| א. שלא יקח מבנות הכנעני |
אברבנאל, מקשה:
למה ציוה אברהם שלא יקח אשה מבנות הכנעני, האם מפני שהיו עובדי עבודה זרה, גם בעבר הנהר היו כן ומה הועיל בתקנתו. והנה, אם יצחק ציוה ליעקב כן, היה מפני הנסיון שראה שהיו מורת רוח לו ולרבקה, ולא ניסה בזה אברהם. ומדוע הרחיק בנות כנען ולא הרחיק בנות בתואל ונחור שהיו רעים וחטאים מצד אמונותיהם כאנשי כנען, כל שכן שאמר "אשר אנכי יושב בקרבו" - דרשוהו חז"ל על ענר, אשכול וממרא, והם היו אנשים טובים ובעלי בריתו, ולמה אסרם?
למה ציוה אברהם שלא יקח אשה מבנות הכנעני, האם מפני שהיו עובדי עבודה זרה, גם בעבר הנהר היו כן ומה הועיל בתקנתו. והנה, אם יצחק ציוה ליעקב כן, היה מפני הנסיון שראה שהיו מורת רוח לו ולרבקה, ולא ניסה בזה אברהם. ומדוע הרחיק בנות כנען ולא הרחיק בנות בתואל ונחור שהיו רעים וחטאים מצד אמונותיהם כאנשי כנען, כל שכן שאמר "אשר אנכי יושב בקרבו" - דרשוהו חז"ל על ענר, אשכול וממרא, והם היו אנשים טובים ובעלי בריתו, ולמה אסרם?
שאם היה מתחתן בהם, שוב לא יתכן לישראל להוריש הכנעני מארצו אחרי היותם אחים, כמו שלא יתגרו מלחמה במואב, עמון ואדום.
1. מהי חולשת תשובתו של שד"ל?
2. נסה לענות על שאלת אברבנאל תשובה אחרת!
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
*
השוה לדברי רש"י אלה:
ד"ה ויעל גוזזי צאנו: ויעל תמנתה לעמוד על גוזזי צאנו.
ויעל על גזזי צאנו AND HE WENT UP UNTO HIS SHEEP-SHEARERS — it means: and he went up to Timnah to stand by his sheep-shearers.
ד"ה אסורה נא: אסורה מכאן להתקרב שם.
אָסוּרָה means I WILL TURN ASIDE from here in order that I may approach thither.
מה הקושי המשותף בפסוקים אלה ובפסוקנו?
ד"ה אם כלו: די ספקון, שזו היא גמר שתייתן בשתותם די ספוקן.
עד אם כלו literally, UNTIL THAT THEY HAVE FINISHED [DRINKING] — Here the word אם is used in the sense of אשר “that”. The words אם כלו the Targum renders by "That they have done enough drinking”. Though the verb כלה signifies to finish, to end, the Targum is right in translating it thus for this is the end of their drinking when they have drunk as much as they wanted (cf. Rashi on Genesis 43:2).
ומקשין: אם בא רש"י לפרש המילה – למה לא פירשה בפרק ב' ב' ויכל אלוקים, ולמה לא העיר כלום בפרקנו מ' ט"ו ויהי הוא טרם כלה לדבר – ומה הקושי שמצא בפסוקנו? ועיין רש"י בראשית מ"ג פסוק ב'!
ד"ה בת בתואל: השיבתו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
בת בתואל DAUGHTER OF BETHUEL — She answered his first question first and his last last (cf. Avot 5:9).
מה קשה לו?
ד"ה וירץ: למה רץ ועל מה רץ? "ויהי כראות את הנזם", אמר: עשיר הוא זה, ונתן עיניו בממון.
וירץ AND HE RAN — Why did he run and what did he run for? (The next verse explains why). ויהי כראות הנזם AND IT CAME TO PASS WHEN HE SAW THE RING —he said, “This must be a rich man ״, and he had an eye to his money.
באר יצחק:
יישב רש"י בלשונו סדר הכתובים ואמר, שבאמת הוא מקרא מסורס והסדר ראוי להיות כזה: ויהי כראות... וכשמעו... וירץ... ויבוא.
יישב רש"י בלשונו סדר הכתובים ואמר, שבאמת הוא מקרא מסורס והסדר ראוי להיות כזה: ויהי כראות... וכשמעו... וירץ... ויבוא.
ויש לשאול אם כן, למה לא אמר בקיצור "סרסהו ופרשהו", ומה ראה להאריך דבריו?
ד"ה לא תקח אשה: אם לא תלך תחילה אל בית אבי ולא תאבה ללכת אחריך.
לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני THOU SHALT NOT TAKE A WIFE FOR MY SON FROM THE DAUGHTERS OF THE CANAANITES if you do not first go to my father’s house and to my family that thou mayest take a wife to my son and she will not be willing to follow you.
**
מה ראה רש"י להכניס את דברי פסוק ל"ח "אם לא אל בית אבי תלך" (בשינוי סדר המלים ובתוספת המילה "תחילה") לתוך פירוש פסוק ל"ז – מה תיקן בדבריו?
| ג. המלך דוד |
הסבר למה נקרא דוד בפרק זה בפי הכתוב (ולא רק בפי הדוברים) "המלך דוד" או "המלך" ונקרא מיד עם התחלת פרק ב' "דוד" בלבד: ב' א' "ויקרבו ימי דוד למות"?
| ד. "שלמה בנך" או "בני" |
אברבנאל, מקשה:
בפסוקים י"ג, י"ז נאמר: "אתה נשבעת, כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על כסאך" והלא היה ראוי "כי שלמה בני ימלוך אחריך והוא ישב על כסאך" ולמה לא נאמר כך?
בפסוקים י"ג, י"ז נאמר: "אתה נשבעת, כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על כסאך" והלא היה ראוי "כי שלמה בני ימלוך אחריך והוא ישב על כסאך" ולמה לא נאמר כך?
ענה לקושייתו!
| ה. מרד אדוניהו - ארבע גרסאות |
ספורו של מרד אדוניהו חוזר בפרק זה ארבע פעמים:
| סיפור הכתוב | סיפור נתן לבת שבע | סיפור בת שבע לדוד | סיפור נתן לדוד |
| פסוק ז' "וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה" | |||
| פסוק ח' "וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ" | |||
| פסוק י"א "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע" | |||
| פסוק י"ג "לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ?" |
פסוק י"ז
"אֲדֹנִי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּה' אֱ-לֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי" |
פסוק כ"ד "וַיֹּאמֶר נָתָן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי?" | |
| פסוק י"ח "וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ!" | |||
| פסוק ט' "וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ" | פסוק י"ט "וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא" | פסוק כ"ה "כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ" | |
| פסוק י' "וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא" | "וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא" | פסוק כ"ו "וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא" |
התוכל להסביר סיבת השינויים השונים?
שים לב ביחוד:
1. למה לא סיפרה בת שבע שאדוניה קרא לכל אנשי יהודה עבדי המלך, וסיפרה שקרא לכל "בני המלך ולאביתר וליואב" לבד?
3. מה ראה נתן הנביא להפך את דברי בת שבע בפסוק י"ז שנאמרו בניחותא לשאלה בפסוק כ"ד?