פרשת לך לך תש"ז - מלחמת המלכים
א. מטרתה של מלחמת המלכים
...בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו להילחם עם מלכים אחרים, ולא עם מלכי סדום ובנותיה (המוזכרים בפסוק ב'), אלא להכות את הרפאים, שהיו יושבים בעשתרות קרנים ואת הזוזים ואת האימים... ומשם שבו ובאו אל עין משפט, ויכו את שדה העמלקי ואת האמורי. ואם כי לא היה בדעתם להילחם במלך סדום וחבריו, הנה אז מלך סדום ומלך עמורה וחבריהם – בראותם שהיו הארבעה מלכים יגעים מפני המלחמות שעשו – יצאו אליהם ויערכו אליהם מלחמה...
כדרלעומר וחבריו לא באו על מלך סדום אלא על הרפאים וחבריהם, ומלך סדום – שכבר מרד בהם בשנה הקודמת, ולא העלה להם המס – כשראה אותם חוזרים לארצם בביזה רבה, נפל עליהם פתאום...
1. מה הצריך את אברבנאל ואת שד"ל לנטות מדרך הפירוש הרגיל?
"עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹוִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר"
that they made war with Bera king of Sodom, and with Birsha king of Gomorrah, Shinab king of Admah, and Shemeber king of Zeboiim, and the king of Bela—the same is Zoar.
השווה את דבריהם לדברי הזוהר ולדברי ספורנו הבאים:
זוהר, חלק א' פ"ו עמוד ב':
בשעה שנתכנסו כל אלה המלכים, היו מתעסקין בעצות על אברהם לאבדו מן העולם. וכיון שתפשו את לוט בן אחיו של אברהם, מיד נפטרו להם והלכו כמו שכתוב (י"ב) "ויקחו את לוט... וילכו". ולמה? שכן לא באה כל אותה מלחמה אלא בגין (=בשביל) אברהם. וכל כך למה? שהיה אברהם אבינו מרחיק כל באי עולם מעבודה זרה ומקרבם לעבודת ה'.
ד"ה ויקחו את לוט בן אחי אברם: התאמצו לשבות את לוט, מפני שהיה בן אחי אברם, שידעו עושרו, והיו מצפים שיפדהו אברם בהון רב.
ויקחו את לוט בן אחי אברם, they made a special effort to capture Lot because he was Avram’s nephew. They were aware of his wealth. They were expecting that Avram would pay a heavy ransom for the release of his nephew.
מה ההבדל העקרוני (ההבדל בגישה) בין ההסבר שניתן בזוהר למטרת המלחמה ובין הסברם של שלושת המפרשים האחרים?
4. מה הרעיון הטמון בדברי הזוהר, ומה לקח יש בו לזמננו?
ב. שאלות לשון וסגנון
*
"וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה... וַיֵּלֵכוּ"
*
And they took all the goods of Sodom and Gomorrah, and all their victuals, and went their way.
"וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ ..."
And they took Lot, Abram’s brother’s son, who dwelt in Sodom, and his goods, and departed.
התוכל להסביר את סיבת הכפל?
"וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט... בֶּן אֲחִי אַבְרָם..."
And they took Lot, Abram’s brother’s son, who dwelt in Sodom, and his goods, and departed.
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו..."
And when Abram heard that his brother was taken captive, he led forth his trained men, born in his house, three hundred and eighteen, and pursued as far as Dan.
מדוע מכנה הכתוב את לוט בשני הפסוקים בכינויים שונים?
*
"וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן..."
*
And there came one that had escaped, and told Abram the Hebrew—now he dwelt by the terebinths of Mamre the Amorite, brother of Eshcol, and brother of Aner; and these were confederate with Abram.
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו..."
And when Abram heard that his brother was taken captive, he led forth his trained men, born in his house, three hundred and eighteen, and pursued as far as Dan.
מהי הסיבה לכך שלא סופר בפסוק י"ג מה הגיד הפליט לאברם, ולמה סופר תוכן דבריו רק בפסוק י"ד?
ג. "וירדוף עד דן"
"וַיִּרְדֹּף עַד דָּן"
And when Abram heard that his brother was taken captive, he led forth his trained men, born in his house, three hundred and eighteen, and pursued as far as Dan.
העמק דבר (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין המכונה הנצי"ב מוולוז'ין) בהקדמתו:
...והנה זה ידוע דאות הבאה בסוף התיבה משמשת הרבה פעמים לתחילת תיבה שלאחריה.
ד"ה ויקרא לה נובח: ונוכל עוד לומר דהנו"ן של "נבח" קאי על סוף התיבה של "לה", והוי כאילו כתיב "ויקרא להן נובח".
תורה תמימה, (ר' ברוך עפשטיין):
...מדרך הלשון בכמה מקומות שאות אחת אשר בסוף התיבה תשמש גם לראש התיבה שאחריה, כשדרושה לאותה האות, ולכן אותה האות חסרה בתחילת התיבה השניה, או בסוף התיבה הראשונה, כמו בראשית ל' ט"ז: "בלילה הוא", במקום "בלילה ההוא"; שמות י"ט י"ב: "השמרו לכם עלות בהר" במקום "מעלות בהר"...
1. באר את פסוקנו על פי הכלל הזה.
2. מהו הקושי בפסוקנו, המתורץ בדרך זו?
**
3. הידועים לך עוד פסוקים בתנ"ך המתבארים על פי הכלל הזה?
ד. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה אמרפל: הוא נמרוד שאמר לאברהם: פול לתוך כבשן האש (בראשית רבה).
אמרפל AMRAPHEL — He is identical with Nimrod who said (אמר) to Abraham, “Plunge (פול) into the fiery furnace” (Eruvin 53a).
*
מה ראה רש"י לדרוש דווקא שם זה ולא דרש שמות המלכים האחרים (ארבעת המלכים) אשר איתו?
ד"ה מלך גויים: מקום יש ששמו גוים, על שם שנתקבצו שמה מכמה אומות ומקומות, והמליכו איש עליהם ושמו תדעל (ב"ר).
מלך גוים KING OF GOIIM (nations) — There was a place that was called Goiim because people from many nations and localities gathered there and proclaimed as their king a man named Tidal (Genesis Rabbah 42:4).
מה קשה לו?
ד"ה עמק השדים: כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה, ומדרשי אגדה יש הרבה.
עמק השדים VALE OF SIDDIM — So it was named because it contained many fields (שדות)
במה נוטה רש"י כאן מן הפירוש הרגיל?
4) פסוק ה'
ד"ה זוזים: הם זמזומים.
*
מניין לו שכך הוא?