| א. "כי אפפוני" - ארבע מלכויות |
|
שמואל ב, כ"ב
פסוק ה'
"כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי פסוק ו' חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת פסוק ז' בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱ-לֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי - בְּאָזְנָיו" |
תהלים י"ח
פסוק ה'
"אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי פסוק ו' חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת פסוק ז' בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱ-לֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו" |
מדבר בארבע מלכויות:
"חבלי מות" – במלכות בבל
"נחלי בליעל" – במלכות מדי ופרס
"חבלי שאול" – במלכות יון
"קדמוני מוקשי מות" - זו מלכות אדום.
ולמה נכפלות? כנגד מלכויות שהן כפולות:
"חבלי מות" – בבל וכשדים "נחלי בליעל" – מדי ופרס
"חבלי שאול" – יון ומוקדון
"קדמוני מוקשי מות" – ישמעאלים ואדום.
רבנן אמרו: ולמה כתוב בגלות ראשון ובגלות רביעי "מות"?
"חבלי מות" – "מוקשי מות"? זו החריבה בית ראשון וזו החריבה בית שני.
"בצר לי אקרא ה'" – בבבל
"ואל אלוהי אשוע" – במדי ופרס
"ישמע מהיכלו קולי" – ביון
"ושועתי לפניו תבוא באזניו" – באדום.
1. במה סוטה מדרש זה מדרך הפשט, ומה המריצו לכך?
2. התוכל להסביר למה רש"י – המסתמך הרבה על מדרש תהילים – אינו הולך כאן בדרך המדרש לא בפירושו לשמואל ולא בפירושו לתהילים?
3. הידועים לך מדרשים על פסוקי תורה ונביאים ההולכים בדרך זו?
ד"ה אפפוני חבלי מות : במלחמת הארי והדב.
ד"ה ונחלי בליעל : במלחמת גלית ופלשתים.
ד"ה חבלי שאול : בהרדפת שאול.
ד"ה מוקשי מות : הזיפים ודואג.
האם דרך זו קרובה יותר לפשוטו של מקרא מאשר דרכו של המדרש – או לא?
| ב. הביטוי "משברי מות" |
"כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת"
When the waves of death compassed me, the floods of ungodly men made me afraid;
ד"ה משברי-מות: כתרגומו: כאתרא דיתבא על מתברא, כן שם מושב האבנים שהאשה יולדת שם.
Death's destruction. As [Yonoson] translates, "Like a woman sitting on the birthing chair," that is the name of the stone seat where women give birth.8It’s name in hebrew is מַשְׁבֵּר.
ד"ה משברי מות: הן הצרות החזקות שהיה בהן קרוב למות, כמו בסלע המחלקות (שמואל א', כ"ג כ"ח).
ופירוש "משברי", כי הצרות שוברות את האדם באנחותיו ודאגותיו;
או פירושו על דרך משל כאילו אמר "גלי מות", כי הגלים החזקים נקראים משברים, כמו שאמר (תהלים מ"ב ח') "כל משבריך וגליך עלי עברו". ונקרא הגל כן, לפי שהוא נשבר בתנועתו החזקה.
ויונתן פירש שהיה בצרה כאשה יושבת על משבר והיא מסוכנת.
1. כמה פירושים שונים ניתנים בזה לביטוי "משברי מות"?
2. איזה מן הפירושים השונים נראה לך פשט? נמק את דעתך.
| ג. "אקרא" - לשון עבר ולשון עתיד - שאלות ברש"י |
"בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱ-לֹהַי אֶקְרָא"
in my distress I called upon the Lord, and cried to my God: and he heard my voice out of his temple, and my cry entered into his ears.
ד"ה בצר לי אקרא ה' וישמע: כך דרך לשון הוה מדבר לשון עבר ולשון עתיד בפעם אחת.
In my distress I called to God… He hears. This is typical of the present tense it uses both past and future at the same time.10אֶקְרָא is in past tense and וַיִשְׁמַע is in future tense.
ד"ה בצר לי אקרא: אני הייתי קורא אל ה' תמיד.
They cried out there was no one to deliver them. The words of verse are not written in order [the proper order should be] "They will cry out to Adonoy but He will not answer them and no one will deliver them"27The two words ואין מושיע need to be removed from their position at the beginning of the verse and placed instead at the end of the verse as its last two words. as [we find], "Man will turn to his Maker",28Yeshayohu 17:7. as if to say "turn".29i.e., ישעה means “turn to.” Menachem connected [the word יִשְׁעֶה] with [the verse,] "Adonoy listened to Hevel",30Bereishis 4:4. and he [Menachem] interpreted it as "listening." This word can be used to denote both the listener and the listened to as [we find], "Yitzchok implored Adonoy… and Adonoy listened to him."31Bereishis 25:21. So too here "They will implore [God] and they will not be saved"32In our verse. is a case where the word יִשְׁעוּ is refering to the one praying and "Adonoy listened…"33By Hevel’s offering. is a case where the word is refering to the [Holy] One being prayed to.
1. מה הקושי שבפסוקנו שמיישב רש"י בשני המקומות?
