פרשת וישב תשי"ג - שנאת האחים ליוסף
א. שאלות כלליות
כדי להבין את מבנה פרקנו חלק אותו לפסקאות.
א. הסבר, כיצד מתוארת התפתחות השנאה של האחים ליוסף בקטע הראשון: מה הם הגורמים השונים לשנאה?
ב. בכמה שלבים מתוארת התפתחות השנאה הזאת?
2. הסבר, במה מהווים פסוקים ט"ו-י"ז יחידה בפני עצמה?
למה צריך כל הסיפור, שמצאו איש ושאל אותו איפה הם רועים, ואמר לו בדותן הם, והלך אליהם, מאי נפקא מיניה, אם מתחילה הלך אליהם בלי טעות או על ידי טעות, ולמה הוצרך הכתוב לכל זה?
ד"ה וימצאהו איש: יאמר כי הוא תועה מן הדרך ולא היה יודע אנה ילך, ונכנס בשדה כי במקום המרעה היה מבקש אותם. ויאריך הכתוב בזה, להגיד כי סיבות רבות באו אליו שהיה ראוי לחזור לו, אבל הכל סבל לכבוד אביו. ולהודיענו עוד, כי הגזרה אמת והחריצות שקר, כי זימן לו הקב"ה מורה דרך שלא מדעתו להביאו בידם. ולזה נתכוונו רבותינו (בראשית רבה פ"ד י"ד) באמרם כי האישים האלה הם מלאכים, שלא על חנם היה כל הסיפור הזה, להודיענו כי עצת ה' היא תקום.
שים לב: שתי תשובות ניתנות בדברי הרמב"ן!
ב. לדברי הרמב"ן הנ"ל "מורה דרך שלא מדעתו": מדעתו של מי? של יוסף או של האיש?
ב. שאלות סגנון
השווה:
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו"
Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age; and he made him a coat of many colours.
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו"
הסבר, מהי סיבת השינוי בכינוי בו מכנה הכתוב את השבטים?
לשאלה זו השווה גיליון מקץ תש"ו שאלה א'.
"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם"
These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren, being still a lad even with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father’s wives; and Joseph brought evil report of them unto their father.
הסבר, למה נאמר "אל אביהם" ולא נאמר "אל אביו", ומה רצון הכתוב ללמדנו?
ג. "ולא יכלו דברו לשלום"
"וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם"
And when his brethren saw that their father loved him more than all his brethren, they hated him, and could not speak peaceably unto him.
רש"י:
ד"ה דברו: לדבר עמו.
ד"ה דברו: ולא יכלו שאת דברו לשלום; כשהיה מדבר עמהם אפילו דברי שלום לא היו יכולים שאתו. מצאנו לשון "שאת" נשמט אחר "לא יכול": (תהלים ק"א): "גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל"; (ישעיה א'): "לא אוכל און ועצרה".
מה ראה שד"ל שלא לפרשו כרש"י וכמקובל?
ד. לא נמנע יוסף מלספר חלומותיו
"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ"
And Joseph dreamed a dream, and he told it to his brethren; and they hated him yet the more.
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי"
And he said unto them: ‘Hear, I pray you, this dream which I have dreamed:
מדרש לקח טוב:
כיוון שנאמר (ה') "ויגד לאחיו", מה תלמוד לומר (ו') "ויאמר אליהם שמעו נא..."? אלא מלמד שאף על פי שהיה יודע בהם שמוסיפין לו שנאה, לא היה נמנע מלספר להם חלומותיו.
1. מהו הקשר בין פסוקים ה'-ו' על פי המדרש?
2. התוכל להסביר קשר זה גם באופן אחר?
3. מהו המניע הנפשי שדוחפו ליוסף לספר את חלומותיו לאחיו, ואף על פי שיודע בהם ששונאים אותו?
ה. "ויספר אל אביו ואל אחיו"
"וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר... וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו..."
And he dreamed yet another dream, and told it to his brethren, and said: ‘Behold, I have dreamed yet a dream: and, behold, the sun and the moon and eleven stars bowed down to me.’
לאחר שסיפר אותו לאחיו חזר וסיפרו לאביו בפניהם.
ויספר אל אביו ואל אחיו AND HE TOLD IT TO HIS FATHER AND TO HIS BRETHREN — After he had related it to his brothers (see 5:9) he again related it to his father in their presence.
...חזר וסיפר לאביו, כי הבין שהחלום רומז גם לאביו.
**
דברי אברבנאל מבארים רק למה סיפר הפעם את חלומו לאביו, אך אינם מסבירים את התנהגותו שסיפר חלומו תחילה לאחיו וחזר וסיפרו לאחיו ולאביו. התוכל לתת הסבר להתנהגות זו?