| א. שאלות כלליות |
1. עיין בספר מלכים ב' ט"ו י"ט-כ"ט. היכן משתקפים בדברי הפטרתנו מאורעות זמנו של הנביא?
2. יחזקאל קויפמן בספרו תולדות האמונה הישראלית, כרך ג', ספר ראשון עמ' 138, מדגיש את התנגדותו של הושע למיליטאריזם המופרז, להתרברבות הצבאית, להערצת כח הזרוע בלבד. היכן נמצא הסעד לדבריו בהפטרתנו ובמקומות אחרים בספר הושע?
3. כמה מן המפרשים רואים בהפטרתנו גם את התנגדות הנביא לבטחון העם במצרים (אע"פ שלא נזכר השם מצרים בפרקנו). היכן הרמז לכך?
| ב. שני שלבים בתשובה |
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
ד"ה שובה עד: מורה ששב לדבר שהתרחק ממנו וצריך להגיע עד המקום. מילת "עד" מציין שה' עומד רחוק מהם והם צריכים ללכת אליו עד שיגיעו עדיו, עד המקום אשר הוא שם.
רצה לומר, שיעזבו את עונותיהם הקודמים ויתחרטו על העבר, שטעו מני דרך בטעות ובאונס ומבקשים הדרך לשוב עד ה', ומוסיף אח"כ "ושובו אל ה'" – ושובו שנית אל ה' והיא התשובה מאהבה.
התוכל להוכיח צדקת פירושו מתוך דברים פרק ל'?
| ג. עד היכן מגעת התשובה |
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ"
פסיקתא רבתי פרשת "שובה ישראל":
דרש רבנו הקדוש: גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה. לא עד עשרה מילים ולא עד עשרים ולא עד מאה אלא עד מהלך חמש מאות שנים. ולא עד הרקיע הראשון אלא עד רקיע השביעי, ולא עד רקיע השביעי אלא שהיא עומדת לפני כסא הכבוד. כן הושע אומר: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך".
דרש רבנו הקדוש: גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה. לא עד עשרה מילים ולא עד עשרים ולא עד מאה אלא עד מהלך חמש מאות שנים. ולא עד הרקיע הראשון אלא עד רקיע השביעי, ולא עד רקיע השביעי אלא שהיא עומדת לפני כסא הכבוד. כן הושע אומר: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך".
מה הדיוק הלשוני בפסוקנו, שעליו מיוסד דרש זה?
| ד. שימושה של "כי" |
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ"
ר' אליעזר מבלגנצי:
שובה ישראל עד ה' והכנע לפניו, כי דע שאתה תהיה כושל וניגף ונוקש בעונך.
שובה ישראל עד ה' והכנע לפניו, כי דע שאתה תהיה כושל וניגף ונוקש בעונך.
Return, O Israel, unto the LORD thy God; For thou hast stumbled in thine iniquity.
1. מה הקשיים השונים בפסוקנו המתיישבים בדברי הפרשנים הנ"ל?
2. מהו ההבדל בתפישה הדקדוקית של פסוקנו בין שניהם?
*
3. אל איזה רגש בלב השומע פונה הנביא לדעת כל אחד מן הפרשנים בפסוק זה?
4. מה כוונת "הכשלון" בפסוקנו לדעת כל אחד מן הפרשנים?
| ה. "כל תשא עון וכו'" |
"כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"
Take with you words, And return unto the LORD; Say unto Him: ‘Forgive all iniquity, And accept that which is good; So will we render for bullocks the offering of our lips.
1. הושע י״ד:ג׳
ד"ה כל תשא עון: בכלל תשא עוננו.
Take with you words, And return unto the LORD; Say unto Him: ‘Forgive all iniquity, And accept that which is good; So will we render for bullocks the offering of our lips.
א. מהו הקושי בפסוקנו?
ב. התוכל ליישבו באופן אחר על פי תהלים ע"ד ג'?
ד"ה וקח טוב: ולמדנו דרך טוב.
דבר אחר: מעט מעשים טובים שבידנו קח בידך ושפטנו אחריהם. וכן דוד אומר (תהלים' י"ז ב') "מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים".
דבר אחר: וקח טוב: וקבל הודיה מאתנו, שנאמר (תהלים צ"ב) "טוב להודות לה'".
א. היכן מצא רש"י בפסוקנו את הרמז לפירושו הראשון?
ב. כיצד מפרש רש"י את הפסוק בתהלים י"ז?
ג. מדוע לא הסתפק רש"י באחד משלושת פירושיו והביא גם את האחרים - מהי מעלתו ומהי חולשתו של כל אחד?
