פרשת בלק תשכ"ג - המשל הרביעי
א. הגדרת מילת "נאום"
"נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר"
And he took up his parable, and said: The saying of Balaam the son of Beor, And the saying of the man whose eye is opened;
הרכסים לבקעה:
ד"ה נאום: שם במשקל "גבול", "כרוב", ומשמעו – דבר אלוקים. ו"נאום בלעם" – פירושו דבר אלוקים בפי בלעם. וכן כולם מאין יוצא. ולא יתכן להשתמש בו בדברי חול, כמו שרגיל בדברי פייטנים. ואף שנמצא פעם אחת בלשון משנה "ונומיתי לו", אין מזה ראיה שהוא מגזרת "נאום", ואף אם הוא מגזרתו – לשון חכמים הוא, אבל אינו מעולם לשון עברי. ופעם נמצא בכתובים בדרך לעג וצחוק על נביאי השקר (ירמיהו כ"ג) "הלוקחים לשונם וינאמו נאום", שניהם ללעג על הרשעים: "הלוקחים לשונם" כאילו לשונם מדברת לקח, שהוא מוסר ולימוד דעת, כמו (דברים ל"ב) "יערף כטל לקחי". "וינאמו נאום" – פותחים כל שקריהם ב"נאום" כאילו הוא דבר אלוקים ונבואה. (אבל אין משפטו להתפעל, לומר "נאמו" "נאמת" "נאמתם"). אבל פירוש (תהילים ל"ו) "נאום פשע לרשע בקרב לבי" – נאום של פשע יש לו לרשע, דוגמת (ירמיהו י) "מוסר אווילים", כך דיבור של רשע אך אם מתחיל ב"נאום" דברו של פשע הוא. – "בקרב לבי" כלומר: לפי דעתי ומבינת לבי כן הוא. ובמה אדע כי פשע הוא? כי אין פחד אלוקים לנגד עיניו – הרי הוא מורד באלוקים.
1. האם הגדרת בעל רכסים לבקעה את המילה "נאום" באה כאן לשבחו של בלעם או לגנותו?
2. מה פירוש "לשון עברי" בדברי בעל רכסים לבקעה?
3. מה פירוש "אין משפטו להתפעל"?
4. כיצד מיישב בעל רכסים לבקעה את הסתירה מתהילים ל"ו להגדרתו את מילת "נאום"?
ב. "יודע דעת עליון"
"וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן"
The saying of him who heareth the words of God, And knoweth the knowledge of the Most High, Who seeth the vision of the Almighty, Fallen down, yet with opened eyes:
1. למה בא תיאור זה שבלעם מתאר את עצמו רק במשל הרביעי, ולא בא בפסוקים המקבילים לפסוקינו במשל השלישי?
השווה:
"כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ"
But let him that glorieth glory in this, that he understandeth, and knoweth Me, That I am the LORD who exercise mercy, justice, and righteousness, in the earth; for in these things I delight, Saith the LORD.
"כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱ-לֹהִים בָּאָרֶץ"
Hear the word of the LORD, ye children of Israel! For the LORD hath a controversy with the inhabitants of the land, Because there is no truth, nor mercy, Nor knowledge of God in the land.
הסבר מה בין משמעות "דעת עליון" בפרקנו לבין "דעת אלוקים" בשני המקומות בנביאים. (הסבר את ההבדל הן מבחינה תחבירית, הן מבחינה עניינית.)
ג. בלעם התנבא "נופל וגלוי עיניים"
"נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם"
The saying of him who heareth the words of God, And knoweth the knowledge of the Most High, Who seeth the vision of the Almighty, Fallen down, yet with opened eyes:
ד"ה נופל וגלוי עיניים: פשוטו כתרגומו, שאין נראה אליו בלילה, כשהוא שוכב. ומדרשו: כשהיה נגלה עליו לא היה בו כוח לעמוד על רגליו ונופל על פניו...
נפל וגלוי עינים FALLING BUT HAVING HIS EYES OPEN — Its plain sense is as the Targum has it (“lying down when it was revealed to him”), meaning, that God revealed Himself to him only at night when he was lying on his bed. — And a Midrashic explanation of it is: When He revealed Himself to him he had no strength to stand on his feet, and he, therefore, fell on his face — because he was uncircumcised and it was therefore a loathsome thing that He should reveal Himself to him whilst he stood in an erect posture before Him (cf. Tar. Jon. and Rashi on Genesis 17:3).
1. מה ההבדל בין פשוטו לבין מדרשו - איזה מהם מפרש את המילה כמשמעה ואיזה שלא כמשמעה?
2. מה ההבדל בין פשוטו לבין מדרשו בהערכת נבואתו של בלעם?
ד. על מה יסב המשל הרביעי
"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל"
I see him, but not now; I behold him, but not nigh; There shall step forth a star out of Jacob, And a scepter shall rise out of Israel, And shall smite through the corners of Moab, And break down all the sons of Seth.
ד"ה אראנו ולא עתה: הקרוב אלי כי זאת הנבואה על דוד, ואמר "ולא עתה" כי אחרי ארבע מאות שנה הייתה.
