| א. מושג הבכורה |
זהר דף קל"ט:
זמנא חדא הוה יתיב ר' שמעון ושאר חברייא, עאל קמיה ר' אלעזר בריה. אמרו ליה לר' שמעון: מילתא רבתא בעינן למבעי קמך בענייניהן דיעקב ועשו: איך לא בעי יעקב למיהב לעשו תבשיל דטלופחין עד דזבין ליה בכירותא דיליה, ועוד דאמר עשו ליצחק אבוהי "ויעקבני זה פעמיים"? אמר לון ר' שמעון: בהדין שעתא אתון חייבין לקבל מלקות, דהאמנתון לפתגמי דעשו ושקרתון לפתגמי דיעקב. דהא קרא אסהד עליה "ויעקב איש תם" ותו כתיב (מיכה ז' כ') "תתן אמת ליעקב", אלא כך הוא ענייניה דיעקב עם עשו: בגין דעשו הוה שני לבכירותא בקדמיתא, והוה בעי מיניה דיעקב דליסבה ליה אפילו בלא כסף: הא הוא דכתיב "ויאכל וישם ויקם לילך ויבז עשו את הבכורה".
זמנא חדא הוה יתיב ר' שמעון ושאר חברייא, עאל קמיה ר' אלעזר בריה. אמרו ליה לר' שמעון: מילתא רבתא בעינן למבעי קמך בענייניהן דיעקב ועשו: איך לא בעי יעקב למיהב לעשו תבשיל דטלופחין עד דזבין ליה בכירותא דיליה, ועוד דאמר עשו ליצחק אבוהי "ויעקבני זה פעמיים"? אמר לון ר' שמעון: בהדין שעתא אתון חייבין לקבל מלקות, דהאמנתון לפתגמי דעשו ושקרתון לפתגמי דיעקב. דהא קרא אסהד עליה "ויעקב איש תם" ותו כתיב (מיכה ז' כ') "תתן אמת ליעקב", אלא כך הוא ענייניה דיעקב עם עשו: בגין דעשו הוה שני לבכירותא בקדמיתא, והוה בעי מיניה דיעקב דליסבה ליה אפילו בלא כסף: הא הוא דכתיב "ויאכל וישם ויקם לילך ויבז עשו את הבכורה".
תרגום:
פעם אחת היו ר' שמעון וחבריו מסובים, נכנס לפניו ר' אלעזר בנו: אמרו לו לר' שמעון: דבר גדול יש לנו לשאלך בעניין יעקב ועשו: איך לא רצה יעקב לתת לעשו נזיד עדשים עד שלא מכר לו את בכורתו? ולא זו בלבד אלא שעשו אמר: "ויעקבני זה פעמיים"? אמר להם: כעת ראויים אתם לספוג מלקות, שאתם מאמינים לדברי עשו ומכחישים דברי יעקב, שהכתוב מעיד עליו "ויעקב איש תם" ועוד כתוב "תתן אמת ליעקב"! אלא כך עניין יעקב ועשו: עשו שנא את הבכורה מראש ומקדם והיה מבקש מיעקב שיקחה ממנו אפילו בלי מחיר כמו שכתוב "ויבז עשו את הבכורה".
פעם אחת היו ר' שמעון וחבריו מסובים, נכנס לפניו ר' אלעזר בנו: אמרו לו לר' שמעון: דבר גדול יש לנו לשאלך בעניין יעקב ועשו: איך לא רצה יעקב לתת לעשו נזיד עדשים עד שלא מכר לו את בכורתו? ולא זו בלבד אלא שעשו אמר: "ויעקבני זה פעמיים"? אמר להם: כעת ראויים אתם לספוג מלקות, שאתם מאמינים לדברי עשו ומכחישים דברי יעקב, שהכתוב מעיד עליו "ויעקב איש תם" ועוד כתוב "תתן אמת ליעקב"! אלא כך עניין יעקב ועשו: עשו שנא את הבכורה מראש ומקדם והיה מבקש מיעקב שיקחה ממנו אפילו בלי מחיר כמו שכתוב "ויבז עשו את הבכורה".
