פרשת מסעי תשי"ז - ערי מקלט
גיליון זה הוא המשכו של גיליון מטות-מסעי תשט"ו שעסק בטעמי עיר המקלט בכללה.
א. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה והקריתם: אין הקריה אלא לשון הזמנה, וכן הוא אומר (בראשית כ"ז כ'): "וכי הקרה ה' אלוקיך לפני".
והקריתם — This verb קרה (in the Hiphil) denotes “preparing”. Similarly it says, (Genesis 27:20) “Because the Lord thy God made it ready (הקרה) before me”(Sifrei Bamidbar 159:4).
**
** למה לא פירש רש"י מילה זו עם הופעתה לראשונה בספר בראשית כ"ד י"ב:
"הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם"?
**
And he said: ‘O LORD, the God of my master Abraham, send me, I pray Thee, good speed this day, and show kindness unto my master Abraham.
ד"ה בכל אבן אשר ימות בה: הכהו.
or with any stone, whereby a man may die, seeing him not, and cast it upon him, so that he died, and he was not his enemy, neither sought his harm;
מה קשה לו?
ד"ה אין לו דם: הרי הוא כהורג את המת, שאין לו דם.
אין לו דם [AND THE AVENGER OF BLOOD MAY SLAY THE MURDERER] THERE IS NO BLOOD GUILT FOR HIM (more lit., he has no blood) — He is as one who has killed a dead man, who is one who has no blood (cf. Rashi on Exodus 22:1).
א. מה קשה לו?
**
ד"ה אין לו דמים: אין על הורגו שפיכות דמים.
מדוע לא פירשו רש"י כך, שהוא נראה קרוב יותר לפשוטו של מקרא?
**
ג. השווה דברי רש"י, כאן לדבריו שמות כ"ב א' שם:
אין זו רציחה, הרי הוא כמת מעיקרו. כאן לימדתך תורה: אם בא להרגך השכם להרגו, וזה להרגך בא, שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק – לפיכך על מנת כן בא, שאם יעמוד בעל הממון כנגדו – יהרגנו.
- למי מוסבת מילת "לו" לדעת רש"י שם וכאן?
- למה אין רש"י מסתפק בפירושו לפסוק ההוא בשמות, מה ראה צורך לשוב לפרשו במקומנו?
ב. מדוע יושב עד מות הכהן הגדול?
"וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל"
and the congregation shall deliver the manslayer out of the hand of the avenger of blood, and the congregation shall restore him to his city of refuge, whither he was fled; and he shall dwell therein until the death of the high priest, who was anointed with the holy oil.
ומקשה אברבנאל:
למה תלה ישיבת הרוצח בעיר המקלט במות הכהן הגדול?
ואלה אחדות מתשובות המפרשים:
לפי פשוטו, כל ימי השופט הגדול, דוגמת (ישעיה י"ד י"ז) "אסיריו לא פתח ביתה".
עד מות הכהן הגדול; according to the plain meaning of the text the word is used to described the senior judge. The idea of “lifetime” imprisonment referring to the lifetime of the judge who imposed the sentence occurs in this sense also in Isaiah 14,17 אסיריו לא פתח ביתו, “he never released his prisoners.”
רמב"ם, מו"נ ג פרק מ':
ותלה חזירתו במות האיש אשר הוא הנכבד בבני אדם והאהוב לכל ישראל; שבזה תנוח דעת הגואל אשר נהרג קרובו, שזה עניין טבעי לאדם, כל מי שתקראהו צרה – כשתבוא גם כן לזולתו כיוצא בה או גדולה ממנה, ימצא נחמה בזה על מקרהו, ואין במקרה מות בני אדם אצלנו יותר גדול ממיתת כהן גדול.
עקדת יצחק:
מפני שעיר מקלטו היא תחת ממשלת הכהן הגדול בכלל כל ערי הלויים, והם נתונים לו לכל עבודת הבית... וכשבא הרוצח לשם, זכה בו אדוני הארץ להיות כאחד מבני עירו לכל צורכי העיר: מסיה ועבודותיה, וראתה החכמה האלוקית שלא ימשול בו רק ימי מלך אחד, ולזה במות הכהן שהוא מלך עליהם ישוב אל אחוזתו.
כבר ביאר שהגלות היא על השוגג, ובהיות מיני השגגות בלתי שוות, כי מהן קרובות לאונס, ומהן קרובות אל המזיד, נתן לגלות זמן בלתי שוה בכל השוגגים, כי מהם שתהיה שגגתו מעט קודם מיתת הכהן, ומהן שימות הרוצח בגלות קודם שימות הכהן; וזה במשפט האל יתברך היודע ועד, שיענוש את השוגג כפי מדרגת שגגתו באמרו (שמות כ"א) "והאלוקים אינה לידו".
עד מות הכהן הגדול, the Torah had already made clear that exile is a penalty applicable only to inadvertently committed killing. Seeing that there are different degrees of inadvertent killing, i.e. some border on accidents totally beyond the control of the perpetrator, whereas others are acts of criminal negligence, though unintended, the Torah in determining the penalty does not give us a fixed time, but a variable. When the killing occurred only a short time before the death of the High Priest, the exile spends little time in the city of refuge; on the other hand, there may be times when the exile dies in the city of refuge before the High Priest officiating at the time of the “crime,” dies. These variables are taken into account by G’d Who alone is in possession of all the facts, i.e. the degree of negligence which caused this inadvertent killing. The important reference to G’d’s involvement and calculations in all this is found in Exodus 21,13 והאלוקים אנה לידו, “G’d had caused, directed his hand,” (that of the inadvertent killer.)
הנכון כדברי ספורנו, ואפשר לומר קרוב למה שכתב בעל מנחה בלולה: כדי שיהיה הכהן הגדול החדש אהוב לעם, ותרבה השמחה בקומו כי ישובו הגולים לארצם...
1. מה ההבדל בין גישותיהם?
**
2. לשם מה הביא רשב"ם את ישעיה י"ד י"ז?
**
3. מה כוונת ספורנו בהישענו על שמות כ"א י"ב?
4. מהי חולשת תשובתו של בעל מנחה בלולה?