דברי ירמיהו, שלשה פסוקים הראשונים הם הוצעה להגביל מהות הספר בכל פרטיו, כי כל ספר מספרי החכמה יוגבל, א. מצד צורתו ודברים שידובר בו, למשל אם הוא ספר תוכחה או שיר או חכמה וכדומה, ואם נאמר בדרך מליצה או ספור וכדומה, ועז''א
"To be a self-accepting gay or lesbian person, one generally must go through a certain process of negation and affirmation. In homophobic societies, one is told that how one loves is wrong. Yet, at some point, to live a full life, one must learn for oneself that these statements are wrong and that love is right. This inversion teaches, in an experiential way, the primacy of love. It forms a unique mode of moral conscience, and teaches in a distinctive way what it is to love G-d b'chol levavcha, b'chol nafshecha, uv'chol meodecha, with all your heart, body, mind, and spirit. And it engenders the queer mysticism we read in Rumi, Hafiz, and Judah HaLevy . . . " - Jay Michaelson, The Passionate Torah: Sex and Judaism, 2009, p. 218.
ספר רזין דאורייתא, בשם הרבי ר' מיכל מזלאטשוב
אולם הכוונה, דנודע אשר יצחק נולד בנשמת נוקבא, וכמו שכתב בעל אור החיים הק', ועל ידי העקדה היה לו נשמת דכר להשפיע. ועל פי זה מובן למה לא נמצא באדם יותר עקרה מאשר מבבהמה, אשר בפסוק נשתוו זה לזה בברכה, לא יהיה בך ובבהמתך עקר ועקרה, רק זאת נודע סדר הגלגולים. ולפעמים נקבה תסובב גבר כי בסבת הגלגול נשמת נקבה תבוא בזכר, כאשר י'תרעם ה'גלגל ו'יתרעש ה'חוזר לבוא בגלגול שני ושלישי. ואם נקבה אשר תסובב בגבר, שני נקבות אינם מולידים, רק עח ידי מעשי הטוב מחליפין הנשמה, וליצחק החליפו הנשמה. לפיכך לו ולא לה, כי יצחק היה צריך לאותו דבר ולא רבקה:
18th Century Hasidus
It is known that when Issac was born, he was born with the soul of a female, as it is written in Or Hachaim, and through the akeidah (binding of Issac) he got a male soul that can influence (meaning, can impregnate). [With that we can understand why they more infertile humans than animals, even though that they both got the same blessing "It will not be within you and within your animals infertility".] But, this is known according to the Sod (Secret/Mysticism) of reincarnation - that at times, a female would be in a male body, because in the reasons of gilgal (reincarnation) the soul of a female would come to be in a male. ... that is why it says by Issac that Hashem (Divine) answered to him and not to her (Rebecca), because he needed divine help to be able to have kids.
Translation by Abby Stein
Rav Moshe Feinstein (Iggerot Moshe, EH 4:36) permitted a woman who had a severe nervous condition to have a tubal ligation, even though he considers this to be forbidden (ibid 4:35).[7] Since the need for expression of one’s gender is basic to a person’s identity, it is known that quashing the person’s ability to do so risks the person’s life. An exceedingly high suicide rate exists among those who are prevented from expressing their gender identity and being true to themselves with respect to gender expression. (The case of Leelah Alcorn is one sad example of this trend.) Thus, the Talmudic principle of “’וחי בהם’ – ולא שימות בהם” (‘live with them’ – but do not die because of them)” should be a factor here. (Farber 2015)
If his embarrassment is such that he is embarrassed to go amongst people, there is no greater pain than this.
Farber (2015)
Rav Eliezer Waldenberg (Tzitz Eliezer 11:78), writes that for a person who cannot have children already, castration would not be prohibited. This brings up two possible extensions.