**
2. הסבר, למה מוסיף רש"י בפירושו לתהילים מילת "אני" על ה"קראתי" שבמקרא?
| ד. דימוי המים |
השוה
|
שמואל ב' כ"ב
פסוק י"ז
"יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים פסוק י"ח יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי" |
תהלים ס"ט ט"ו
"הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם" |
שני המקומות משתמשים באותו דימוי. הסבר מה ההבדל ביניהם בשימוש שהם משתמשים בדימוי הזה!
| ה. דימוי הדאיה מעל לעבים |
השוה
|
שמואל ב, כ"ב י"א
"וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא (בתהלים: וידא) עַל כַּנְפֵי רוּחַ" |
תהלים ק"ד ג'
"הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ" |
בשני המקומות אותה רכיבה / הליכה/ דאיה מעל לעבים ורוחות. מה ההבדל בין מגמת שני המקומות?
| ו. בביאור "כי אמצו" |
"מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי"
he delivered me from my strong enemy, and from them that hated me: for they were too strong for me.
כי אמצו: כאשר אמצו.
They were too powerful. When they were overpowering.
המאירי:
כלומר: אף על פי שאמצו ממני.
כלומר: אף על פי שאמצו ממני.
איזה משני פירושים אלה נראה לך פשוטו של הפסוק? או: התדע לפרשו בדרך שלישית?
| ז. חסיד, תמים, נבר, עקש - אברהם |
| שמואל ב' כ"ב כ"ו-כ"ז | תהלים י"ח |
|
פסוק כ"ו
"עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם |
פסוק כ"ו
"עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם |
|
פסוק כ"ז
עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל" |
פסוק כ"ז
עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" |
ויקרא רבה פרשת שמיני (ה) (וגירסה דומה במדרש תהלים):
...ר' יהודה פתר קרא באברהם אבינו, בשעה שבא עם הקב"ה בחסידות, אף הקב"ה בא עמו בחסידות, ובשעה שבא עם הקב"ה בתמימות, אף הקב"ה בא עמו בתמימות, ובשעה שבא עם הקב"ה בעקמנות אף הקב"ה בא עמו בעקמנות, ובשעה שהתברר על עסקיו, אף הקב"ה ברר לו עסקיו. ואימתי בא עמו בחסידות? בשעה שאמר (בראשית י"ח ג') "אל תעבור מעל עבדך". מה כתיב תמן? (בראשית י"ח כ"ב) "ואברהם עודנו עומד לפני ה'". אמר ר' סימון: תיקון סופרים הוא זה? שכינה היתה ממתנת לו. (עד שנפנה מן המלאכים – כן במדרש תהלים). ואימתי בא בתמימות? בשעה שאמר (בראשית י"ח כ"ח) "אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה". מה כתיב? "ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה". אימתי בא בעקמנות? בשעה שאמר (בראשית ט"ו ב') "ואנכי הולך ערירי". מה כתיב תמן? "לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך".
...ר' יהודה פתר קרא באברהם אבינו, בשעה שבא עם הקב"ה בחסידות, אף הקב"ה בא עמו בחסידות, ובשעה שבא עם הקב"ה בתמימות, אף הקב"ה בא עמו בתמימות, ובשעה שבא עם הקב"ה בעקמנות אף הקב"ה בא עמו בעקמנות, ובשעה שהתברר על עסקיו, אף הקב"ה ברר לו עסקיו. ואימתי בא עמו בחסידות? בשעה שאמר (בראשית י"ח ג') "אל תעבור מעל עבדך". מה כתיב תמן? (בראשית י"ח כ"ב) "ואברהם עודנו עומד לפני ה'". אמר ר' סימון: תיקון סופרים הוא זה? שכינה היתה ממתנת לו. (עד שנפנה מן המלאכים – כן במדרש תהלים). ואימתי בא בתמימות? בשעה שאמר (בראשית י"ח כ"ח) "אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה". מה כתיב? "ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה". אימתי בא בעקמנות? בשעה שאמר (בראשית ט"ו ב') "ואנכי הולך ערירי". מה כתיב תמן? "לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך".
במדרש תהלים וכן בהגהת מקומו על פי הרש"ש:
אימתי בא בעקמנות: בשעה שאמר (ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה?" מה כתיב תמן? "ידע תדע כי גר יהיה זרעך..."
אימתי בא בעקמנות: בשעה שאמר (ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה?" מה כתיב תמן? "ידע תדע כי גר יהיה זרעך..."
(ונראה שגירסה זו עיקר).
אימתי נתברר על עסקיו? בשעה שאמר (בראשית ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה?" מה כתיב תמן? "ידע תדע כי גר יהיה זרעך".
אימתי נתברר על עסקיו? בשעה שאמר (בראשית ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה?" מה כתיב תמן? "ידע תדע כי גר יהיה זרעך".
1. במה סוטה המדרש הזה ממשמעו של הפסוק – מכל כיוונו של הפסוק?
2. מה כוונת הדרשן בהוציאו פסוקים אלה ממשמעותם?