| א. "וארא אל אברהם..." |
"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם... בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"
וארא AND I APPEARED — to the patriarchs. באל שדי BY THE NAME OF GOD ALMIGHTY — I made certain promises to them and in the case of all of these I said unto them, “I am God Almighty”.
השווה:
| בראשית ט"ו ז': "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ" | בראשית כ"ח י"ג: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵא-לֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ" |
מה השאלה הגדולה המתעוררת מתוך השוואה זו?
כיצד מיישבים אותה המפרשים הבאים:
ד"ה באל שדי: הבטחתים הבטחות, ובכולן אמרתי להם "אני אל שדי".
באל שדי BY THE NAME OF GOD ALMIGHTY — I made certain promises to them and in the case of all of these I said unto them, “I am God Almighty”.
ד"ה ושמי ה' לא נודעתי להם: "לא הודעתי" אין כתיב כאן, אלא "לא נודעתי" - לא נכרתי להם במדת אמתות שלי, שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי, שהרי הבטחתים ולא קיימתי.
ושמי ה׳ לא נודעתי להם BUT BY MY NAME THE LORD WAS I NOT KNOWN TO THEM — It is not written here לא הודעתי [My name the Lord] I did not make known to them, but לא נודעתי [by My name, the Lord], was I not known [unto them] — i. e. I was not recognised by them in My attribute of “keeping faith”, by reason of which My name is called ה׳, which denotes that I am certain to substantiate My promise, for, indeed, I made promises to them but did not fulfill them [during their lifetime].
רב סעדיה, מובא בראב"ע:
ד"ה וארא: ...ורב סעדיה הגאון כי תחסר באחרונה מילת לבדו. כאילו אמר "ובשמי ה' לבדו לא נודעתי להם". רק פעם באל שדי. ופעם בשם ה'. וכמוהו לפי דעתו "לא יעקב לבדו יאמר עוד שמך כי אם ישראל" משתתף עמו. ואין צורך...
ד"ה וארא: ...ורב סעדיה הגאון כי תחסר באחרונה מילת לבדו. כאילו אמר "ובשמי ה' לבדו לא נודעתי להם". רק פעם באל שדי. ופעם בשם ה'. וכמוהו לפי דעתו "לא יעקב לבדו יאמר עוד שמך כי אם ישראל" משתתף עמו. ואין צורך...
רב ישועה, מובא בראב"ע:
ד"ה וארא: ...ורבי ישועה אמר כי אברהם ויעקב לא ידעו זה השם, רק משה כתב ככה.
ד"ה וארא: ...ורבי ישועה אמר כי אברהם ויעקב לא ידעו זה השם, רק משה כתב ככה.
ר' יהודה הלוי, כוזרי מאמר ב' ב':
באמרו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי" רוצה לומר בדרך הכוח והניצחון, כמו שאמר (תהלים ק"ה י"ד) "לא הניח איש לעשקם ויוכח עליהם מלכים" ולא ברא להם מופת כאשר ברא למשה ועל כן אמר "ושמי ה' לא נודעתי להם" (רוצה לומר "ובשמי ה'" מפני שבי"ת של "באל שדי" תשרת לשניהם). ועשה עם משה וישראל מה שלא הניח ספק בנפשות שבורא העולם ברא את הדברים הם בריאה חדשה מכוונת; כמו מכות מצרים וקריעת ים סוף והמן ועמוד הענן וזולתם; לא מפני שהם גדולים מאברהם יצחק ויעקב, אך מפני שהם רבים והנה הספק בלבבם, והאבות היו בתכלית האמונה וברי הלבב, שאפילו לא היו פוגעים כל ימותם כי אם רעה, לא היתה אמונתם באלוקים נחלשת, ולא היו צריכים אל כל זה.
באמרו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי" רוצה לומר בדרך הכוח והניצחון, כמו שאמר (תהלים ק"ה י"ד) "לא הניח איש לעשקם ויוכח עליהם מלכים" ולא ברא להם מופת כאשר ברא למשה ועל כן אמר "ושמי ה' לא נודעתי להם" (רוצה לומר "ובשמי ה'" מפני שבי"ת של "באל שדי" תשרת לשניהם). ועשה עם משה וישראל מה שלא הניח ספק בנפשות שבורא העולם ברא את הדברים הם בריאה חדשה מכוונת; כמו מכות מצרים וקריעת ים סוף והמן ועמוד הענן וזולתם; לא מפני שהם גדולים מאברהם יצחק ויעקב, אך מפני שהם רבים והנה הספק בלבבם, והאבות היו בתכלית האמונה וברי הלבב, שאפילו לא היו פוגעים כל ימותם כי אם רעה, לא היתה אמונתם באלוקים נחלשת, ולא היו צריכים אל כל זה.
