פרשת וישלח תש"ו - התנהגות עשו
הערה: גיליון זה הוא השלמת גיליון וישלח תש"ג, שעסק בפסוקים שונים ובעניינים אחדים מתוך פרקנו. עיין שם! גיליון זה עוסק רק בבירור שאלה אחת.
א. התנהגות עשו
"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ"
And Esau ran to meet him, and embraced him, and fell on his neck, and kissed him; and they wept.
נחלקו חכמינו ומפרשינו בהסבר התנהגות תמוהה זו של עשו. והנה אחדות מדעותיהם:
"וישקהו" – נקוד עליו. אמר ר' שמעון בן אלעזר: בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה (האותיות הבלתי מנוקדות מרובות על המנוקדות) אתה דורש את הכתב, הנקודה רבה על הכתב – אתה דורש הנקודה. כאן לא הכתב רבה על הנקודה ולא הנקודה רבה על הכתב, אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו. אמר לו ר' ינאי: אם כן, למה נקוד עליו? אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של יעקב אבינו של שיש, וכהו שיניו של אותו רשע. ומה תלמוד לומר "ויבכו"? אלא זה בוכה על צוארו, וזה בוכה על שיניו.
...Esau ran to greet him. [He embraced Jacob and, falling on his neck,] he kissed him; [and they wept.] (Gen. 33:4). [The word] 'kissed' is dotted [above each letter in the Torah's writing]. Rabbi Simeon ben Elazar said . . . it teaches that [Esau] felt compassion in that moment and kissed [Jacob] with all his heart. Rabbi Yannai said to him: If so, why is ['kissed'] dotted? On the contrary, it teaches that [Esau] came not to kiss [Jacob] but to bite him, but our ancestor Jacob's neck became like marble and that wicked man's teeth were blunted. Hence, 'and they wept' teaches that [Jacob] wept because of his neck and [Esau] wept because of his teeth.
תנחומא וישלח ד':
ביקש עשו לנשכו, ונעשה צוארו של שיש, לכן נקוד על "וישקהו", שלא היתה נשיקה של אמת. "ויבכו" – למה בכו? משל למה הדבר דומה? לזאב שבא לחטוף את האיל. התחיל האיל לנגחו, נכנסו שיני הזאב בקרני האיל. זה בוכה, וזה בוכה. הזאב בכה שלא יכול לעשות לו כלום, והאיל בוכה שלא יחזור ויהרגנו. אף כך עשו ויעקב: הכתוב אומר (שיר השירים ז) "צוארך כמגדל השן". ועל עשו נאמר (תהלים צ') "שני רשעים עבות".
ד"ה וישקהו: נקוד עליו, ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי (בהעלותך ס"ט). יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר ר' שמעון בן יוחאי: הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו.
וישקהו AND HE KISSED HIM — Dots are placed above the letters of this word, and a difference of opinion is expressed in the Baraitha of Sifré (בהעלותך) as to what these dots are intended to suggest: some explain the dotting as meaning that he did not kiss him with his whole heart, whereas R Simeon the son of Johai said: Is it not well-known that Esau hated Jacob? But at that moment his pity was really aroused and he kissed him with his whole heart. (Sifrei Bamidbar 69.2)
הדרש על נקודות וישקהו טוב הוא לעתיקי משדיים, כי על דרך הפשט לא חשב עשו לעשות רע לאחיו, והעד "ויבכו", כאשר עשה יוסף עם אחיו.
The midrashic interpretation of the dots on top of the word and he kissed him, וישקהו is good for those who have just been weaned, but according to the straightforward interpretation Esav did not plan to do evil to his brother. And the proof is [the word] ויבכו, and they cried, [which is also used in the context of the reunion between] Yosef and his brothers.
רלב"ג:
נקוד על "וישקהו", להורות שאין נשיקתו בלב שלם, אבל היה עניינה ממוצע בין הנשיקה ובין היעדר הנשיקה, ולזה היתה זאת התיבה הממוצעת בין הכתיבה ובין המחק.
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
מילת "ויבכו" היא עד נאמן לכך שלפנינו התגלותו של רגש אנושי טהור. יכול אדם אמנם לנשק ולבו בל עמו, אולם דמעות המתפרצות ברגעים - חזקה שהן יוצאות מעומק הלב. הנשיקה הזאת והדמעות הללו מגלות לנו, כי גם עשו הוא מזרע אברהם אבינו, ואינו רק ציד פרוע, כי איך יכול היה – בלאו הכי – להגיע לדרגת שליט בהתפתחות האנושית? החרב לבדה, הכח הגשמי גרידא, לא יכשירו את האדם לכך. גם עשו מתפרק לאט לאט מחרבו והולך ומשכין בקרבו יותר ויותר את רוח אהבת האדם. ודווקא יעקב הוא הנותן על פי רב הזדמנות לעשו להוכיח שעקרון האנושות מתחיל להתגלות אצלו. כשהחזק מכבד את זכויות החזק – הרי זה מעשה פקחות. ואולם כשהחזק, כלומר עשו, נופל על צוארי החלש יעקב, ומשליך חרבו למרחקים – רק אז נוכח, שגם בו גברו מידת הצדק וההומניות.
ויבכו, שניהם בכו. בא ללמד שגם יעקב נתעורר עליו לשעה זו אהבה לעשו. וכן לדורות: בשעה שזרע עשו מתעוררים ברוח טהרה להכיר את זרע ישראל ומעלתם, אז גם אנחנו מתעוררים להכיר את עשו, כי אחינו הוא. וכמו שרבי היה אוהב אמיתי לאנטונינוס – וכן הרבה.
They wept. At that moment love for Eisov awakened in Yaakov as well. Similarly, whenever Eisov’s descendants genuinely acknowledge Yisrael’s greatness, Yisrael reciprocates with feelings of brotherhood.
1. מהי דעת כל אחד מהנ"ל על התנהגות עשו? נסה לסדרם לקבוצות.
2. מה הן הראיות שאפשר להביא מפסוקי התורה שבפרקנו לדעת ר' שמעון בן אלעזר?
3. מהו ההבדל בין שני האחרונים?
*
4. בדברי מי מכל המפרשים הנ"ל ניכרת ביותר תקופתו וסביבתו?
בנו יעקב, בפירושו לבראשית (נכתב בגרמנית, שוקן 1934), מוצא סעד לדעת ר' ינאי בבראשית רבה (עיין לעיל) ולדעת ר' שמעון בן יוחאי המובאת ברש"י, על ידי השוואת פסוקנו לפסוקים הבאים, שבכל אחד מהם מתוארת פגישה בין אוהבים:
"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ"
And Jacob kissed Rachel, and lifted up his voice, and wept.
"וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ... וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם"
And he kissed all his brethren, and wept upon them; and after that his brethren talked with him.
"וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ... וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד"
And Joseph made ready his chariot, and went up to meet Israel his father, to Goshen; and he presented himself unto him, and fell on his neck, and wept on his neck a good while.
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ... וַיִּשַּׁק לוֹ"
And the LORD said to Aaron: ‘Go into the wilderness to meet Moses.’ And he went, and met him in the mountain of God, and kissed him.
פסוקנו:
"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ"
הסבר במה עלולה השוואה זו לחזק את החשד בכנותה של התנהגות עשו?