1. מהו מושג הבכורה לפי דברי הזוהר?
2. מי ממפרשינו קרוב בהשקפתו על הבכורה לדעה זו?
*
3. התוכל להביא ראיה מלשון הכתוב לדעת הזוהר, שלא חיכה יעקב בנתינת נזיד העדים לעשו עד שימכור לו זה את בכורתו?
| ב. "אברהם הוליד את יצחק" |
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"
And these are the generations of Isaac, Abraham’s son: Abraham begot Isaac.
**
"כפל מבואר"!
נסה לענות לשאלתו! העזר בדברי הרמב"ן, פסוק י"ט:
ד"ה אמר הכתוב ואלה תולדות: על עשו ויעקב בניו האמורים למטה, והזכיר הכתוב איך היתה ילידתם. אברהם הוליד את יצחק - לשון רש"י, על ידי שכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, לכך צר הקב"ה קלסתר פניו דומה לאברהם שיאמרו הכל אברהם הוליד את יצחק. ורבי אברהם אמר עוד שטעם הוליד גדל ורבה, כמו יולדו על ברכי יוסף, כמו שאמר וישלחם מעל יצחק בנו. והנכון בעיני, כי חזר עתה והחל באב היחס, כמנהג הכתוב לחזור באנשי המעלה אל ראש היחס, וכן בדברי הימים (א' א' י"ז-י"ח) כתוב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם, וארפכשד ילד את שלח. וכאשר השלים חזר ואמר (שם כ"ד) שם ארפכשד שלח, עד אברם הוא אברהם. וכן ביחוס בנימין חזר למפרע והחל, ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול (שם ח' ל"ג, ט' ל"ט). אף כאן, אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב כאשר יזכיר. וחזר לספר זה, בעבור שאמר (לעיל כ"ה י"ב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, שאם אמר גם כן ואלה תולדות יצחק בן אברהם בלבד, הנה השוה שניהם ביחוס ובמעלה, ואף כי הקדים הבכור, ועוד, שהיה ראוי שיתחיל באברהם ויאמר 'אלה תולדות אברהם', אבל לא רצה לעשות כן שלא ימנה ישמעאל ובני קטורה, ולכך חזר והשלים אברהם הוליד את יצחק, לומר כי הוא לבדו תולדותיו וכאילו לא הוליד אחר יחשב, כמו שנאמר לו (לעיל כ"א י"ב) כי ביצחק יקרא לך זרע. ולכך אמר למעלה (כ"ה י"ב) גם כן אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם, לכבוד יצחק, לומר שאין אלו תולדות היחס לאברהם, רק הם בני האמה, וכמו שאמר (לעיל כ"א י"ג) וגם את בן האמה לגוי אשימנו. וכן עשה הכתוב אף בדברי הימים (א' א' כ"ח), כי אמר מתחילה בני אברהם יצחק וישמעאל, ואלה תולדותם בכור ישמעאל נביות, והזכיר ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן, והיה ראוי שיאמר 'בני יצחק', וחזר והחל ויולד אברהם את יצחק, בני יצחק עשו וישראל.