3. אבן כספי:
ד"ה ונשלמה פרים שפתנו: די בזה עתה עדות נאמנה למה שאמר המורה (מאמר ג' פרק ל"ב), כי התפילה בדיבור החיצוני יותר קרוב אל האמת מן המעשה בזבחים.
ד"ה ונשלמה פרים שפתנו: די בזה עתה עדות נאמנה למה שאמר המורה (מאמר ג' פרק ל"ב), כי התפילה בדיבור החיצוני יותר קרוב אל האמת מן המעשה בזבחים.
היכן בפסוקנו העדות לכך?
| ו. הביטוי "אוהבם נדבה" |
"אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ"
I will heal their backsliding, I will love them freely; For Mine anger is turned away from him.
ד"ה ארפא משובתם: אמר הנביא כך אמר לי רוח הקודש: מאחר שיאמרו לפני כן ארפא משובתם ואוהבם בנדבת רוחי, אע"פ שאינם ראויים לאהבה, אתנדב לאהבתם, כי שב אפי ממנו.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ארפא מכת משובתם שהכיתם, אם ישובו אלי אוהבם על נדבת לבם, אם יתנדבו לשוב אלי בכל לב. כי שב אפי ממנו ולא אפקוד עליהם עונם.
ארפא מכת משובתם שהכיתם, אם ישובו אלי אוהבם על נדבת לבם, אם יתנדבו לשוב אלי בכל לב. כי שב אפי ממנו ולא אפקוד עליהם עונם.
ר' יוסף אבן כספי, אדני כסף:
ארפא משובתם: זה תשובת ה' להם כי ישמע תפילתם.
ארפא משובתם: זה תשובת ה' להם כי ישמע תפילתם.
I will heal their backsliding, I will love them freely; For Mine anger is turned away from him.
ר' יוסף אבן כספי, אדני כסף:
נדבה: דרך נדבה ולא חיוב, כי אין עמנו ראוי לטובה, כטעם (יחזקאל ל"ו כ"ב) "לא למענכם אני עושה".
נדבה: דרך נדבה ולא חיוב, כי אין עמנו ראוי לטובה, כטעם (יחזקאל ל"ו כ"ב) "לא למענכם אני עושה".
1. מה ההבדל בין המפרשים בפירוש הביטוי אוהבם נדבה?
2. איזה מהם נראה לך פשוטו של מקרא? (נמק את דעתך!)
| ז. רעיון רפואת העולם ע"י התשובה |
"אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ"
I will heal their backsliding, I will love them freely; For Mine anger is turned away from him.
אמר ר' חמא בר חנינא: גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, שנאמר (הושע י"ד) "ארפא משובתם אוהבם נדבה".
§ Further on the topic of repentance, Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: Great is repentance, as it brings healing to the world, as it is stated: “I will heal their backsliding, I will love them freely” (Hosea 14:5), which teaches that repentance from sin brings healing.
1. מניין הראיה שע"י תשובה תבוא הרפואה?
**
2. הרי"ף על עין יעקב מקשה:
מהו "שמביא רפואה לעולם", היה לו לומר "שמביאה רפואה לאדם" (=השב בתשובה), ושם בפסוק היכן נזכר "רפואה לעולם", דילמא הכא פירושו: ארפא משובתם – של החוטאים?
מהו "שמביא רפואה לעולם", היה לו לומר "שמביאה רפואה לאדם" (=השב בתשובה), ושם בפסוק היכן נזכר "רפואה לעולם", דילמא הכא פירושו: ארפא משובתם – של החוטאים?
יישב קושייתו!
3. מקשה המהרש"א:
למה לא הביא פסוק אחר, דמפורש ביה טפי, וכתיב (ישעיה ו') "ושב ורפא לו"?
למה לא הביא פסוק אחר, דמפורש ביה טפי, וכתיב (ישעיה ו') "ושב ורפא לו"?
יישב קושייתו!
4. הסבר את רעיון הבאת רפואה לעולם ע"י תשובת החוטא. ועיין גיליון האזינו תשי"ט מקטע ד.
| ח. "ארפא משובתם" |
"אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם"
..."המשובה" בנשמה כחולי בגוף, על כן מילת "ארפא", כנגד (ט' ט"ז) "הוכח אפרים".
*
1. התוכל להוכיח מלשון פרקנו שצדק ראב"ע בראותו התייחסות ממקומנו לדברי הושע בפרק ט'?
**
2. מקשים: האין דברי פסוקנו לפי פירושו של ראב"ע סותרים את רעיון התשובה? הסבר מה היא הסתירה ומה יישובה (ועיין ירמיהו ג' י"ד).