| א. "ושכנתי בתוכך" |
"רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'"
’Sing and rejoice, O daughter of Zion; for, lo, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith the LORD.
"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ..."
And many nations shall join themselves to the LORD in that day, and shall be My people, and I will dwell in the midst of thee’; and thou shalt know that the LORD of hosts hath sent me unto thee.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ד"ה ושכנתי בתוכך: שיבנה ביתי בך כבראשונה.
ד"ה ושכנתי בתוכך: שיבנה ביתי בך כבראשונה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ד"ה ונלוו גויים רבים: שיבואו להסתפח ולהתגייר בימי החשמונאים.
ד"ה ונלוו גויים רבים: שיבואו להסתפח ולהתגייר בימי החשמונאים.
And many nations shall join themselves to the LORD in that day, and shall be My people, and I will dwell in the midst of thee’; and thou shalt know that the LORD of hosts hath sent me unto thee.
ר' משה אלשיך:
"כי הנני בא" כי לשון "הנני" הוא מוכן מיד, שהוא עתה בבית שני הזה... "ושכנתי בתוכך" שלא אעשה העיקר מהעיר שביתי יבנה בה, כי אם "ושכנתי בתוכך בת ציון", שהוא בתוך העם ובקרבם, כי "היכל ה' המה".
"כי הנני בא" כי לשון "הנני" הוא מוכן מיד, שהוא עתה בבית שני הזה... "ושכנתי בתוכך" שלא אעשה העיקר מהעיר שביתי יבנה בה, כי אם "ושכנתי בתוכך בת ציון", שהוא בתוך העם ובקרבם, כי "היכל ה' המה".
1. במה מסכימים שני המפרשים ובמה הם שונים זה מזה?
2. למה מדגיש אלשיך שבפסוקינו לא מדובר דווקא על בניין בית המקדש?
*
3. איך מפרש אלשיך את ירמיהו ז' ד' ובמה הוא סוטה מפשוטו של מקרא שם?
| ב. השוואת מפרשים |
"רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"
’Sing and rejoice, O daughter of Zion; for, lo, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith the LORD.
ד"ה רני ושמחי: יתכן לפרש נבואה זו עד (פסוק י"ז) "ממעון קדשו" עתידה לימות המשיח בעבור שאמר (פסוק ט"ו) "ונלוו גויים רבים" – "הם כל בשר" – ולא ראינו זה בבית שני, אלא ששאר כל הפרשה עניינה בבית שני, שדיבר על יהושע ועל זרובבל.
אברבנאל:
אחרי שיעד זכריה על הגאולה העתידה ונקמת האויבים אמר כנגד בת ציון "רני ושמחי..." אל תחשבי שתהיה הגאולה העתידה כפקידת בית שני, לא תהיה כן, כי היא לא תהיה תלויה ברוח האדם, כמו כורש או דריוש מלך פרס, "כי הנני בא" – כי אני אבוא לכם – לא אדם; גם בבית שני לא ירדה שכינה ונבואה. אמנם בגאולה העתידה אבוא ושכנתי בתוכך כימי קדם.
אחרי שיעד זכריה על הגאולה העתידה ונקמת האויבים אמר כנגד בת ציון "רני ושמחי..." אל תחשבי שתהיה הגאולה העתידה כפקידת בית שני, לא תהיה כן, כי היא לא תהיה תלויה ברוח האדם, כמו כורש או דריוש מלך פרס, "כי הנני בא" – כי אני אבוא לכם – לא אדם; גם בבית שני לא ירדה שכינה ונבואה. אמנם בגאולה העתידה אבוא ושכנתי בתוכך כימי קדם.
1. מהו ההבדל הדק בין שני המפרשים?
*
2. מהי סיבת אברבנאל להקטין כאן (ובהרבה מקומות מפירושיו לנבואות נחמה) את ערכה של תקופת שיבת ציון ובית שני?
*
3. למה משתמש אברבנאל (לא רק במקומנו) בדברו על שיבת ציון בימי זרובבל ועל תקופת בית שני בכלל בביטוי "פקידה", "פקידת בית שני"?
| ג. הנחלת ירושלים |
"וְנָחַל ה' אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם"
And the LORD shall inherit Judah as His portion in the holy land, and shall choose Jerusalem again.