ד"ה אמר הכתוב ואלה תולדות: על עשו ויעקב בניו האמורים למטה, והזכיר הכתוב איך היתה ילידתם. אברהם הוליד את יצחק - לשון רש"י, על ידי שכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, לכך צר הקב"ה קלסתר פניו דומה לאברהם שיאמרו הכל אברהם הוליד את יצחק. ורבי אברהם אמר עוד שטעם הוליד גדל ורבה, כמו יולדו על ברכי יוסף, כמו שאמר וישלחם מעל יצחק בנו. והנכון בעיני, כי חזר עתה והחל באב היחס, כמנהג הכתוב לחזור באנשי המעלה אל ראש היחס, וכן בדברי הימים (א' א' י"ז-י"ח) כתוב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם, וארפכשד ילד את שלח. וכאשר השלים חזר ואמר (שם כ"ד) שם ארפכשד שלח, עד אברם הוא אברהם. וכן ביחוס בנימין חזר למפרע והחל, ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול (שם ח' ל"ג, ט' ל"ט). אף כאן, אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב כאשר יזכיר. וחזר לספר זה, בעבור שאמר (לעיל כ"ה י"ב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, שאם אמר גם כן ואלה תולדות יצחק בן אברהם בלבד, הנה השוה שניהם ביחוס ובמעלה, ואף כי הקדים הבכור, ועוד, שהיה ראוי שיתחיל באברהם ויאמר 'אלה תולדות אברהם', אבל לא רצה לעשות כן שלא ימנה ישמעאל ובני קטורה, ולכך חזר והשלים אברהם הוליד את יצחק, לומר כי הוא לבדו תולדותיו וכאילו לא הוליד אחר יחשב, כמו שנאמר לו (לעיל כ"א י"ב) כי ביצחק יקרא לך זרע. ולכך אמר למעלה (כ"ה י"ב) גם כן אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם, לכבוד יצחק, לומר שאין אלו תולדות היחס לאברהם, רק הם בני האמה, וכמו שאמר (לעיל כ"א י"ג) וגם את בן האמה לגוי אשימנו. וכן עשה הכתוב אף בדברי הימים (א' א' כ"ח), כי אמר מתחילה בני אברהם יצחק וישמעאל, ואלה תולדותם בכור ישמעאל נביות, והזכיר ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן, והיה ראוי שיאמר 'בני יצחק', וחזר והחל ויולד אברהם את יצחק, בני יצחק עשו וישראל.
These are the descendants. The Torah did not give a similar genealogy for Avraham’s descendants to avoid having to include Yishmael and the offspring of Keturah. Instead it began Yitzchok’s genealogy with Avraham, indicating that Yitzchok alone is considered his seed.
**
2. גם הרשב"ם גם הרמב"ן נעזרים ביישוב התמיהה דלעיל בדברי הימים א' פרק א' פסוקים כ"ה-כ"ו, ל"ד. במה מסייעים פסוקים אלה ליישוב התמיהה?
| ג. "יודע ציד" - לצוד ולרמות - שאלות ברש"י |
"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה"
And the boys grew; and Esau was a cunning hunter, a man of the field; and Jacob was a quiet man, dwelling in tents.
ד"ה יודע ציד: לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו: אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות.
יודע ציד A CUNNING HUNTER literally, understanding hunting — understanding how to entrap and deceive his father with his mouth. He would ask him, “Father how should salt and straw be tithed”? (Genesis Rabbah 63:10) (although he knew full well that these are not subject to the law of tithe). Consequently his father believed him to be very punctilious in observing the divine ordinances.
ד"ה יודע ציד: לצוד ציד להביא.
יודע ציד, hunting venison and retrieving the animal to serve as food.
מה מניע את רש"י להוציא את המילים ממשמעותן הרגילה ולא לפרשן על דרך שפירשן הרשב"ם?
| ד. "ולמה זה לי בכורה" |
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת - וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה"
And Esau said: ‘Behold, I am at the point to die; and what profit shall the birthright do to me?’
ד"ה בכורתך: לפי שהעבודה בבכורות, אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה.
בכרתך THY BIRTHRIGHT — Because the sacrificial service was then carried out by the first-born sons, Jacob said, “This wicked man is unworthy to sacrifice to the Holy One, blessed be He” (Genesis Rabbah 63:13).
ד"ה הנה אנכי הולך למות: (מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטול אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו, אמר לו כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה, כאותה ששנינו אלו הן שבמיתה שתויי יין, ופרועי ראש. אמר אני הולך למות על ידה, אם כן מה חפץ לי בה.
הנה אנכי הולך למות BEHOLD I AM IN PERIL TO DIE — The birthright is something unstable, for not always will the sacrificial duties be performed by the first-born, for the tribe of Levi will assume this. Further Esau said: What is the nature of this Service? Jacob replied, “Many prohibitions and punishments and many acts involving even the punishment of death are associated with it — just as we read in the Mishna, (Sanhedrin 22b): The following priests are liable to death: those who carry out their duties after having drunk too much wine and those who officiate long-haired. He said: If I am going to die through it, why should I desire it.
