פרשת פינחס תשי"ח - ראיית משה את הארץ
א. תפילת משה לדחיית הגזרה
*
מדוע לא הוזכרה תפילת משה לדחיית הגזרה במקומנו והוזכרה בדברים פרק ג', כ"ג-כ"ז?
ב. שאלות בפסוקים
"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ..."
And the LORD said unto Moses: ‘Get thee up into this mountain of Abarim, and behold the land which I have given unto the children of Israel.
"וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ"
And when thou hast seen it, thou also shalt be gathered unto thy people, as Aaron thy brother was gathered;
... ואיננה מצווה שיצונו הקדוש ברוך הוא לעשות כן עתה, שאם כן יהיה מתחייב לעלות שם מיד, אבל טעמו: תעלה על הר העברים וראית את הארץ, כי בעבור שציוהו (כ"ו נ"ג) "לאלה תיחלק הארץ בנחלה", הודיעו כי לא על ידך תיחלק, כי אתה תעלה לראש הר העברים טרם שיסעו ישראל מארץ מואב ותמות בו, ולא יגיעך מן הארץ לבד הראייה. "וקח לך את יהושע" – בבוא יומך תיקח את יהושע. והשלים הכתוב לספר כי עשה כן משה בלב שלם, והיא העשייה אשר יזכור בעת פטירת משה, כאשר אמרו השירה, הוא ויהושע בן נון.
Go up this Mount "Eivarim." The name of this mountain is "Mount Nevo," as it is explained in [the Torah portions] Ha'azinu and V'zot Haberachah, but it is called "Mount Eivarim"--"Mount of the Crossings"--because it is at the crossing of the [River] Jordan. And, there is where they will cross into the Land of Canaan, as it said there (in Ha'azinu and V'zot Haberachah), "...which is on the banks of the Jordan...," and there they crossed the Jordan, as it is said, (Joshua 4:19) "...And the people went up from the Jordan and camped in Gilgal on the eastern border of Jericho...." And, it was not a mitzvah that the Holy One, blessed be He, commanded him (Moses) to do now, because if so, he would have been required to go up there immediately. But rather, the reason for "go up Mount Eivarim and see the Land..." was because He (God) commanded him, "To these the Land is to be allotted..." (Numbers 26:53). Let it be known that you will not apportion the Land with your own hand, but rather you will go up to the top of Mount Eivarim before the people Israel travels from the land of Moab, and you will die upon it and nothing of the Land will reach you but the sight [of it]. And similarly, "Take Joshua..." (Numbers 27:18): When your day comes, you will take Joshua and fulfill that which is written [in Numbers 27:22] that tells that Moses did so with a full heart - and this is the action that will be recalled (Deuteronomy 31:7) at the time of Moses' death, when the poem was said, "he and Hoshea son of Nun."
מפני שציוה יתברך על נחלת הארץ וחלוקתה, אמר לו: אל תחשוב שאתה תנחילנה, לכך אמר לו שיעלה בהר העברים ויראה את הארץ משם ויאסף אל עמיו, והיה לו תועלת רב בידיעה הזאת, כדי שישתדל לבאר הדברים שצריכים ביאור קודם מותו, כמו שהתפלל עליו דוד: "הודיעני ה' קצי ומידת ימי מה היא, אדעה מה חדל אני" ... ... ומפני זה אמרתי אני שבדיבור הזה עם היות שציוהו יתברך שיעלה בהר ויראהו את הארץ לא היה כדי שימות שמה מיד, ואינו כסיפור האחר שבא בסוף פרשת האזינו (דברים ל"ב מ"ח – נ"ב), ואין הפועל שזכר הכתוב שיעשה כאן הוא הנזכר שמה, כמו שחשב הרמב"ן: ולכן לא נאמר כאן "ומות בהר", כמו שנזכר שם: אבל ציוהו שיעלה בהר, שיהיה לפניהם כלומר פעמים רבות, ויראה משם את הארץ, שבכל עת שיעלה שמה יישא עיניו אל ההרים לראותה יום יום. ואמרו עתה "וראית... ונאספת…" הוא להגיד שעתה יראה את הארץ מעצמו כל מה שיוכל לראות, אבל עוד יראה אותה ראייה אחרת בעת מיתתו, כמו שיזכור שמה. וזהו "וראית אותה" שהוא העתיד בזמן ההוא "ונאספת אל עמך" אז, אחרי אותה ראייה אחרונה, כאשר נאסף אהרן אחיך, כי השווה עניינו לעניין אהרן באסיפה אל עמיו, אבל לא בראיית הארץ, כי משה ראה אותה, ואהרן לא ראה אותה. הנה לא ציוה למשה שימות עתה, אבל שיתמיד לעלות שמה בהר לראות את הארץ משם...
Take to yourself. Due to Moshe’s honor, Hashem told him to do it by himself, and to testify about Yehoshua’s completeness, to honor him from now on so that Bnei Yisroel will treat Yehoshua with honor.
1. מה הם הקשיים בפרשה זו, שאותה רצו המפרשים ליישב?
2. במה מסכימים הרמב"ן והאברבנאל?
3. מה ההבדל בין דעת הרמב"ן לדעת האברבנאל?
4. השווה דברי הרמב"ן כאן לדבריו בראשית י"ג י"ז ד"ה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה. במה מתאימים דברי הרמב"ן כאן לדבריו שם?
**
5. מניין לרמב"ן שאת שירת האזינו אמרו משה ויהושע יחדיו?
6. במה מסתייע אברבנאל בפירושו בפסוק תהלים ל"ט ה'?
ג. שאלות לשון וסגנון
השווה:
"כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ"
And when thou hast seen it, thou also shalt be gathered unto thy people, as Aaron thy brother was gathered;
"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"
because ye rebelled against My commandment in the wilderness of Zin, in the strife of the congregation, to sanctify Me at the waters before their eyes.’—These are the waters of Meribath-kadesh in the wilderness of Zin.—
מה ההבדל בין כ' ("כאשר") שבפסוק י"ג לבין זו שבפסוק י"ד?
"וְיַסְתֵּר פָּנָיו מֵהֶם בָּעֵת הַהִיא כַּאֲשֶׁר הֵרֵעוּ מַעַלְלֵיהֶם"
Then shall they cry unto the LORD, But He will not answer them; yea, He will hide His face from them at that time, According as they have wrought evil in their doings.
התוכל להביא דוגמאות ל"כאשר" בשימוש זה?
"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן... לְהַקְדִּישֵׁנִי"
because ye rebelled against My commandment in the wilderness of Zin, in the strife of the congregation, to sanctify Me at the waters before their eyes.’—These are the waters of Meribath-kadesh in the wilderness of Zin.—
ד"ה להקדישני: דבק עם מריתם והטעם כי מריתם להקדישני.
מהו הקושי הלשוני בפסוק זה?