Hormone replacement therapy (taking estrogen and testosterone blockers) is an important part of the larger process of transition, and during this process, the male generally becomes chemically castrated. Thus, if the individual undergoing male-to-female transition is already chemically castrated due to hormone therapy, the prohibition of סירוס should no longer apply. In theory, one could argue that this merely throws the prohibition of סירוס back on to the process of taking hormones. Nevertheless, this argument is far from decisive. Taking a single dose of female hormones will not render a morphological male sterile. As there does not appear to be any objective point at which the next dose will cause sterility, it is hard to declare any single act of taking hormones an act of castration.[6] Moreover, whether chemically causing sterility can be defined as an act of סירוס is also unclear.
Farber (2015)
Rav Eliezer Waldenberg (Tzitz Eliezer 11:78), writes that for a person who cannot have children already, castration would not be prohibited. This brings up two possible extensions.
Hormone replacement therapy (taking estrogen and testosterone blockers) is an important part of the larger process of transition, and during this process, the male generally becomes chemically castrated. Thus, if the individual undergoing male-to-female transition is already chemically castrated due to hormone therapy, the prohibition of סירוס should no longer apply. In theory, one could argue that this merely throws the prohibition of סירוס back on to the process of taking hormones. Nevertheless, this argument is far from decisive. Taking a single dose of female hormones will not render a morphological male sterile. As there does not appear to be any objective point at which the next dose will cause sterility, it is hard to declare any single act of taking hormones an act of castration.[6] Moreover, whether chemically causing sterility can be defined as an act of סירוס is also unclear.
(א) אנדוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים ויש בו דרכים שוה לנשים ויש בו דרכים שוה לאנשים ונשים ויש בו דרכים אינו שוה לא לאנשים ולא לנשים: (ה) רבי מאיר אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה אבל טומטום אינו כן פעמים שהוא איש פעמים שהוא אשה:
(1) An Androginus (a hermaphrodite, who has both male and female reproductive organs) is similar to men in some, and to women in other ways, in some ways to both, and in some ways to neither. (5) Rabbi Meir Says: Androginus is a (gender) category of its own, (because) the rabbis could not decipher whatever s/he is a man or or a women. However a Tumtum is not so, as at times s/he is fully male, and at times s/he is fully female (but we can't tell which).
(Literal translation by Abby Stein)
(א) ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. אמר רבי ירמיה בן אלעזר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, אנדרוגינוס בראו, הדא הוא דכתיב: זכר ונקבה בראם. אמר רבי שמואל בר נחמן: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, דיו פרצופים בראו ונסרו ועשאו גביים, גב לכאן וגב לכאן. איתיבון ליה, והכתיב: ויקח אחת מצלעותיו?! אמר להון: מתרין סטרוהי, היך מה דאת אמר: (שמות כו): ולצלע המשכן, דמתרגמינן ולסטר משכנא וגו'. רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם ר"א אמר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב: (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך וגו'.
(1) And God said: Let us make Adam in our image, in our shape: R' Yirmiyah ben Elazar said, when Hashem created Adam HaRishon, he was created as both genders; thus is it written, "male and female did He create them." R' Shmuel bar Nachman said, when Hashem created Adam HaRishon, He created him with two faces, one on each side, and [when He made Chavah,] He split him along the middle, forming two backs. They challenged him: but it is written, "And He took one of his ribs!" He said to them, ["mitzalosav" doesn't mean rib, it means] one of his sides, similar to that which is said, "and to the 'tzela' of the Mishkan," which is translated "the side of the Mishkan." R' Tanchuma said in the name of R' Benaya, when Hashem created Adam HaRishon, He created him as a lifeless mass able to reach from one end of the Earth to the other; thus is it written, "Your eyes saw a mass."