אברבנאל:
"ונחל" הוא כמו והנחיל, כמו (דברים ל' ג') "ושב ה' את שבותך" שהוא כמו והשיב, וגם בענין הנחלה מצינו (במדבר ל"ד) "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ", שהוא כמו: אשר ינחילו. כן "ונחל ה' את יהודה" הוא כמו "והנחיל". ופירוש הכתוב ועניינו הוא, שבבית שני בני יהודה החזיקו בכל הארץ ובירושלם גם כן, ולא נתחלקה הארץ לשבטים לפי שלא חזרו כולם לנחול את חלקם, וגם לא נתנו ממנה תרומה לה'. ואף בבית ראשון הנחיל יהושע את יהודה חלקו קודם מדידת הארץ וחלוקתה בעבור כלב בן יפונה, שהיה משבט יהודה, ולכן לקח לו שבט יהודה יותר מראוי לו, עד שמפני זה אמר לשמעון (שופטים א' ג') "עלה אתי בגורלי". והיה גמגום בין השבטים על חלקם ונחלתם, כמו שתראה בספר יהושע מצוות בני יוסף (יהושע י"ז י"ד). ולכן אמר כאן, שבגאולה העתידה לא יהיה כן, אבל שינחיל ה' את יהודה חלקו הראוי לו בלבד על אדמת קודש, לפי שיעשו ממנה י"ב חלקים שוים, כמו שזכר יחזקאל. ויהודה ינחל חלקו לבד ככל אחד משאר השבטים, ולא עוד. ועוד יעד, שיבחר הקב"ה בירושלם, ר"ל שתהיה ירושלם תרומה לה' מכל הארץ כמו שניבא יחזקאל, ולא יחזיקו בה יהודה ובנימין לבד, כמו שהיה בחלוקת הארץ שעשה יהושע... שלא יעשו י"ב חלקים מארץ ישראל, אבל יחלקו אותה לי"ג חלקים, והחלק הי"ג יהיה תרומה לה' ובו תהיה ירושלם, כמו שביאר יחזקאל בחלוקתו...
"ונחל" הוא כמו והנחיל, כמו (דברים ל' ג') "ושב ה' את שבותך" שהוא כמו והשיב, וגם בענין הנחלה מצינו (במדבר ל"ד) "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ", שהוא כמו: אשר ינחילו. כן "ונחל ה' את יהודה" הוא כמו "והנחיל". ופירוש הכתוב ועניינו הוא, שבבית שני בני יהודה החזיקו בכל הארץ ובירושלם גם כן, ולא נתחלקה הארץ לשבטים לפי שלא חזרו כולם לנחול את חלקם, וגם לא נתנו ממנה תרומה לה'. ואף בבית ראשון הנחיל יהושע את יהודה חלקו קודם מדידת הארץ וחלוקתה בעבור כלב בן יפונה, שהיה משבט יהודה, ולכן לקח לו שבט יהודה יותר מראוי לו, עד שמפני זה אמר לשמעון (שופטים א' ג') "עלה אתי בגורלי". והיה גמגום בין השבטים על חלקם ונחלתם, כמו שתראה בספר יהושע מצוות בני יוסף (יהושע י"ז י"ד). ולכן אמר כאן, שבגאולה העתידה לא יהיה כן, אבל שינחיל ה' את יהודה חלקו הראוי לו בלבד על אדמת קודש, לפי שיעשו ממנה י"ב חלקים שוים, כמו שזכר יחזקאל. ויהודה ינחל חלקו לבד ככל אחד משאר השבטים, ולא עוד. ועוד יעד, שיבחר הקב"ה בירושלם, ר"ל שתהיה ירושלם תרומה לה' מכל הארץ כמו שניבא יחזקאל, ולא יחזיקו בה יהודה ובנימין לבד, כמו שהיה בחלוקת הארץ שעשה יהושע... שלא יעשו י"ב חלקים מארץ ישראל, אבל יחלקו אותה לי"ג חלקים, והחלק הי"ג יהיה תרומה לה' ובו תהיה ירושלם, כמו שביאר יחזקאל בחלוקתו...
