us?’
היש במילים אלה הרהור אחרי מידותיו של הקדוש ברוך הוא או להיפך, צידוק הדין? נמק תשובתך מתוך התחשבות בכל הנסיבות!
| ז. "ואת הארץ תסחרו" |
"וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ"
And bring your youngest brother unto me; then shall I know that ye are no spies, but that ye are upright men; so will I deliver you your brother, and ye shall traffic in the land.’
ד"ה ואת הארץ תסחרו: שינו לו בדבר מפני השלום, כדי שישמע אליהם לשלוח אתם בנימין, כי ברצונם מיד היו חוזרים, לולי שאמר "לא ילך בני עמכם". וכן אמרו לו: אחיכם האחד הניחו אתי, ולא הגידו לו מאסרם ולא מאסר שמעון. וייתכן שאמר להם יוסף "ואת הארץ תסחרו", ולא סיפרוֹ הכתוב, וטעמו שתביאו סחורה כרצונכם לקנות התבואה, ולא אקח מכס סחורתכם, כי איטיב לכם תחת בושתכם. וכן "שאול שאל האיש לנו ולמולדתינו" (להלן מג ז), התנצלות לאביהם. או כאשר אמרו לו "כולנו בני איש אחד נחנו", אמר להם: לא, כי באמת ערוות הארץ באתם לראות, והגידו לי אם אביכם חי, ואם יש לכם עוד אח, כי אחקור עליכם ואדע מה אתם. ואז ענו שנים עשר אחים: אנחנו בני איש אחד והוא בארץ כנען היום, כי עודנו חי, והקטן עמו, והאחד איננו. והוא מה שאמר יהודה (להלן מד יט) "אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח". וכן במקומות רבים יקצר במעשה או בסיפור, כאשר הזכרתי (לעיל כד כב, לא ז).
ורש"י כתב "תסחרו" - תסבבו, וכל לשון סחורה וסוחרים על שם שמסבבים אחר פרקמטיא. נראה שרצה הרב להיזהר מזה שלא אמרו אלא שיהיו רשאים לסבוב הארץ ולשבור בר כרצונם תמיד, ולא פירש כן (לעיל לד י) "שבו וסחרוה", "ויסחרו אותה" (שם פסוק כא).
ד"ה ואת הארץ תסחרו: תסובבו, וכל לשון סוחרים וסחורה על שם שמחזרים וסובבים אחר פרקמטיא.
ואת הארץ תסחרו AND YE SHALL TRAVEL IN THE LAND — It means literally, “ye may travel round the land”. All such words as סוחרים merchants, סחורה merchandise, are derived from this root סחר to go round, because the merchants travel round looking for merchandise.
1. מה קשה לרמב"ן?
2. מה הם שני האופנים שבהם מתרץ הרמב"ן קושי זה ואחרים הדומים לו?
" שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר"?
And they said: ‘The man asked straitly concerning ourselves, and concerning our kindred, saying: Is your father yet alive? have ye another brother? and we told him according to the tenor of these words; could we in any wise know that he would say: Bring your brother down?’
4. על פי איזה משני האופנים הנ"ל מפרש רש"י את קושיית המקום שלנו (תסחרו)?
| ח. "ולא ירד בני עמכם" - שאלות ברש"י |
וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה"
And he said: ‘My son shall not go down with you; for his brother is dead, and he only is left; if harm befall him by the way in which ye go, then will ye bring down my gray hairs with sorrow to the grave.
ד"ה לא ירד בני עמכם: לא קיבל דבריו של ראובן. אמר: בכור שוטה הוא זה - הוא אומר להמית בניו. וכי בניו הם ולא בני?! (בראשית רבה).
לא ירד בני עמכם MY SON SHALL NOT GO DOWN WITH YOU — He did not accept Reuben’s offer. He said, “What a fool is this oldest son of mine! He suggests that I should kill his sons. Are they his only and not mine also?” (Genesis Rabbah 91:9)
מה המשמעות העיקרית של "בכור שוטה", ובאיזה מובן משתמש במושג זה המדרש המובא כאן?