ד"ה מכרה: בחיריק כמו שלחה הנער (בראשית מ"ג ח') שכבה עמי (ל"ט) והבכורה שיקח פי שנים בממון אביו. ויש אומרים שיש לבכור לעולם מעלה על הצעיר לקום מפניו ולשרתו כבן לאב.
ד"ה הנה אנוכי הולך למות: שבכל יום ויום הוא מסתכן בעצמו כאשר יצא לצוד שמא יהרגוהו החיות. ויתכן שימות קודם אביו.
Meaning that, he endangered himself every day when he went out to hunt, that the animals might kill him, and it was possible that he would die before his father.
רשב"ם, פסוק ל"א:
ד"ה מכרה: כלומר לאלתר, מיד, מכור לי חלק בכורתך הראוי לך בממון אבי בממון שאתן לך, ואחר כך אתן לך המאכל לעדות ולקיום, כדרך שמצינו ויאכלו שם על הגל לקיום ברית בין לבן ויעקב.
ד"ה מכרה: כלומר לאלתר, מיד, מכור לי חלק בכורתך הראוי לך בממון אבי בממון שאתן לך, ואחר כך אתן לך המאכל לעדות ולקיום, כדרך שמצינו ויאכלו שם על הגל לקיום ברית בין לבן ויעקב.
ד"ה הנה אנוכי הולך למות: בכל יום אני הולך לצוד חיות ביערים המצויים שם דובים ואריות וחיות רעות ואני מסוכן למות, למה זה להמתין חלק בכורה לאחר מיתת אבינו. כך פירש אבי הרב רבי מאיר מנוחתו כבוד.
הנה אנכי הולך למות, I am going into the forest day after day to hunt in an area full of bears, lions and other ferocious beasts, and I am risking my life on a daily basis. What point would there be in my waiting until our father dies and I get my share of the birthright? This is the way my father Rabbi Meir interpreted Esau’s words in this verse. This is the meaning of “Esau despised the birthright.” (verse 34).
1. מה הקשר בין שני חלקי פסוק ל"ב לפי הדעות הנ"ל?
"וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת".
And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine— 'Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!’
3. בעל חפץ חיים בספרו על התורה, מקשה לפסוקנו:
לפלא הדבר, את הצדיק מביאה הזכרת המיתה לידי תשובה ויראת שמים, ואיך זה אצל עשו להפך?
לפלא הדבר, את הצדיק מביאה הזכרת המיתה לידי תשובה ויראת שמים, ואיך זה אצל עשו להפך?
הסבר במה שונה תפישתו את "הבכורה" מתפישת ראב"ע – רשב"ם. נסה לענות לשאלתו.
| ה. שאלות סגנון |
*
"אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי"
*
And Isaac was forty years old when he took Rebekah, the daughter of Bethuel the Aramean, of Paddan-aram, the sister of Laban the Aramean, to be his wife.
התוכל להסביר את סיבת החזרה על מילת "ארם" שלוש פעמים בפסוקנו?
*
"וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו"
*
And the first came forth ruddy, all over like a hairy mantle; and they called his name Esau.
"וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב"
And after that came forth his brother, and his hand had hold on Esau’s heel; and his name was called Jacob. And Isaac was threescore years old when she bore them.
מהי סיבת השינוי מלשון רבים ללשון יחיד בפסוקים אלה?
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו
וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב ---"
Now Isaac loved Esau, because he did eat of his venison; and Rebekah loved Jacob.
מהי סיבת חוסר ההקבלה בין שני חלקי הפסוק?
*
"וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה"
*
And Jacob gave Esau bread and pottage of lentils; and he did eat and drink, and rose up, and went his way. So Esau despised his birthright.
מדוע בא בפסוק זה הנושא אחרי הפועל האחרון ולא אחרי הראשון, כנהוג?