| א. "השמים כסאי" - ג' פירושים |
"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי
אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי
וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי"
Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place?
"וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה'
וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"
For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith the LORD; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word.
שמות רבה, ל"א (י"ג) (פרשת משפטים):
(שמות כ"ב כ"ד) "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" – לא כל עמך הוא העני אלא עִמי הוא, וכן אמר דוד (תהלים י"ח כ"ח) "כי אתה עם עני תושיע". אין מידותיו של הקב"ה כמידת בשר ודם: בשר ודם – מי שהוא עשיר ויש לו קרוב עני, אינו מודה בו; רואה קרובו – נטמן מפניו, מפני שהוא מתבייש להשיח עמו לפי שהוא עני; וכן שלמה אומר (משלי י"ט ז') "כי אחי רש שנאוהו" ואומר (משלי י"ד כ') "גם לרעהו ישנא רש"; וכן איוב אמר (איוב י"ט י"ד) "חדלו קרובי ומיודעי שכחוני". ואם היה עשיר – הכל נדברים בו ואוהבים אותו, שנאמר (משלי י"ד כ') "ואוהבי עשיר רבים". אבל הקב"ה אינו כן – מי הם עִמו? העניים. רואה לעני ונדבק בו. רצונך לידע, ראה מה כתיב: (ישעיה ס"ו א') "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי". מה כתיב אחריו? "ואל זה אביט, אל עני ונכה רוח". וכן משה אומר לישראל (דברים ז' ז') "לא מרובכם... חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים." וכשיתרצה לציון, על מי הוא מרחם תחילה? על העניים, שנאמר (ישעיה י"ד ל"ב) "כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו", וכן (ישעיה מ"ט י"ג) "כי נחם ה' עמו וענייו ירחם". הוי: "את העני עמך" – אין העני עִמך אלא עִמי, לכך נאמר (תהלים י"ח כ"ח) "כי אתה עם עני תושיע".
(שמות כ"ב כ"ד) "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" – לא כל עמך הוא העני אלא עִמי הוא, וכן אמר דוד (תהלים י"ח כ"ח) "כי אתה עם עני תושיע". אין מידותיו של הקב"ה כמידת בשר ודם: בשר ודם – מי שהוא עשיר ויש לו קרוב עני, אינו מודה בו; רואה קרובו – נטמן מפניו, מפני שהוא מתבייש להשיח עמו לפי שהוא עני; וכן שלמה אומר (משלי י"ט ז') "כי אחי רש שנאוהו" ואומר (משלי י"ד כ') "גם לרעהו ישנא רש"; וכן איוב אמר (איוב י"ט י"ד) "חדלו קרובי ומיודעי שכחוני". ואם היה עשיר – הכל נדברים בו ואוהבים אותו, שנאמר (משלי י"ד כ') "ואוהבי עשיר רבים". אבל הקב"ה אינו כן – מי הם עִמו? העניים. רואה לעני ונדבק בו. רצונך לידע, ראה מה כתיב: (ישעיה ס"ו א') "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי". מה כתיב אחריו? "ואל זה אביט, אל עני ונכה רוח". וכן משה אומר לישראל (דברים ז' ז') "לא מרובכם... חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים." וכשיתרצה לציון, על מי הוא מרחם תחילה? על העניים, שנאמר (ישעיה י"ד ל"ב) "כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו", וכן (ישעיה מ"ט י"ג) "כי נחם ה' עמו וענייו ירחם". הוי: "את העני עמך" – אין העני עִמך אלא עִמי, לכך נאמר (תהלים י"ח כ"ח) "כי אתה עם עני תושיע".
ד"ה כה אמר ה' השמים כסאי: ...וכי סבורים אתם, שהבית שאתם מביאים שם הזבחים, שאני שוכן בו, ושיכילני הבית כמו שמכיל הגוף? אין זה! כי הנה השמים כסאי והארץ הדום רגלי, כמו שאמר שלמה... אלא אני לא ציויתי על הבית שאשכון אני בו ולא על הזבחים שאוכלם; לא ציויתי אלא שיכינו ישראל לבם אלי ויהיה להם מקום מיוחד לבוא שם להתפלל ולהעלות עולות וזבחים לעורר לבם לבער המחשבות הרעות, ולשרפם כדמות הדבר הנשרף על גבי המזבח.