(ג) הלא אודעתך בשבת שעבר רזין דתרין נשי קמיית', והשתא אתינא לאודעותך רזא דהאי איתתא תליתאה, הלא לך למינדע דהאי אתתא הות בזמן עבר זכר ת"ח כשר אלא דהוה כילי בממוניה ולא הוה עביד מיניה צדקה, וגם הוי כילי בחכמתו ולא היה רוצה ללמד לאחרים ועל כן נענש להתגלגל בנקבה מדה כנגד מדה הוא לא היה רוצה להשפיע לאחרים כעין אותם שמזכירים אותם לגנאי כי על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה כלומר הצדיק הוא משפיע לאחרים הוא גורם שצדיק יסוד עולם ישפיע בכנסת ישראל, וזה שאמר זכר כלומר שיסוד הוא גורם שיעשה פעולת זכר, ולפיכך אינה יולדת בחברתך אבל אני אעשה שיתנוצצו בה נצוצות מנשמת נקבה, וזה סוד ויתן יי לה הריון ותלד בן האמור ברות מלמד שלא היה לה עיקר מטרין הוא הדבר שאמרתי שנשמתה היה נשמת זכר כי היא היתה תמר, וכבר אמרתי שנשמת תמר היתה נשמת זכר. והנה סיבת עכבת לידת אשתך זהו בסבת שנשמת שניכם נשמת זכר ועכשיו כבר התנוצצו בה ניצוצות נשמת נקבה ועל ידי כך תקבל הריון ממך, וזכתה לכך ע"י מעשיה הטובים ועל ידי הצער שנצטערה על ידי שגלית מאצלה. וגם ע"י הצער שנצטערה בשירות חולייך כי כל כך זוכה כשיסורים באים עליו כשסובלם בסבר פנים יפות כמו שזוכה בעשיית מצוה. והטעם לפי שעל ידי היסורים בגוף מתחלש כח הטומאה ומזדככת הנפש מטומאת זוהמת הנחש ונשארה טהורה ונקיה, והנה נתנוצצו בה ניצוצות הללו מנשמת בת זוגך, ועד עכשיו לא היה אפשר מפני שהיתה נשואה לאחר ועכשיו נתאלמנה, וע"י הזכיות הנז' נתנוצצו ממנה ניצוצות בזוגתך זאת כדי שתוליד ממנה כאשר אמרתי וע"י הדברים האלו הנזכרים זכתה להתנוצץ בה ניצוצות נשמת נקבה ועל ידי כן תלד לו בנים זכרים כאשר הבטחתיך ואמרתי לך ואתה שלום:
I have already revealed to you last Shabbat concerning your first two wives. Now I have come to reveal to you the secret your third wife.
You should know that this woman was in the past, a proper Torah scholar. However, he was stingy with his money and would not give charity. He was also stingy with his wisdom and would not teach others. He was therefore punished that his soul migrated into a woman, measure for measure…
Therefore, his soul was incarnated into a female, who is constantly receiving and needs someone to bequeath to her. Therefore you see, that she does abundant charity and loves you very much because you work to spread Torah and toil in writing books to teach others…because these things bring about the rectification of her soul, she therefore loves you…
It is because she has the soul of a male that you have not had children from her, because a male and another male cannot produce offspring. If you shall point out that she has children from her first husband, this is because the first husband has the spark of a female soul within him…
(The magid explains at length above, that it is entirely possible for a male to have a female soul and vice versa.)
The midrash, classical Jewish exegesis, adds that the [first human] being formed in G-d's likeness, was an androgynous, an inter-sexed, person . . . Hence, our tradition teaches that all bodies and genders are created in G-d's image, whether we identify as men, women, inter-sex, or something else. (Rabbi Elliot Kukla, Reform Devises Sex-Change Blessings)
רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל לִטְבֶרְיָה, וְהֲווּ עִמֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִיָּיא. אַדְּהָכִי חָמוּ לֵיהּ לְרַבִּי פִּנְחָס דְּהֲוָה אָתֵי. כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחֲדָא, נַחֲתוּ וְיָתְבוּ תְּחוֹת אִילָנָא חַד מֵאִילָנֵי טוּרָא. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הָא יָתִיבְנָא, מֵאִלֵּין מִלֵּי מַעַלְיָיתָא דְּאַתְּ אָמֵר בְּכָל יוֹמָא בְּעֵינָא לְמִשְׁמַע.