1. רוב המפרשים אינם מסכימים לפירוש זה למלה "ונחל". איך תפרש את פסוקנו אם לא תקבל את דעת אברבנאל?
*
2. היכן הרמז בפסוקנו שתהיה ירושלם בחלק הי"ג ולא תהיה נכללת באחד מי"ב החלקים?
3. היכן הראיה ביחזקאל (פרק מ"ה) שתהיה ירושלם בחלק הי"ג ולא באחת מי"ב הנחלות?
| ד. נבואת זכריה |
רש"י:
ד"ה מה אלה אדוני: מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו?
ד"ה מה אלה אדוני: מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו?
רש"י:
ד"ה זה דבר ה' אל זרובבל: זה סימן לך להבטיח את זרובבל כשם שהזיתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו, כך לא בחיל ולא בכח שלכם תעשו את בנין ביתי.
ד"ה זה דבר ה' אל זרובבל: זה סימן לך להבטיח את זרובבל כשם שהזיתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו, כך לא בחיל ולא בכח שלכם תעשו את בנין ביתי.
רש"י:
ד"ה כי אם ברוחי: אני אתן רוחי על דריוש ומניח לכם לבנות ולעשות כל צרכי יציאת הבנין משלו ולעזור אתכם בחטין ויין ושמן ועצים כמו שמפורש בעזרא ולא תצטרכו לעזרת אדם.
ד"ה כי אם ברוחי: אני אתן רוחי על דריוש ומניח לכם לבנות ולעשות כל צרכי יציאת הבנין משלו ולעזור אתכם בחטין ויין ושמן ועצים כמו שמפורש בעזרא ולא תצטרכו לעזרת אדם.
אברבנאל:
...ורש"י פירש "מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו..." (ומביא את כל דברי רש"י. עיין לעיל) וכן פירשוהו המפרשים כולם. ואתה רואה שאין בכתוב דבר ממה שאמרו ששאל, כי הוא שאל "מה המה אלה" כמו ששאל על הסוסים ועל הקרנות, לא על מעשה הזמן מאליו. ועוד איך אמרו, שיבנו בית ה' לא בחיל ולא בכח כי אם בכוחו, והנה הם במלאכת הבונים ובחיל ובכח הנערים, שהיו מחזיקים ברמחים ובחניתות, ובעזרת מלך פרס?! ואין ספק אצלי שהיתה המנורה משל לאומה, שאם היתה עתה הולכת בחושך לעתיד לבוא תהיה גאולתה מנורה מאירה אל עבר פניה... ולזה אמר זכריה (ב') "רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך... ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם...". ...ואמר עוד, שראה את המנורה "כולה" (ג' ב'), להגיד שלא תהיה האומה אז כאשר היה בבית שני, שעלו שמה שנים מן השבטים בלבד וגם אלה לא בשלמותם, אמנם לעתיד לבוא ראה המנורה "כולה", לפי שיתקבצו השבטים כולם שמה ולא ישאר אחד מהם בגלות. וכבר נרמז זה למעלה באמרו (ב' ט"ו) "ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא"... עוד ראה (ד' ב') "גולה על ראשה" וגולה היא עטרת. והענין בזה שהאומה בבית שני לא היתה עטרה על ראשה, לפי שתמיד היתה נכנעת למלכי האומות הנכרים המושלים בה, פעם לפרס, פעם ליון, פעם לרומי. אמנם בזמן תשועתה תהיה הגולה והכותרת על ראשה, כי לא תהיה נכנעת לשום אומה... עוד מלך המשיח נאמר בשם "זרובבל" לפי שיהיה מיוצאי חלציו והודיעו שלא יקנה ממשלתו בחיל ולא בכח כמלכי האומות, כי אם ברוח ה' כמו שאמר (ישעיה י"א) "ויצא חטר מגזע ישי... ונחה עליו רוח ה'..." וכן אמר (ישעיהו מ"ב): "הן עבדי אתמך בו... נתתי רוחי עליו משפט לגויים יוציא". ואמר (שם) "קנה רצוץ לא ישבור" דומה למה שאמר כאן "לא בחיל ולא בכח". ועליו אמר (ד' ז') "מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור". רוצה לומר: מי אתה מלך המשיח שאתה הר הגדול לפני זרובבל, כלומר שבערכו ולפניו תהיה אתה הר הגדול, כי זרובבל היה פחת יהודה, וזה יהיה מלך על כל מלכי האדמה! ואמר שאותו מלך המשיח יהיה למישור, ר"ל שיהיה מישר את כל העמים ומדריכם במעגלי צדק וכמו שאמר ישעיה (ב' ד') "ושפט בין הגויים...".
