| א. הקבלת נסיון ראשון ואחרון |
השווה:
| הניסיון הראשון פרק י"ב | הניסיון האחרון פרק כ"ב |
|
פסוק א'
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" |
פסוק ב'
"וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" |
|
פסוק ד'
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'" |
פסוק ג'
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱ-לֹהִים" |
1. במה דומה ניסיון ראשון לניסיון אחרון, ובמה הם שונים זה מזה?
מפרשים מקשים: אחרי שכבר נאמר בתחילה (כ"ב ג') "וישכם" למה הוסיף הכתוב עוד מילת "ויקם" – מה הוסיף בכך?
והשווה פרק מ"ג פסוק ט"ו
"וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם"
"וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם"
And the men took that present, and they took double money in their hand, and Benjamin; and rose up, and went down to Egypt, and stood before Joseph.
"וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם"
And Joseph’s ten brethren went down to buy corn from Egypt.
"וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"
And the LORD appeared unto Abram, and said: ‘Unto thy seed will I give this land’; and he builded there an altar unto the LORD, who appeared unto him.
"וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי..."
And when Abram was ninety years old and nine, the LORD appeared to Abram, and said unto him: ‘I am God Almighty; walk before Me, and be thou wholehearted.
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא..."
And the LORD appeared unto him by the terebinths of Mamre, as he sat in the tent door in the heat of the day;
| ב. מילה מדריכה |
השווה:
"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק"
On the third day Abraham lifted up his eyes, and saw the place afar off.
"אֱ-לֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי"
And Abraham said: ‘God will aprovide Himself the lamb for a burnt-offering, my son.’ So they went both of them together.
"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל..."
And Abraham lifted up his eyes, and looked, and behold behind him a ram caught in the thicket by his horns. And Abraham went and took the ram, and offered him up for a burnt-offering in the stead of his son.
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"
And Abraham called the name of that place Adonai-jireh; as it is said to this day: ‘In the mount where the LORD is seen.’
התוכל להסביר את משמעותה של המילה המדריכה הזאת בפרקנו?
| ג. הר נאה משובח |
"וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק"
On the third day Abraham lifted up his eyes, and saw the place afar off.
תנחומא וירא כ"ב ו':
היאך נראה מרחוק? מלמד שמתחילה היה מקום עמוק. כיון שאמר הקב"ה להשרות שכינתו עליו ולעשותו מקדש... מיד רמז הקב"ה לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום לשכינה... אמר לו ליצחק: "רואה אתה מה שאני רואה?" אמר לו: "אני רואה הר נאה משובח וענן קשור עליו". אמר לנעריו: "רואים אתם כלום?" אמרו: "אין אנו רואים אלא מדברות". אמר להם: "שבו לכם פה עם החמור" – הואיל והחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים, עַם הדומה לחמור.
היאך נראה מרחוק? מלמד שמתחילה היה מקום עמוק. כיון שאמר הקב"ה להשרות שכינתו עליו ולעשותו מקדש... מיד רמז הקב"ה לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום לשכינה... אמר לו ליצחק: "רואה אתה מה שאני רואה?" אמר לו: "אני רואה הר נאה משובח וענן קשור עליו". אמר לנעריו: "רואים אתם כלום?" אמרו: "אין אנו רואים אלא מדברות". אמר להם: "שבו לכם פה עם החמור" – הואיל והחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים, עַם הדומה לחמור.
הסבר את הרעיון המסומל בדברי המדרש!
| ד. "בהר ה' יראה" |
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"
And Abraham called the name of that place Adonai-jireh; as it is said to this day: ‘In the mount where the LORD is seen.’
ד"ה ה' יראה: פשוטו כתרגומו. ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות.
'ה יראה Its real meaning is as the Targum renders it: The Lord will choose and select for Himself this place to make His Shechinah reside in it and for sacrifices to be offered there.
ד"ה אשר יאמר היום: שיאמרו לימי הדורות: עליו, בהר זה, יראה הקב"ה לעמו.