אם כן – אם אתם עושים הרע ובאים לביתי וזובחים לפני, הפסדתם הכוונה, ואין זה מצוותי, ואין אתם עושים בזה רצוני אלא ההיפך ואתם מכעיסים אותי בזה.
לפיכך אמר "השמים כסאי". ומה שאמר "כסאי" – לא שיהיה הוא יתברך גוף, שישב בכסא, אלא דרך משל, כמלך יושב על הכסא ורגליו בשרפרף, ומצוה על עמו מה יעשו. (והכסא באמת מכובד משרפרף, לפיכך דימה השמים לכסא והארץ להדום רגליו שהוא השרפרף)...
ד"ה ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה: אני עשיתים והיו כמו שצויתי ועם כל זה שאני רם על כל רמים, אני אביט אל השפלים והענוים והחרדים על דברי לקיים מצוותי, אף על פי שאין מקריבין קרבן, מי שאינו חוטא אינו צריך לקרבן.
אבל המקריבים קרבן ומעשיהם רעים - אין קרבנם לרצון, אבל הם לעוון...
שד"ל:
ד"ה השמים כסאי...: ...והנה ידוע כי עובדי עבודה זרה להיותם מאמינים בריבוי אלוהות, לא היו מתרחקים ונמנעים מהעלות עולות וזבחים גם לה' במקדשו, על כן ישעיה אומר כנגדם כאשר אמר שמואל... אלא שישעיה אומר הדבר בדרכי מליצתן הרמה ומתחיל בדרך הפלגה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" ואיך תוכלו אתם לבנות לי בית וכל הנמצא הוא מעשה ידי ומה תוכלו אתם לתת לי שלא יהיה שלי?! והלא תבינו כי מה שאני רוצה בעולות וזבחים אינו אלא להיותו מקבל תשובת השבים והנכנעים לפני "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי" ועתה אין הענין כן...
ד"ה השמים כסאי...: ...והנה ידוע כי עובדי עבודה זרה להיותם מאמינים בריבוי אלוהות, לא היו מתרחקים ונמנעים מהעלות עולות וזבחים גם לה' במקדשו, על כן ישעיה אומר כנגדם כאשר אמר שמואל... אלא שישעיה אומר הדבר בדרכי מליצתן הרמה ומתחיל בדרך הפלגה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" ואיך תוכלו אתם לבנות לי בית וכל הנמצא הוא מעשה ידי ומה תוכלו אתם לתת לי שלא יהיה שלי?! והלא תבינו כי מה שאני רוצה בעולות וזבחים אינו אלא להיותו מקבל תשובת השבים והנכנעים לפני "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי" ועתה אין הענין כן...
שד"ל:
ד"ה ואל זה אביט: ... הקרבנות רצויים לפני כשהמביא אותם נכנע על עוונותיו וחרד ומשתדל בכל כוחו למלא רצוני ולהתרצות לפני.
ד"ה ואל זה אביט: ... הקרבנות רצויים לפני כשהמביא אותם נכנע על עוונותיו וחרד ומשתדל בכל כוחו למלא רצוני ולהתרצות לפני.
1. בשלושה פירושים שונים מפרשים המדרש ושני הפירושים דלעיל את פסוק ב'. הסבר מה ההבדל ביניהם, ביחוד: כיצד מתקשר פסוק ב' ללפניו ולאחריו לפי כל אחת משלוש הדעות הנ"ל?
2. מהם דברי שלמה שמסתמך עליהם הרד"ק, ומה הם דברי שמואל שמסתמך עליהם שד"ל?
3. לשם מה מוסיף שד"ל את המילים המסומנות בקו?
**
4. במה סוטה המדרש מפשוטו של מקרא בהשתמשו בפסוק ב'?
