פרשת תרומה תש"ו - המשכן וכליו
הערה ללומדים: טרם גשתכם ללמוד את פרטי הפרשה: עיינו בגיליון תרומה תש"ב בנוגע לדעות שונות בטעם המשכן בכלל ובגיליונות תש"ג- תש"ד לפרשה זו בטעם כלי המשכן ופרטיהם.
א. שאלות בדברי ראב"ע
"וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
And there I will meet with thee, and I will speak with thee from above the ark-cover, from between the two cherubim which are upon the ark of the testimony, of all things which I will give thee in commandment unto the children of Israel.
ד"ה ונועדתי: ... ויש לשאול למה הזכיר השם הארון בתחילה. כי כתוב "את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו" (פסוק ט'). ומנהג הלשון לבאר האחרון שהשלים בו. כמו "ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו" (יהושע כ"ד ב'). על כן החל ופירש כלי המשכן. והחל מהנכבד, ואחר כן השולחן והמנורה, ואחר כן ואת המשכן תעשה...
1. מה שאלתו ביחס למבנה פרשתנו?
2. בעזרת איזה כלל סגנוני הוא מיישב את הקושי?
*
3. התדע עוד מקומות בתנ"ך הבנויים לפי כלל זה?
ב. "ויקחו לי תרומה"
"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"
’Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering.
שלא יערב ברוחו פניה חיצונית להתכבד או להתפאר בנדבתו, או על מנת לקבל פרס, רק לשם ה' בלבד.
מהיכן בפסוקנו דייק לומר כן?
ג. "ועשו לי מקדש"
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ"
And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.
ציוה כי כל אחד יבנה לו מקדש בחדרי לבבו, כי יכין את עצמו להיות מקדש לה' ומעון לשכינת עוזו... ויכין מזבח להעלות כל חלקי נפשו לה', עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת.
מהו הרמז בפסוקנו לדרשה זו?
ד. "וכן תעשו"
"וְכֵן תַּעֲשׂוּ"
וכן תעשו AND SO SHALL YE MAKE IT also in future generations (cf. Sanhedrin 16b); if one of the vessels is lost, or when you make for Me the vessels for the “House of Eternity” (another name for the Temple in Jerusalem), — as e. g., the tables, candlesticks, lavers and stands which Solomon had made — you shall make them after the pattern of these (the vessels of the Tabernacle), If, however, the verse were not to be connected with the preceding one but formed a new statement, Scripture ought not to have written: וכן תעשו “and so shall ye make them” but כן תעשו “so shall ye make them” and then it would be speaking of the making of the tent of meeting and its vessels and not of the vessels of the Temple, and the translation would be: according to all that I am showing you the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its vessels, even so shall you make them.
ד"ה וכן תעשו: לדורות אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם (תוספתא שבת צ"ח). ואם לא היה המקרא מחובר למעלה הימנו, לא היה לו לכתוב "וכן תעשו" אלא "כן תעשו", והיה מדבר על עשיית אוהל מועד וכליו.
וכן תעשו AND SO SHALL YE MAKE IT also in future generations (cf. Sanhedrin 16b); if one of the vessels is lost, or when you make for Me the vessels for the “House of Eternity” (another name for the Temple in Jerusalem), — as e. g., the tables, candlesticks, lavers and stands which Solomon had made — you shall make them after the pattern of these (the vessels of the Tabernacle), If, however, the verse were not to be connected with the preceding one but formed a new statement, Scripture ought not to have written: וכן תעשו “and so shall ye make them” but כן תעשו “so shall ye make them” and then it would be speaking of the making of the tent of meeting and its vessels and not of the vessels of the Temple, and the translation would be: according to all that I am showing you the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its vessels, even so shall you make them.
ד"ה וכן תעשו: לדורות אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו כלי בית עולמים כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם. ואם לא יהיה המקרא מחובר למעלה הימנו לא היה לו לכתוב "וכן תעשו", אלא "כן תעשו", והיה מדבר על עשיית אוהל מועד וכליו. לשון רש"י. ולא ידעתי שיהיה זה אמת שיתחייב שלמה לעשות כלי בית עולמים כתבנית אלו, ומזבח הנחושת עשה שלמה עשרים אמה אורך ועשרים רחב (דברי הימים ב' ד' א'). ורבי אברהם אמר "וכן תעשו" - הכלים, כי בתחילה אמר ועשו לי מקדש. ועל דרך הפשט אין צורך לכל זה, אבל בא הכפל לחיזוק וזירוז, אמר "ועשו לי מקדש", בית וכלים כמקדש מלך ובית ממלכה (עמוס ז' י"ג), "ושכנתי בתוכם", בבית ובכיסא הכבוד, אשר יעשו לי שם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן הזה אשר אמרתי שאשכון בו בתוכם.
ד"ה וכן תעשו: בתחילה פירש עשיית המשכן, "ועשו לי מקדש", וכמו שתעשו המשכן וכן תעשו את הכלים, כמו שמפרש והולך.
