| א. שאלות כלליות |
"וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין"
and God Almighty give you mercy before the man, that he may release unto you your other brother and Benjamin. And as for me, if I be bereaved of my children, I am bereaved.’
הסבר, למה נמנע יעקב מלהזכיר את בנו שמעון האסור במצרים בשמו?
**
למה ציוה יוסף לשים כסף איש בפי אמתחתו ואת גביע הכסף באמתחת בנימין. כי הנה הגביע היה צריך לענין התחבולה, אבל הכסף לא היה צורך בו, כי עוד מעט היו עתידין לחזור ואז יתן להם כסף וזהב כרצונו?
נסה לישב שאלתו!
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה ויהי כאשר כלו לאכל: יהודה אמר להם המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית (ב"ר).
כאשר כלו לאכל WHEN THEY HAD EATEN UP — Judah said to them: Leave the old man alone until the house will run short of bread (Midrash Tanchuma, Miketz 8).
**
מה ראה רש"י להביא כאן את דברי המדרש האלה - מה תיקן על ידיהם?
2) פסוק ז'
ד"ה לנו ולמולדתנו: למשפחותינו.
ד"ה לנו ולמולדתנו: למשפחותינו.
כידוע מפרש רש"י משמעותה של מילה בהופיעה לראשונה בתורה. מה ראה איפוא רש"י להמנע מכל פירוש למילת "מולדת" בבראשית י"ב א' וכן כ"ד ד', ולפרשה דוקא במקום זה? (לשיטת רש"י בפרשו מילה קשה עם הופעתה הראשונה או השניה עיין גם גיליון מקץ תש"ט א2 וכן גיליון במדבר תשי"א ה 2).
ד"ה ונגד לו: שיש לנו אב ואח.
ונגד לו AND WE TOLD HIM that we had a father and a brother.
**
בעל דברי דוד:
צריך לתת טעם, למה הוסיפו לומר, שהאיש שאלם היש להם אב, והא יעקב לא הקשה רק: למה הגדתם שיש לכם אח? והיה לכם להשיב: כי שאל אותנו: היש לכם אח, והוכרחנו להשיב לו.
צריך לתת טעם, למה הוסיפו לומר, שהאיש שאלם היש להם אב, והא יעקב לא הקשה רק: למה הגדתם שיש לכם אח? והיה לכם להשיב: כי שאל אותנו: היש לכם אח, והוכרחנו להשיב לו.
נסה לישב קושיתו.
| ג. "ואת אחיכם קחו" |
"וְאֶת אֲחִיכֶם קָחוּ"
take also your brother, and arise, go again unto the man;
מדרש הגדול:
"ואת אחיכם קחו": מעשה בשני חסידים שפרשו בים הגדול לדבר מצוה, עמד עליהם נחשול בים וביקש לטבעם. אמר חד מינהון (= אחד מהם): לית ביש מן דא (= אין רע מזה!) אמר לו חברו: אית (= יש) ביש רב מן דא! אמר לו: אנו על שערי מיתה, ואית לך ביש מן הדא? (= ויש לך רע מזה?!) אמר לו: הן! אמר לו: ואיזה זה? זה יום שבנו אומר לו: תן לי פת ואין לו מה יתן לו. תדע לך, הרי יעקב אבינו, כל זמן שהיתה קופה מלאה פת היה לועס ואומר: "לא ירד בני עמכם". כיון דחסלת, אמר: "ואת אחיכם קחו" והתחיל מתפלל עליהם: "ואל שדי יתן לכם רחמים".
"ואת אחיכם קחו": מעשה בשני חסידים שפרשו בים הגדול לדבר מצוה, עמד עליהם נחשול בים וביקש לטבעם. אמר חד מינהון (= אחד מהם): לית ביש מן דא (= אין רע מזה!) אמר לו חברו: אית (= יש) ביש רב מן דא! אמר לו: אנו על שערי מיתה, ואית לך ביש מן הדא? (= ויש לך רע מזה?!) אמר לו: הן! אמר לו: ואיזה זה? זה יום שבנו אומר לו: תן לי פת ואין לו מה יתן לו. תדע לך, הרי יעקב אבינו, כל זמן שהיתה קופה מלאה פת היה לועס ואומר: "לא ירד בני עמכם". כיון דחסלת, אמר: "ואת אחיכם קחו" והתחיל מתפלל עליהם: "ואל שדי יתן לכם רחמים".
מה בדברי יהודה השפיע – לדעת המדרש – לשנות עמדתו?
| ד. שאלות סגנון |
"וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ"
And Judah said unto Israel his father: ‘Send the lad with me, and we will arise and go, that we may live, and not die, both we, and thou, and also our little ones.
למה אחרו האחים חיות אביהם לחיותם?
The reason that Yehudah included Jacob's own survival last when he said גם אתה, was in line with the ruling that preservation of one's own life takes precedence even over saving one's father's life ( Yoreh Dey-ah 251). Or, the brothers used the exegetical rule of לא זו אף זו, "not only this but even this," i.e. the most important factor of the argument is presented last. They accorded their father the compliment of presenting preservation of his life as even more important than preservation of their own lives.
ענה לשאלתו.
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ"
And their father Israel said unto them: ‘If it be so now, do this: take of the choice fruits of the land in your vessels, and carry down the man a present, a little balm, and a little honey, spicery and ladanum, nuts, and almonds;
מה ראה הכתוב להדגיש כאן שהוא אביהם. אטו לא ידענא זאת?
*
"וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי"
*
and God Almighty give you mercy before the man, that he may release unto you your other brother and Benjamin. And as for me, if I be bereaved of my children, I am bereaved.’
אברבנאל, שואל:
למה הוסיף מילת "אני" ולא אמר "כאשר שכלתי שכלתי" כמו שאמרה אסתר: "וכאשר אבדתי - אבדתי"?
למה הוסיף מילת "אני" ולא אמר "כאשר שכלתי שכלתי" כמו שאמרה אסתר: "וכאשר אבדתי - אבדתי"?
ענה לשאלתו!