| א. מכת הארבה כשלב חדש |
אברבנאל, מקשה:
מה ראה מסדר הפרשיות לעשות התחלת הסדר הזה במכת ארבה, כי הנה המקום הזה אינו התחלת המכות. וגם כפי הסמנים שנתן בהם ר' יהודה דצ"ך, עד"ש, באח"ב היה לו להתחיל בברד? ומה התחלתו בארבה?
מה ראה מסדר הפרשיות לעשות התחלת הסדר הזה במכת ארבה, כי הנה המקום הזה אינו התחלת המכות. וגם כפי הסמנים שנתן בהם ר' יהודה דצ"ך, עד"ש, באח"ב היה לו להתחיל בברד? ומה התחלתו בארבה?
**
נסה למצוא שלב חדש בהתפתחות העניינים במכת הארבה. במה יש כאן חידוש לעומת המצב במכות הקודמות?
| ב. קיצור ורמז בנוסח הפסוק |
"בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ..."
And the LORD said unto Moses: ‘Go in unto Pharaoh; for I have hardened his heart, and the heart of his servants, that I might show these My signs in the midst of them;
ד"ה התעללתי:... והנה הודיע הקב"ה עתה למשה מכת הארבה ושיגיד אותה לפרעה, כי מה טעם "בא אל פרעה" – כי לא יאמר לו כלום? ולא נזכר רק בדברי משה אל פרעה, כי הכתוב קיצר בזה.
וכן קיצר למעלה במכת הברד, שסיפר דברי הקב"ה למשה (ט' י"ג) "התיצב לפני פרעה ואמרת אליו", ולא הזכיר דברי משה אל פרעה כלל, כמו שפירשתי *. וסיבת זה, שלא ירצה להאריך בשניהם, ופעם יקצר בזה ופעם בזה.
ובאלה שמות רבה ראיתי: "ולמען תספר באזני בנך..." הודיעו הקב"ה למשה מה מכה יביא עליהם וכתב אותה משה ברמז; (ב') "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" – זו מכת הארבה, כמו דתימר (יואל א' ג') "עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר".
חזקוני
, פסוק ג':
רמב"ן, פסוק ב':
ד"ה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר ה'...: כמה נבואות ומצוות לא תפרשן היכן אמרן הקב"ה כגון מכת הארבה וכגון (י"א ד') כחצות הלילה וכגון (ל"ב כ"ז) שימו איש חרבו על ירכו... וכן הרבה... ועל זה נאמר "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" (ישעיה מ"ד כ"ו).
ד"ה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר ה'...: כמה נבואות ומצוות לא תפרשן היכן אמרן הקב"ה כגון מכת הארבה וכגון (י"א ד') כחצות הלילה וכגון (ל"ב כ"ז) שימו איש חרבו על ירכו... וכן הרבה... ועל זה נאמר "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" (ישעיה מ"ד כ"ו).
1. מה קשה בפסוקנו לשני הפרשנים?
2. מה ההבדל העקרוני שבין שניהם?
3. למה יתכוון הרמב"ן "פעם יקצר בזה ופעם בזה", מי הוא "זה" ומי הוא "זה"?
4. היכן מצאנו בפרשתנו (פרשת בא) תופעה זו שעליה ידבר הרמב"ן ("פעם יקצר בזה ופעם בזה") שנית ושלישית?
5. מהו הרמז שמובא להבנת ענייננו במדרש רבה מן הפסוק ביואל א' ג'?
6. מה רצה חזקוני להסביר ע"י הבאת הפסוק ישעיה מ"ד כ"ו?
7. מי משני הפרשנים הנ"ל קרוב לדעתך כאן לפשוטו של מקרא?
*) הרמב"ן רומז כאן לדבריו בפרשת וארא ט' י"ח:
ד"ה הנני ממטיר כעת מחר... ועתה שלח העז: כל אלה דברי ה' אל משה ובידוע שבא משה ואמר לפרעה את כל דברי ה' אשר שלחו, ולא הוצרך להאריך.
ד"ה הנני ממטיר כעת מחר... ועתה שלח העז: כל אלה דברי ה' אל משה ובידוע שבא משה ואמר לפרעה את כל דברי ה' אשר שלחו, ולא הוצרך להאריך.
| ג. "ויפן ויצא" (1) |
"וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה"
and thy houses shall be filled, and the houses of all thy servants, and the houses of all the Egyptians; as neither thy fathers nor thy fathers’fathers have seen, since the day that they were upon the earth unto this day.’ And he turned, and went out from Pharaoh.
ד"ה ויפן ויצא: בעבור שפחדו מאד בברד, חשב משה שיפחדו גם עתה שימותו ברעב אם יאבדו יתר הפליטה הנשארת להם ויצא בלי רשותו טרם שיענהו הן או לאו, כדי שיתיעצו בדבר, חשב מחשבות אמת, כי כן עשו ויאמר לפרעה "הטרם תדע כי אבדה מצרים".
ובדברי רבותינו (שמות רבה י"ג) "ראה אותם שפונים זה לזה...