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (בראשית יג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי. וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, לְמַסָּעוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. מַאי לְמַסָּעָיו. אֶלָּא תְּרֵין מַטְלָנִין אִנּוּן. חַד דִּידֵיהּ וְחַד דִּשְׁכִינְתָּא. דְּהָא כָּל בַּר נָשׁ בָּעֵי לְאִשְׁתַּכְּחָא דְּכַר וְנוּקְבָא בְּגִין לְאַתְקָפָא מְהֵימְנוּתָא. וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ לְעָלְמִין.
תָּא חֲזֵי, כָּל זִמְנָא דְּבַר נָשׁ אִתְעַכַּב בְּאוֹרְחָא (בכל חיליה) בָּעֵי לְנַטְרָא עוֹבָדוֹי. בְּגִין דְּזִוּוּגָא עִלָּאָה לָא יִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ וְיִשְׁתְּכַח פָּגִים בְּלָא דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּמָתָא אִצְטְרִיךְ כַּד נוּקְבֵיהּ עִמֵּיהּ, כָּל שְׁכֵּן הָכָא דְּזִוּוּגָא עִלָּאָה אִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּהָא זִוּוּגָא עִלָּאָה נָטִיר לֵיהּ בְּאָרְחָא וְלָא מִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ עַד דְּיִתוֹב לְבֵיתֵיהּ.
Rabbi Simeon was journeying to Tiberias, and there were with him, Rabbi Jose, Rabbi Jehuda, and Rabbi Hiya. While on the way, they saw Rabbi Pinchus coming to meet them. After exchanging greetings, they all sat down under a great shady tree by a hillside. Then Rabbi Pinchus said: "now that we are seated, please instruct me further in the Secret Doctrine, that you are teaching daily."
Then Rabbi Simeon said: "It is written, 'and he went on his journeys from the south to Bethel unto the place where his tent had been at the beginning, between Bethel and Hai' (Gen. 13:3). It says, 'He went on his journeys' instead of 'his journey.' Why is that? There is a reference not only to his own journeying, but also that of the Schekina, who always went with Jacob, and therefore we learn that every person needs to be male and female at all time, for the sake of his faith, he ought not to think or imagine that the Schekina forsakes
him in any way.
See, it has been said, a man ought always to cleave to his wife that the Schekina may always be with him, yet it is possible to go alone on a journey and the Schekina will still be with him. And when doing so he ought to direct his prayer to the Holy One that this may be, and in this way the male and female will always be associated in union with oneself.
(Translation by Abby Stein)
In this model, the individual mystic's soul, gendered feminine, first participates in an act of transgender-homoerotic mystical fellowship with those of hir fellow mystics in order to at once welcome in the Divine feminine (in some cases entering into erotic union with Her) and immediately switch gender roles to embody that Divine feminine for her congress with the male Godhead. This act of psychic double-transvestism is abetted by the Kabbalistic trope that casts God and Israel as the two lovers in the Song of Songs, or the two cherubs over the ark, with Israel taking the female role. ( Dr. Jay Michaelson)
שער הגלגולים, הקדמה ט'
גם דע, כי לפעמים יתגלגל האיש בגוף נקבה, לסבת איזה עון, כמו משכב זכור וכיוצא בו. והנה הנקבה הזאת שהיא גלגול נשמת זכר, אינה יכולה לקבל הריון ולהתעבר.
והנה האשה הזאת צריכה זכות גדול לשתוכל להתעבר ולהוליד, ואין לה מציאות אחר, זולתי שתתעבר בה איזו נשמת אשה נקבה אחרת בסוד העבור.