...ורש"י פירש "מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו..." (ומביא את כל דברי רש"י. עיין לעיל) וכן פירשוהו המפרשים כולם. ואתה רואה שאין בכתוב דבר ממה שאמרו ששאל, כי הוא שאל "מה המה אלה" כמו ששאל על הסוסים ועל הקרנות, לא על מעשה הזמן מאליו. ועוד איך אמרו, שיבנו בית ה' לא בחיל ולא בכח כי אם בכוחו, והנה הם במלאכת הבונים ובחיל ובכח הנערים, שהיו מחזיקים ברמחים ובחניתות, ובעזרת מלך פרס?! ואין ספק אצלי שהיתה המנורה משל לאומה, שאם היתה עתה הולכת בחושך לעתיד לבוא תהיה גאולתה מנורה מאירה אל עבר פניה... ולזה אמר זכריה (ב') "רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך... ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם...". ...ואמר עוד, שראה את המנורה "כולה" (ג' ב'), להגיד שלא תהיה האומה אז כאשר היה בבית שני, שעלו שמה שנים מן השבטים בלבד וגם אלה לא בשלמותם, אמנם לעתיד לבוא ראה המנורה "כולה", לפי שיתקבצו השבטים כולם שמה ולא ישאר אחד מהם בגלות. וכבר נרמז זה למעלה באמרו (ב' ט"ו) "ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא"... עוד ראה (ד' ב') "גולה על ראשה" וגולה היא עטרת. והענין בזה שהאומה בבית שני לא היתה עטרה על ראשה, לפי שתמיד היתה נכנעת למלכי האומות הנכרים המושלים בה, פעם לפרס, פעם ליון, פעם לרומי. אמנם בזמן תשועתה תהיה הגולה והכותרת על ראשה, כי לא תהיה נכנעת לשום אומה... עוד מלך המשיח נאמר בשם "זרובבל" לפי שיהיה מיוצאי חלציו והודיעו שלא יקנה ממשלתו בחיל ולא בכח כמלכי האומות, כי אם ברוח ה' כמו שאמר (ישעיה י"א) "ויצא חטר מגזע ישי... ונחה עליו רוח ה'..." וכן אמר (ישעיהו מ"ב): "הן עבדי אתמך בו... נתתי רוחי עליו משפט לגויים יוציא". ואמר (שם) "קנה רצוץ לא ישבור" דומה למה שאמר כאן "לא בחיל ולא בכח". ועליו אמר (ד' ז') "מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור". רוצה לומר: מי אתה מלך המשיח שאתה הר הגדול לפני זרובבל, כלומר שבערכו ולפניו תהיה אתה הר הגדול, כי זרובבל היה פחת יהודה, וזה יהיה מלך על כל מלכי האדמה! ואמר שאותו מלך המשיח יהיה למישור, ר"ל שיהיה מישר את כל העמים ומדריכם במעגלי צדק וכמו שאמר ישעיה (ב' ד') "ושפט בין הגויים...".
1. במה שונה פתרונו של אברבנאל עקרונית מפירושי קודמיו?
2. מה הן שתי טענותיו של אברבנאל נגד פירושי קודמיו?
*
3. מה אפשר לטעון נגד טענתו השנייה?
4. במה סוטה פירושו לפסוק ז' מפשוטו של מקרא?