וכן תעשו, “and this is how you shall do it.” The letter ו at the beginning of the word וכן, is not necessary in this context; some commentators understand it as referring to what follows about the construction of the individual items of furniture for the Temple. The idea of the connective letter ו then would be: ”just as I instructed you first to build the structure, I will now instruct you to construct the furnishings to be housed in that structure.”
1. מה הן טענות הרמב"ן נגד רש"י?
2. מה קשה לרש"י?
**
3. התוכל להסיר את תלונות הרמב"ן מעל רש"י?
כיצד מפרש רמב"ן את פסוקנו לפי פשוטו?
ד"ה ויעש נח: שעשה את התיבה ואסף המאכל. ודרך הכתוב לאמר "ויעש", "וכן עשה", לבאר כי לא הפיל דבר מכל אשר צֻוה.
ד"ה וילכו ויעשו: שיצאו מלפני משה והלכו אל הצאן ועשו הפסח בערבים, ודרך הכתוב לכפול ולאמר "כן עשו", לבאר שלא הפילו דבר מכל אשר צֻוו, כמו שפירשתי בנח (בראשית ו' כ"ב). וכן "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה' כן עשו" (להלן ל"ט מ"ג). ולרבותינו בזה מדרש (מכילתא כאן), לפי שלא היה צריך הכתוב להזכיר ההליכה, אמרו ליתן שכר להליכה ושכר לעשייה. "ויעשו", וכי כבר עשו, אלא מכיוון שקיבלו עליהם לעשות, העלה עליהם הכתוב כאילו עשו. "כאשר ציוה את משה ואת אהרן כן עשו", להודיע שבחן של ישראל, שכשם שאמר להם משה ואהרן עשו. דבר אחר: מה תלמוד לומר "כן עשו"? אלא שאף משה ואהרן כן עשו. דרשו תחילה כי הכפל לשבח שלא שכחו, ולא נפל להם דבר מכל אשר אמרו להם, והוא דרך הלשון במקומות רבים.
"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה"
And Moses saw all the work, and, behold, they had done it; as the LORD had commanded, even so had they done it. And Moses blessed them.
**
5. התוכל להסביר, למה אין להביא מכל המקומות האלה ראיה לדעת רמב"ן נגד רש"י במקומנו?
6. כיצד מפרש חזקוני את הקושי שבפסוקנו, ובמה הוא שונה משאר המפרשים?
ה. שאלות ודיוקים ברש"י
**
ד"ה תרומה: הפרשה יפרישו לי מממונם נדבה.
**
תרומה is something set apart (cf. Onkelos); the meaning is: let them set apart from their possessions a voluntary gift in My honour.
מדוע לא הסתפק רש"י כאן בפירוש המילה תרומה "הפרשה" ומה ראה להאריך בדבריו "יפרישו לי ממונם נדבה"?
ד"ה ועשו לי מקדש: ועשו לשמי בית קדושה.
ועשו לי מקדש AND LET THEM MAKE ME A SANCTUARY — Let them make to the glory of My Name (cf. Rashi on v. 2) a place of holiness.
תיקן רש"י בדבריו שני עניינים, אלו הם?
**
ד"ה ואל הארון תתן: לא ידעתי למה נכפל, שהרי כבר נאמר "ונתת אל הארון את העדות", ויש לומר שבא ללמד שבעודו ארון לבדו, בלא כפורת, יתן תחילה העדות לתוכו, ואחר כך יתן את הכפורת עליו. וכן מצינו כשהקים את המשכן, נאמר (שמות מ') "ויתן את העדות אל הארון", ואח"כ "ויתן את הכפורת על הארון מלמעלה".
**
ואל הארן תתן את העדות AND IN THE ARK THOU SHALT PUT THE TESTIMONY — I do not know why this is repeated for it has already been commanded, (v. 16) “and thou shalt put the Testimony in the ark”. One may say that it intends to tell us that whilst the ark is still by itself — i. e. without the cover — he should first put the Testimony into it, and only afterwards should he put the cover on it for the first time. Thus indeed do we find: that when he (Moses) erected the Tabernacle it is stated, (Exodus 40:20) “and he [took and] put the Testimony into the ark”, and afterwards it says, “and he put the cover upon the ark above it” (cf. Talmud Yerushalmi Shekalim 6:1).
בעל נמוקי שמואל, מקשה:
קשיא על רש"י, שתירץ ואמר: יש לומר שבא ללמד שבעודו ארון לבדו בלא כפורת יתן העדות לתוכו, ואחר כך יתן הכפורת עליו וכו'. דלימוד זה שפיר שמעינן ליה מקרא דלעיל (פסוק ט"ז), שהרי אמר "ונתת את העדות" קודם עשית הכפורת, ומשמע ודאי שבעודו ארון לבדו, בלא כפורת יתן העדות לתוכו, כי איך ייתכן לומר כי ארון בכפורת הוא, ועדיין לא צֻוה בכפורת?
התוכל לענות לשאלתו?