והנכון בעיני, כי כן היה עושה בכל עת בואו אל פרעה אל היכלו, מתרה בו ויוצא מלפניו, אבל הוצרך הכתוב להזכיר זה בכאן, בעבור "ויושב את משה ואת אהרון".
1. מה קשה לו?
2. מה ההבדל בין שני פירושיו הראשונים (שלו ושל רבותינו) לבין פירושו השלישי?
**
3. במה מתאימה דרכו של הרמב"ן בפירושו את פסוקנו לדרכו בפירושו את פסוק א' (לדבריו שהובאו במקטע ב')?
| ד. "ויפן ויצא" (2) |
"וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה"
and thy houses shall be filled, and the houses of all thy servants, and the houses of all the Egyptians; as neither thy fathers nor thy fathers’fathers have seen, since the day that they were upon the earth unto this day.’ And he turned, and went out from Pharaoh.
ראב"ע:
ד"ה ויפן: והנה פרעה החריש ומשה פנה ויצא, גם אהרן עמו, ובעבור שהוא העיקר לא הזכיר הכתוב את אהרן: וכן (בראשית כ"ב) "וישב אברהם אל נעריו", והעד (י' ח') "ויושב את משה ואת אהרן".
ד"ה ויפן: והנה פרעה החריש ומשה פנה ויצא, גם אהרן עמו, ובעבור שהוא העיקר לא הזכיר הכתוב את אהרן: וכן (בראשית כ"ב) "וישב אברהם אל נעריו", והעד (י' ח') "ויושב את משה ואת אהרן".
1. מה קשה לו?
2. מה ענין הפסוק מבראשית כ"ב לענייננו?
3. הסבר למה אמר הראב"ע לפני הביאו את הפסוק "וישב אברהם" "וכן", ולפני הביאו את הפסוק מפרקנו "ויושב את משה ואהרן" אמר ו"העד"?
| ה. דברי עבדי פרעה ודברי פרעה |
לדברי עבדי פרעה:
"עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה'"
And Pharaoh’s servants said unto him: ‘How long shall this man be a snare unto us? let the men go, that they may serve the LORD their God, knowest thou not yet that Egypt is destroyed?’
לפי דברי קאסוטו דומים דברי העבדים לדברי משה, אלא שמשום פחדם מפני מלכם "תלו את הרעה בצד שכנגד".
1. הסבר מהו הדמיון, ומהי תליית הרע בצד שכנגד?
לדברי פרעה:
"לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה'"
Not so; go now ye that are men, and serve the LORD; for that is what ye desire.’ And they were driven out from Pharaoh’s presence.
העיר קאסוטו:
אשר לעצת יועציו, הוא (=פרעה) מקבל אותה כצורתה ולא ככוונתה:
אשר לעצת יועציו, הוא (=פרעה) מקבל אותה כצורתה ולא ככוונתה:
2. הסבר מה בדבריו הוא כצורת עצתם ולא ככוונתם?
| ו. השתתפות הטף והנשים בחג |
"לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים"
Not so; go now ye that are men, and serve the LORD; for that is what ye desire.’ And they were driven out from Pharaoh’s presence.
ר' אברהם בן הרמב"ם:
ד"ה כי אותה אתם מבקשים:... כי הליכת הגברים שהתרתי אותה היא בהתאם עם מה שאתם מבקשים בחג והעבודה, כי הטף והנשים אינם מצווים. נראה שהמנהג היה כך בימי קדם והשאירה אותו התורה, ככתוב (שמות כ"ג י"ז) "יראה כל זכורך".
ד"ה כי אותה אתם מבקשים:... כי הליכת הגברים שהתרתי אותה היא בהתאם עם מה שאתם מבקשים בחג והעבודה, כי הטף והנשים אינם מצווים. נראה שהמנהג היה כך בימי קדם והשאירה אותו התורה, ככתוב (שמות כ"ג י"ז) "יראה כל זכורך".
*
התוכל לתת עוד דוגמאות למנהגי קדומים "שהשאירה אותם התורה"?
| ז. "וימהר פרעה" - מתי בדיוק |
"וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְלָכֶם"
Then Pharaoh called for Moses and Aaron in haste; and he said: ‘I have sinned against the LORD your God, and against you.
שעדיין לא אכל הארבה אלא עלה האילנות ובזה לא היה מושחת האילן לגמרי והיה ירא בהשהותו עוד מעט יאכלו גם את הקליפה והחשיף חשפה ולא היה עוד נותר אילן במצרים.
קאסוטו:
כבר לפני ההשמדה הכללית של כל ירק הנזכרת בסוף פסוק ט"ו מיהר פרעה כשראה את המון הארבה שנח על ארץ מצרים לפנות אל משה ואהרן מתוך תקוה להציל דבר מה.
כבר לפני ההשמדה הכללית של כל ירק הנזכרת בסוף פסוק ט"ו מיהר פרעה כשראה את המון הארבה שנח על ארץ מצרים לפנות אל משה ואהרן מתוך תקוה להציל דבר מה.
מהו הדיוק שעליו מסתמכים שניהם באמרם שהמסופר בפסוק ט"ז קדם למסופר בפסוק ט"ו?