ד"ה וידבר אלהים אל משה: לשון רש"י דיבר אתו משפט על שהקשה לומר ולדבר "למה הרעותה לעם הזה". "ויאמר אליו אני ה'" - נאמן לשלם שכר למתהלכים לפני בתמים. ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות וכו'. "וארא אל אברהם" וגו' "באל שדי" הבטחתיו הרבה הבטחות, ובכולן אמרתי להם אני אל שדי. "ושמי ה' לא נודעתי להם", לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי להם, שלא נודעתי להם במידה אמתית שלי שעליה נקרא שמי ה', נאמן לאמת הדברים, שהרי הבטחתים ולא קיימתים. כל אלו דברי הרב. וירצה לפרש שעדיין לא נודע קיום ההבטחה. ואף על פי שעדיין לא הגיע הזמן, מכל מקום לא נודע להם בקיום הבטחתו. ועם כל זה לא תיקן הלשון, שהיה ראוי לומר לא הודעתי, או שיאמר ושמי ה' לא נודע להם. ואולי לדעתו יאמר ושמי ה' ולא נודעתי להם, כלומר שלא נודעתי להם בו. והחכם רבי אברהם פירש כי בי"ת באל שדי מושכת, ושיעורו וארא אל אברהם וגו' באל שדי ובשמי ה' לא נודעתי להם. וענין הכתוב, כי נראה לאבות בשם הזה שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים, שלא נתבטל מהם מנהג העולם: ברעב פדה אותם ממות, ובמלחמה מידי חרב, ולתת להם עושר וכבוד וכל טובה, והם ככל הייעודים שבתורה בברכות ובקללות, כי לא תבוא על אדם טובה בשכר מצוה או רעה בעונש עבירה רק במעשה הנס, ואם יונח האדם לטבעו או למזלו, לא יוסיפו בו מעשיו דבר ולא יגרעו ממנו. אבל שכר כל התורה וענשה בעולם הזה הכל נסים והם נסתרים, יחשוב בהם לרואים שהוא מנהגו של עולם, והם באדם עונש ושכר באמת. ומפני זה תאריך התורה בייעודים שבעולם הזה, ולא תבאר ייעודי הנפש בעולם הנשמות, כי אלה מופתים שכנגד התולדה, וקיום הנפש ודבקה באלהים הוא דבר ראוי בתולדתה, שהיא תשוב אל האלהים אשר נתנה. ועוד אפרש זה (ויקרא כ"ו י"א ד"ה ונתתי) אם גומר ה' עלי. והנה אמר האלהים למשה נראיתי לאבות בכוח ידי, אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי, אבל בשמי של יו"ד ה"א, אשר בו נהיה כל הווה, לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשינוי התולדות, ולכן אמור לבני ישראל אני ה', ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול כי בו אני עושה עמהם להפליא, וידעו כי אני ה' עושה כל. וצדקו כל דברי ר' אברהם בענין הזה, אלא שהוא כמתנבא ואינו יודע...
**
3. הסבר בדברי הרמב"ן את המושג "נסים נסתרים".
במה מסייעים הפסוקים הבאים להבנת פסוקנו:
"לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעָם בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי ה'"
Therefore, behold, I will cause them to know, This once will I cause them to know My hand and My might; And they shall know that My name is the LORD.
"וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
But they rebelled against Me, and would not hearken unto Me; they did not every man cast away the detestable things of their eyes, neither did they forsake the idols of Egypt; then I said I would pour out My fury upon them, to spend My anger upon them in the midst of the land of Egypt.
"נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה"
The LORD hath made Himself known, He hath executed judgment, The wicked is snared in the work of his own hands. Higgaion. Selah
| ב. "...באל שדי ושמי ה'..." |
"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם... בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי"
וארא AND I APPEARED — to the patriarchs. באל שדי BY THE NAME OF GOD ALMIGHTY — I made certain promises to them and in the case of all of these I said unto them, “I am God Almighty”.