אשר יאמר היום AS IT IS SAID TO THIS DAY — In the generations to come people will say of it,” On this mountain the Holy One, blessed be He, shows Himself to His people.”
רשב"ם:
ד"ה אשר יאמר היום: ולמחר.
ד"ה אשר יאמר היום: ולמחר.
ד"ה בהר ה' יראה: בהר ה' נראה הקב"ה לאברהם.
אשר יאמר היום, “of which its is being said today and tomorrow that G’d had manifested Himself to Avraham at this mountain of the Lord.”
ר' אברהם בן הרמב"ם, (המקור הערבי תורגם לעברית ע"י א' ויזנברג ויצא לאור בפעם הראשונה ע"י ששון, לונדון תשי"ח):
ד"ה ה' יראה: טעמו: תהיה לו השגחה יתירה במקום הזה. וככה הובטח שלמה בשעת בנין הבית (מלכים א' ט') "והיו עיני ולבי שם כל הימים". ובזה גם כן טעם אחר, והוא הרמז, שהוא עתיד להיות מקום הראיה בחג. כלומר: הנוכח בו (=האיש העולה לרגל) יהיה נאמר עליו, שהוא לפניו יתברך וה' יראה אותו. וחיזק זה וביאר אותו במה שאמר: אשר יאמר היום בהר ה' יראה, כלומר "ירָאה העולה לחג". "ירְאה" חוזר עליו יתעלה, אבל "ירָאה" חוזר על הנוכח לפניו שם, והרבה מקראות על זה בתורה (שמות כ"ג י"ז, שמות ל"ד כ"ג, דברים ט"ז ט"ז) "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך". ור' סעדיה פירש אותו בטעם השראת השכינה, ומה שהבנתי הוא מה שכתבתי.
ד"ה ה' יראה: טעמו: תהיה לו השגחה יתירה במקום הזה. וככה הובטח שלמה בשעת בנין הבית (מלכים א' ט') "והיו עיני ולבי שם כל הימים". ובזה גם כן טעם אחר, והוא הרמז, שהוא עתיד להיות מקום הראיה בחג. כלומר: הנוכח בו (=האיש העולה לרגל) יהיה נאמר עליו, שהוא לפניו יתברך וה' יראה אותו. וחיזק זה וביאר אותו במה שאמר: אשר יאמר היום בהר ה' יראה, כלומר "ירָאה העולה לחג". "ירְאה" חוזר עליו יתעלה, אבל "ירָאה" חוזר על הנוכח לפניו שם, והרבה מקראות על זה בתורה (שמות כ"ג י"ז, שמות ל"ד כ"ג, דברים ט"ז ט"ז) "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך". ור' סעדיה פירש אותו בטעם השראת השכינה, ומה שהבנתי הוא מה שכתבתי.
רש"ר הירש:
"ה' יראה" – גם במקום וגם בזמן שאין אנו – בני אדם – רואים, הוא יראה, ולו ולרצונו עלינו לשעבד את ראייתנו, את הכרתנו. אברהם קרא להר בשם הכללי "ה' יראה". היום, לאחר שהכרה כללית זו בראיית ה' נתגלתה לנו בפירוט רצונו במתן תורה, שבה נקבע הר זה למקום קדשו, כדי שנלמד לעשות רצונו רצוננו, וכדי שנשעבד לרצונו את כל חיינו, היום לא נאמרת אמת זו בניסוח הכללי של "ה' יראה", כי אם בניסוח אחר: כל אחד יראה כל בן אברהם ויצחק על הר זה, ולא "ריקם" (דברים ט"ז ט"ז), לא בלבד מתוך התעוררות פנימית חולפת, רגעית, כי אם בהקדמת כל עצמנו ומאודנו לה' – בעולת ראיה.