אמנם אי אפשר לה ללדת בנים זכרים לשתי סבות, האחת היא, לפי שהכתוב אומר, אשה כי חזריע וילדה זכר, אבל כאן האשה היא זכר כבעלה, ואינה יכולה ללדת זכרים אלא נקבות. הסבה הב' היא, לפי שכיון שאותה נשמה של הנקבה שנכנסה בה, לא נכנסה רק בסוד העבור לבד, כדי לסייעה שתתעבר ותלד, ולכן כיון שהאשה הזאת יולדת, אין הנשמה ההיא צריכה עוד להשאר שם בסוד העבור ללא צורך, ואז בעת שיולדת נכנס בה הנשמה ההיא של סוד העבור, ואז הולד ההוא יוצא נקבה ולא זכר:
Sha'ar Hagilgulim, Chapter 9
Sometimes a man may reincarnate into the body of a woman because of a sin, such as homosexuality or something similar. This woman who has received the soul of a man will not be able to conceive and become pregnant
This woman will need great merit to enable her to become pregnant and give birth. The only way it can be done is that some other feminine soul must enter her as an ibur.
However, she cannot give birth to sons for two reasons. The first is [as follows:] There is a verse that says, "…If a woman puts forth seed, and a male child is born" (Lev. 12:2). In this case, the woman is a male, just like her husband. She cannot give birth to boys, but only to girls.
The second reason is that the feminine soul that has entered her does so only as an ibur in order to help her become pregnant and give birth. Once this woman gives birth, that soul does not need to stay there any longer for no reason. At the time that she gives birth, that [feminine] soul enters into the fetus as an actual gilgul, and not as an ibur, like it was at first. That is why the child that is born must be female and not male.
ספר אבן בוחן, רבי קלונימוס בן קלונימוס
אוי למי שבניו זכרים: הוטל עליהם עול כבד סיגים וגדרים... חקים חוקים ומצות נוראות, שלשה עשר ושש מאות: ומי האיש הלזה, שיקיים מה שכתב בזה?
אילו בראני, אומן שעשאני, אשה הגונה - היום הייתי חכמת לב ובעלת בינה. בידיה טוו אני ורעיותי מחזיקות בפלך מוזרת לבנה, מספרות זו עם זו פעם באור פעם באפלות, דברי הימים והבלי טפלות...
ולעתים מזומנים כדרך נשים כמשפט הבנות, בתוך האפר אשכבה בין שפתים, מקום שפיחת הקדרות בין תנור וכירים, חוטבת עצים וחותה בגחלים, וטועמת מיני תבשילים. ולמועד ורגלים, הנזם על אפי והעגילים...
ולקץ ימים בהגיע פרקי ומזלי, בחור טוב יעלה בגורלי: יאהבני אישי יושביני בקתדרא, יעדה עדי זהב על מעילי, הנטיפות והשירות וגם כל חלי. וביום מועד, בעדן חדוה והכנסת כלה ובשבוע הבן, תרבה שמחתי וגילי...
חוק ומוסר לא יפרע, ועונתי לא יגרע: שבת בשבתו וחדש בחדשו, עלי יניח צדיק ראשו: שלש אלה יעשה לי כמצות שוכן מעונה: שאר כסות ועונה. גם אני שלש כנגד שלש אשמור ואקים, שלשה המה לא נפלאו ממני ולא רחוקים: דם ואש וחלת לחם... עליהם אין להוסיף במספר ומנין, אין לשאול אחריהן: הני נשים במאי זכיין?
אבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם / שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם / הָפַכְתָּ אוּר כַּשְׂדִים לְבַל תִּשְׂרֹף בְּחֻמָּהּ / וְהָפַכְתָּ דִּינָה בִּמְעֵי אִמָּהּ / וְהָפַכְתָּ הַמַּטֶה נָחָשׁ לְעֵינֵי אַלְפֵי רִבְבָן / וְהָפַכְתָּ הַיָּד הַטְּהוֹרָה לָבָן / וְהָפַכְתָּ יַם סוּף לְיַבָּשָׁה / וְקַרְקַע הַיָּם אֶרֶץ נְגוּבָה וְקָשָׁה / הַהוֹפְכִי הַצּוֹר אֲגַם מַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם / מִי יִתֵּן וְתַהְפְכֵנִי מִזָּכָר לִנְקֵבָה! / אִלּוּ זָכִיתִי לְכָךְ כַּמָּה חֲנַנְתַּנִי טוֹבָה / גְּבֶרֶת הַבַּיִת הָיִיתִי וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָא / וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אֹמַר / לָמָּה אֶבְכֶּה וְלָמָּה אֶתְמַרְמָר / אִם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלַי / וְנָתַן בִּי מוּם קָבוּעַ אִי אֶפְשָׁר לַהֲסִירוֹ מֵעָלָי / וְהַדְּאָגָה בְּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר כְּאֵב אָנוּשׁ וָחֵבֶל / וְלֹא יוֹעִילוּ בָהּ תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל / אָמַרְתִּי אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל / עַד אֶגְוַע וְאֶבֹּל / וְאַחַר שֶׁכָּךְ לָמַדְתִּי מִפִּי הַשְּׁמוּעָה / שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה / אֲבָרֵךְ בְּקוֹל נָמוּךְ בְּשָׂפָה חֲלוּשָׁה / בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.
Even Bohan, Kalonymus ben Kalonymus
What an awful fate for my mother / that she bore a son. What a loss of all benefit!... Cursed be the one who announced to my father: “It’s a boy! . . .
Woe to him who has male sons / Upon them a heavy yoke has been placed / restrictions and constraints. Some in private, some in public / some to avoid the mere appearance of violation / and some entering the most secret of places. Strong statutes and awesome commandments / six hundred and thirteen / Who is the man who can do all that is written / so that he might be spared?
Oh, but had the artisan who made me created me instead—a fair woman. Today I would be wise and insightful. We would weave, my friends and I / and in the moonlight spin our yarn / and tell our stories to one another / from dusk till midnight / We’d tell of the events of our day, silly things / matters of no consequence. But also I would grow very wise from the spinning / and I would say, “Happy is she who knows how to work with combed flax and weave it into fine white linen.” And at times, in the way of women, I would lie down on the kitchen floor, between the ovens, turn the coals, and taste the different dishes. On holidays I would put on my best jewelry. I would beat on the drum / and my clapping hands would ring. And when I was ready and the time was right / an excellent youth would be my fortune. He would love me, place me on a pedestal / dress me in jewels of gold / earrings, bracelets, necklaces. And on the appointed day, in the season of joy when brides are wed, for seven days would the boy increase my delight and gladness. Were I hungry, he would feed me well-kneaded bread. Were I thirsty, he would quench me with light and dark wine. He would not chastise nor harshly treat me, and my [sexual] pleasure he would not diminish / Every Sabbath, and each new moon / his head he would rest upon my breast. The three husbandly duties he would fulfill / rations, raiment, and regular intimacy. And three wifely duties would I also fulfill, [watching for menstrual] blood, [Sabbath candle] lights, and bread. . .
Father in heaven / who did miracles for our ancestors / with fire and water / You changed the fire of Chaldees so it would not burn hot / You changed Dina in the womb of her mother to a girl / You changed the staff to a snake before a million eyes / You changed [Moses’] hand to [leprous] white
and the sea to dry land. In the desert you turned rock to water / hard flint to a fountain. Who would then turn me from a man to woman? Were I only to have merited this / being so graced by your goodness. . . What shall I say? Why cry or be bitter? If my Father in heaven has decreed upon me / and has maimed me with an immutable deformity / then I do not wish to remove it. And the sorrow of the impossible / is a human pain that nothing will cure / and for which no comfort can be found. So, I will bear and suffer / until I die and wither in the ground. And since I have learned from the tradition / that we bless both the good and the bitter / I will bless in a voice / hushed and weak / Blessed are you / O Lord / who has not made me a woman.
Translated by Rabbi Steve Greenberg
ספר אבן בוחן, רבי קלונימוס בן קלונימוס
אוי למי שבניו זכרים: הוטל עליהם עול כבד סיגים וגדרים... חקים חוקים ומצות נוראות, שלשה עשר ושש מאות: ומי האיש הלזה, שיקיים מה שכתב בזה?