רש"י:
ד"ה ושמי ה': עיין שאלה א - במקטע הקודם (ועיין גם כיצד הבין הרמב"ן את דברי רש"י).
הכוזרי: עיין שאלה א - במקטע הקודם.
ד"ה וארא: ... וככה דקדקו יש מילים מושכות עצמן ואחרות עמם גם כן אותיות. כמ"ם "מאל אביך ויעזרך ואת שדי" (יחזקאל א' כ"ד) שהוא ומאת שדי. וככה בי"ת "באל שדי" כאילו כתוב "ובשמי ה' לא נודעתי להם"...
ד"ה באל שדי: הבטחתי על העתיד ולא קיימתי עדיין, ושמי ה'. כך צריך לפרש – אני נראיתי להם באל שדי ועיקר שמי ה' הוא. וזה כפל לשון לא נודעתי להם לא נתגליתי להם בעיקר השם אלא באל שדי, אבל אליך גליתי עיקר שמי.
בא-ל שדי, a promise concerning the future that I have not yet fulfilled. 'ושמי ה, we have to explain the sequence as follows: “Although I have revealed Myself to the patriarchs as the attribute of Shaddai, My principal name, the one that represents My essence, etc.” We are faced with a repetition here, hence לא נודעתי להם, “I did not reveal Myself to the patriarchs as My principal attribute but only as My attribute Shaddai. But to you, Moses, I have revealed My principal attribute which I described as אהיה and זכרי ה'. In your lifetime I plan to fulfill My promise.” לתת להם את ארץ כנען, to give the people the land of Canaan. The words ושמי ה' are connected to what was written at the beginning of the verse as I explained already. If the Torah had written הודעתי להם instead of נודעתי להם, the words ושמי ה' would have belonged to the statement לא הודעתי.
העתק את פסוקנו בסימני פיסוק בהתאם לפירוש האחרון!
| ג. דרגת האבות |
"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"
and I appeared unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, as God Almighty, but by My name יהוה I made Me not known to them.
וארא אל אברהם: אמר ליה הקב"ה למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין (=חבל על שאובדים, ואין כמותם בנמצא). הרבה פעמים נגליתי לאברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם כי שמי ה', כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחר מידותי. אמרתי לאברהם (בראשית י"ג): "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" – ביקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים – ולא הרהר אחר מידותי. אמרתי ליצחק (בראשית כ"ו): "גור בארץ הזאת... כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האלה". ביקש לשתות מים ולא מצא, אלא "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק" – לא הרהר אחר מידותי; אמרתי ליעקב (בראשית כ"ח): "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" – ביקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה – ולא הרהר אחר מידותי; ולא שאלני, מה שמי, כשם ששאלת אתה. ואתה תחילת שליחותי אמרת לי, "מה שמו" ולבסוף אמרת (שמות ה' כ"ג) "ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה".
ר' יהודה הלוי:הכוזרי עיין שאלה א - במקטע הראשון.
ד"ה וארא: ...והנה האבות לא הגיעה מעלתם לדבקה בשם כמשה אשר ידעו השם פנים בפנים. על כן היה יכול משה לשנות תולדות עולם השפל ולחדש אותות ומופתים שלא יכלו האבות לחדשם. והנה משה אמר שני דברים: האחד "למה זה שלחתני", והשני "והצל לא הצלת את עמך". והשיב על האחרון "עתה תראה אשר אעשה לפרעה", ועל הראשון "ויאמר אליו אני ה'". והטעם כי על יד האבות נודע שמי שהוא אל שדי, ועל ידך ייוודע שמי ה' הנכבד בעולם. כאשר אמר "לכן אמור לבני ישראל אני ה'". והנה שלחתיך להודיע זה השם.
(עיין גם רמב"ם, מורה נבוכים מאמר ב' פרק ל"ה).
רמב"ן:
עיין שאלה א - במקטע הראשון.
**
מהי דרגת האבות בהשוואה לדרגת משה רבנו, לפי הדעות הנ"ל?
עצה טובה לקוראי גרמנית, קראו לפסוקנו:
B. Jacob: Mose am Dornbusch Monatsschr. f. Gesch. u. Wissensch. d. Judentums 1922. S. 180-200.