ד"ה אשורנו ולא קרוב: הטעם כפול והמשל הוא כוכב ושבט. ורבים פירשוהו על המשיח, והקדמונים אמרו סנחריב בלבל הגויים והנה מואב ועמלק ואשור! ועוד: למה השלים "וענו עבר" (פסוק כ"ד)? כך היה ראוי להיות "דרך כוכב" בסוף משלו. וחסרי דעת יחשבו, כי המפרש "דרך כוכב" על דוד הוא מכחש ביאת המשיח, חלילה! חלילה! כי המשיח מבואר היטב בנבואת דניאל כאשר פירשתי, שהזכיר עמידת מלכי יון וקום החשמונאים ועמידת בית שני ושני המצור והגלות והישועה זה אחר זה. ואין צורך לנביא בעולם עם דברי משה שהוא העיקר (דברים ל' ד') "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' " – (פסוק ג') "ושב ה' אלוקיך את שבותך".
רלב"ג:
אראנו ולא עתה: רצה לומר, שאחר זמן רב יהיה זה, לפי מה שזכר תחילה ממואב לא היה כי אם אחר זה כמו ארבע מאות שנה, כי כשנבנה הבית היו ארבע מאות ושמונים שנה מעת צאת בני ישראל מארץ מצרים. "אשורנו ולא קרוב" כפל העניין במילות שונות או הוא שב למה שזכר ממלך המשיח שיהיה אחר זמן ארוך אורך נפלא, והוא היותר נכון, ולזה שינה לשונו ממה שאמר תחילה "ולא עתה" – כי כבר יצדק על מה שיהיה לאחר זמן קרוב שהוא "לא עתה", ולא יצדק עליו שהוא "ולא קרוב", ולזה הורה "ולא קרוב" על מרחק יותר עצום. "דרך כוכב" רמז למלך המשיח שיגלו ויראו פעולותיו בקצות הארץ ולזה המשילו לכוכב שהוא נגלה ונראה לכל, להורות גם כן על עליונותו. ועוד: שכמו שמהכוכב יושפעו פעולות רבות בזה העולם מזולת שייפגש במתפעלים ממנו, כן יושפעו מהמשיח פעולות רבות בזולת פגישה כאמרו (ישעיהו י"א) "והכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע", ולזה אמר "דרך" להתפשט פעולותיו בקצה הארץ. "וקם שבט מישראל" - רמז לדוד, וקראו שבט שיכה בפגישה, ואמר עליו "וקם" להורות שפעולותיו במלחמותיו לא יתפשטו בקצות הארץ אבל יעמוד במקומו ויילחם בסביבותיו. ולפי שאמר לו, שיודיעהו מה יעשה העם הזה לעמו באחרית הימים, הקדים לזכור תחילה, מלחמת דוד על מואב... ואחר זה זכר במלחמת המשיח על כל הגויים כי הם בני שת, כי לו לבדו נתקיים המציאות ונח היה מזרעו.
תמהתי על רש"י שפירש "ומחץ פאתי מואב" על דוד המלך שעשה נקמה גדולה במואב ופירש "וקרקר כל בני שת" על מלך המשיח, וכן פירשו הרמב"ן בסוף חיבורו הגדול ונתנו אם כן הפסוק הזה לשיעורין, כל שכן שמזמן בלעם עד דוד לא היו כי אם כארבע מאות שנה, ואיך יאמר על זה "אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב"? ואיך קראו "באחרית הימים"? והנה למעלה בנבואה השלישית דיבר משאול ומאגג ובנשיאות ישראל שהיה בימי דוד ולא קראו אחרית הימים, ולא אמר בו שאר הלשונות שזכר בזה. אבל כל זה באמת נאמר על מלך המשיח.
1. מה ההבדל בין שלושתם בפענוח הנבואה הזו?
2. מה הן שלוש ההוכחות של הראב"ע נגד דעת ה"קדמונים"?
3. לשם מה מביא ראב"ע את הפסוקים דברים ל' ג'-ד' – מה רצה להוכיח בעזרתם?
4. הסבר את המילים המסומנות בקו בדברי רלב"ג ואברבנאל.
5. מהן ארבע הטענות של אברבנאל נגד פירושו של רש"י (שהוא גם פירושו של רלב"ג)?
ה. בביאור מילת "שבט"
"דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב"
I see him, but not now; I behold him, but not nigh; There shall step forth a star out of Jacob, And a scepter shall rise out of Israel, And shall smite through the corners of Moab, And break down all the sons of Seth.
ד"ה וקם שבט: מלך רודה ומושל.
וקם שבט AND A שבט RISES [OUT OF ISRAEL] — a king, who chastises with the rod (שבט) and has sovereign power.
ר' וולף היידנהיים, הבנת המקרא (על רש"י):
ומה שפירש רש"י עוד "מלך רודה ומושל" – רצונו שטעמו כטעם (תהילים מה) "שבט מישור שבט מלכותך", (יחזקאל י"ט י"ד) "מטה עוז שבט למשול". ומכל מקום קצת קשה שלשון "וקם" אינו נופל בטוב על "שבט" ו"מטה" על עץ, שאין בו רוח חיים. ומסתבר כי שבט הוא כפל לשון של "כוכב".
*
1. האין ביקורת ר' וולף היידנהיים על פירוש רש"י חלה גם על בראשית מ"ט י', ועל ישעיה י"ד ה'?
*
2. כיצד מפרש היידנהיים מילת שבט? הידוע לך סיוע לפירוש זה? מהי מעלתו של פירוש זה?