**
5. במה סוטה המדרש מפשוטו של מקרא בדרשו את שמות כ"ב כ"ד?
| ב. "שמעו דבר ה'" - ג' פירושים |
"שִׁמְעוּ דְּבַר ה' הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה' וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ"
Hear the word of the LORD, Ye that tremble at His word: Your brethren that hate you, that cast you out for My name’s sake, have said: ‘Let the LORD be glorified, That we may gaze upon your joy’, But they shall be ashamed.
שונות דעות הפרשנים בשאלה במה פותחים ובמה מסתיימים דברי "המנדים", והנה הפסוקים מועתקים בסימני פיסוק לפי דעות אחדים מן המפרשים.
"אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם: "לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה'" וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ"
Hear the word of the LORD, Ye that tremble at His word: Your brethren that hate you, that cast you out for My name’s sake, have said: ‘Let the LORD be glorified, That we may gaze upon your joy’, But they shall be ashamed.
"אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם: "לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה' וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ""
Hear the word of the LORD, Ye that tremble at His word: Your brethren that hate you, that cast you out for My name’s sake, have said: ‘Let the LORD be glorified, That we may gaze upon your joy’, But they shall be ashamed.
"אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי: "יִכְבַּד ה' וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם" וְהֵם יֵבֹשׁוּ!"
Hear the word of the LORD, Ye that tremble at His word: Your brethren that hate you, that cast you out for My name’s sake, have said: ‘Let the LORD be glorified, That we may gaze upon your joy’, But they shall be ashamed.
בגדולתנו הקב"ה מתכבד, שאנו קרובים לו יותר. והנביא אומר: אבל לא כך הוא כדבריכם, כי בשמחתכם נראה והם יבושו.
מנדיכם מרחיקים אתכם בעבור שאתם חרדים לדבר ה', הם שונאים אתכם, והם אומרים למען שמי יכבד ה', כלומר כבד הוא עלינו במצוותיו, כמו (שמאל ב' י"ג) "ולא נכבד עליך". הם אמרו זה בעבור ה', אבל הוא האל יהיה נראה ונגלה בשמחתכם שתשמחו בישועתו והם יבושו.
אברבנאל:
אחיכם בני עשו ובני ישמעאל, ועם היותם אחיכם הם שונאיכם... תמיד יאמרו שיתגדל ויתקדש שם הא-ל, כי הם בפיהם חולקים תמיד כבוד גדול לשמי "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני" ולכן אמר ה' יתברך כמלעיג: מה שאתם אומרים על דבר שמי, שאומרים אתם תמיד יתגדל ויתקדש שמו ועוד אומרים כנגדכם "ונראה בשמחתכם", רצונו לומר שהנבואות והנחמות שנבאו הנביאים כולם יתקיימו בהם ושעליהם נאמר (ישעיה נ"א י"א) "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם" ויתר היעודים, שהם אומרים: אנחנו הם הרואים בשמחה שניבאו הנביאים ושאתם מקוים להם, ועל זה השיבם: לא יהיה כמו שאמרו כי לא יראו בשמחתכם אבל יבושו.
אחיכם בני עשו ובני ישמעאל, ועם היותם אחיכם הם שונאיכם... תמיד יאמרו שיתגדל ויתקדש שם הא-ל, כי הם בפיהם חולקים תמיד כבוד גדול לשמי "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני" ולכן אמר ה' יתברך כמלעיג: מה שאתם אומרים על דבר שמי, שאומרים אתם תמיד יתגדל ויתקדש שמו ועוד אומרים כנגדכם "ונראה בשמחתכם", רצונו לומר שהנבואות והנחמות שנבאו הנביאים כולם יתקיימו בהם ושעליהם נאמר (ישעיה נ"א י"א) "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם" ויתר היעודים, שהם אומרים: אנחנו הם הרואים בשמחה שניבאו הנביאים ושאתם מקוים להם, ועל זה השיבם: לא יהיה כמו שאמרו כי לא יראו בשמחתכם אבל יבושו.
1. לפי איזה פיסוק משלושת המוצעים לעיל מפרש כל אחד מהם?
2. במה שונה רד"ק בפירושו ל"יכבד" משאר המפרשים?
3. במה שונה אברבנאל בפירושו לכינוי של "בשמחתכם" מן השאר?
4. איזה מן הפירושים נראה לך? נמק את דבריך.