"ה' יראה" – גם במקום וגם בזמן שאין אנו – בני אדם – רואים, הוא יראה, ולו ולרצונו עלינו לשעבד את ראייתנו, את הכרתנו. אברהם קרא להר בשם הכללי "ה' יראה". היום, לאחר שהכרה כללית זו בראיית ה' נתגלתה לנו בפירוט רצונו במתן תורה, שבה נקבע הר זה למקום קדשו, כדי שנלמד לעשות רצונו רצוננו, וכדי שנשעבד לרצונו את כל חיינו, היום לא נאמרת אמת זו בניסוח הכללי של "ה' יראה", כי אם בניסוח אחר: כל אחד יראה כל בן אברהם ויצחק על הר זה, ולא "ריקם" (דברים ט"ז ט"ז), לא בלבד מתוך התעוררות פנימית חולפת, רגעית, כי אם בהקדמת כל עצמנו ומאודנו לה' – בעולת ראיה.
1. מה הנושא של המשפט "בהר ה' יראה" לפי כל הדעות הנ"ל?
2. מה ההבדל בין רש"י לרשב"ם (מלבד בתשובתם לשאלת הנושא)?
3. מה ההבדל בין ר' אברהם בן הרמב"ם לבין הירש (מלבד בתשובתם לשאלת הנושא)?
| ה. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה ויחבש: הוא בעצמו ולא ציוה לאחד מעבדיו, שאהבה מקלקלת השורה.
ויחבוש AND HE SADDLED [HIS ASS]—He himself: he did not order one of his servants to do so, for love disregards the rule imposed on one by his exalted position in life. (“Love” here means Love of God as displayed in obedience to His command.) (Genesis Rabbah 55:8)
א. הסבר את המושג "שורה" בדבריו.
ולמה לא יפרשנו "ע"י ציווי" כמו (מלכים א' ו' י"ד) "ויבן שלמה את הבית"?
ענה לשאלתו!
ועיין רש"י וראב"ע בראשית מ"ו כ"ט ד"ה ויאסר יוסף מרכבתו.
ועיין רש"י וראב"ע שמות י"ד ו' ד"ה ויאסר את רכבו.
ועיין רש"י וראב"ע במדבר כ"ב כ"א ד"ה ויחבוש את אתונו.
ד"ה עד כה: כלומר: דרך מועט למקום אשר לפנינו.
ומדרש אגדה: אמר: אראה היכן הוא מה שאמר לי המקום: "כה יהיה זרעך".
עד כה YONDER — meaning a short distance: to the place in front of us. The Midrashic explanation (based upon the meaning of כה “thus”) is: I will see where will be (i.e. what will happen to) the promise which God made to me, (Genesis 15:5) “Thus (כה) shall thy seed be” (Genesis Rabbah 56:2).
א. מה קשה לו?
ב. מדוע לא הסתפק רש"י כאן בפירוש כפשוטו והוסיף עליו עוד מדרש אגדה? ועיין רש"י שמות ז' ט"ז והנה לא שמעת עד כה.
ג. הסבר מה הרעיון המסומל בדברי המדרש הזה. והשווה למדרש מסוג זה:
מדרש אבכיר שמות ב' י"ב:
"ויפן כה וכה" אמר משה לפניו: ריבונו של עולם, אם כך הורגין את בניך, איה ה'כה' שאמרת לאברם: כה יהיה זרעך?
"ויפן כה וכה" אמר משה לפניו: ריבונו של עולם, אם כך הורגין את בניך, איה ה'כה' שאמרת לאברם: כה יהיה זרעך?
ד"ה יראה לו השה: כלומר יראה ויבחר לו השה, ואם אין שה – לעולה בני.
ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך לישחט "וילכו שניהם יחדו" – בלב שוה.
יראה לו השה — this means as much as: He will look out for and choose a lamb for Himself, and if there will be no lamb for a burnt offering, then, בני MY SON will be the offering. Although Isaac then understood that he was travelling on to be slain, yet. וילכו שניהם יחדיו THEY WENT BOTH OF THEM TOGETHER — with the same ready heart (Genesis Rabbah 56:4).
א. מה ראה רש"י לפתוח פירושו כאן ב"כלומר"?
ב. מה קשה לו בחלקו השני של דבריו, החל מן "ואף על פי"?
*
ג. היכן מצינו עוד שרש"י עומד על קושי ממין זה?