אילו בראני, אומן שעשאני, אשה הגונה - היום הייתי חכמת לב ובעלת בינה. בידיה טוו אני ורעיותי מחזיקות בפלך מוזרת לבנה, מספרות זו עם זו פעם באור פעם באפלות, דברי הימים והבלי טפלות...
ולעתים מזומנים כדרך נשים כמשפט הבנות, בתוך האפר אשכבה בין שפתים, מקום שפיחת הקדרות בין תנור וכירים, חוטבת עצים וחותה בגחלים, וטועמת מיני תבשילים. ולמועד ורגלים, הנזם על אפי והעגילים...
ולקץ ימים בהגיע פרקי ומזלי, בחור טוב יעלה בגורלי: יאהבני אישי יושביני בקתדרא, יעדה עדי זהב על מעילי, הנטיפות והשירות וגם כל חלי. וביום מועד, בעדן חדוה והכנסת כלה ובשבוע הבן, תרבה שמחתי וגילי...
חוק ומוסר לא יפרע, ועונתי לא יגרע: שבת בשבתו וחדש בחדשו, עלי יניח צדיק ראשו: שלש אלה יעשה לי כמצות שוכן מעונה: שאר כסות ועונה. גם אני שלש כנגד שלש אשמור ואקים, שלשה המה לא נפלאו ממני ולא רחוקים: דם ואש וחלת לחם... עליהם אין להוסיף במספר ומנין, אין לשאול אחריהן: הני נשים במאי זכיין?
אבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם / שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם / הָפַכְתָּ אוּר כַּשְׂדִים לְבַל תִּשְׂרֹף בְּחֻמָּהּ / וְהָפַכְתָּ דִּינָה בִּמְעֵי אִמָּהּ / וְהָפַכְתָּ הַמַּטֶה נָחָשׁ לְעֵינֵי אַלְפֵי רִבְבָן / וְהָפַכְתָּ הַיָּד הַטְּהוֹרָה לָבָן / וְהָפַכְתָּ יַם סוּף לְיַבָּשָׁה / וְקַרְקַע הַיָּם אֶרֶץ נְגוּבָה וְקָשָׁה / הַהוֹפְכִי הַצּוֹר אֲגַם מַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם / מִי יִתֵּן וְתַהְפְכֵנִי מִזָּכָר לִנְקֵבָה! / אִלּוּ זָכִיתִי לְכָךְ כַּמָּה חֲנַנְתַּנִי טוֹבָה / גְּבֶרֶת הַבַּיִת הָיִיתִי וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָא / וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אֹמַר / לָמָּה אֶבְכֶּה וְלָמָּה אֶתְמַרְמָר / אִם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלַי / וְנָתַן בִּי מוּם קָבוּעַ אִי אֶפְשָׁר לַהֲסִירוֹ מֵעָלָי / וְהַדְּאָגָה בְּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר כְּאֵב אָנוּשׁ וָחֵבֶל / וְלֹא יוֹעִילוּ בָהּ תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל / אָמַרְתִּי אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל / עַד אֶגְוַע וְאֶבֹּל / וְאַחַר שֶׁכָּךְ לָמַדְתִּי מִפִּי הַשְּׁמוּעָה / שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה / אֲבָרֵךְ בְּקוֹל נָמוּךְ בְּשָׂפָה חֲלוּשָׁה / בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.
Even Bohan, Kalonymus ben Kalonymus
What an awful fate for my mother / that she bore a son. What a loss of all benefit!... Cursed be the one who announced to my father: “It’s a boy! . . .
Woe to him who has male sons / Upon them a heavy yoke has been placed / restrictions and constraints. Some in private, some in public / some to avoid the mere appearance of violation / and some entering the most secret of places. Strong statutes and awesome commandments / six hundred and thirteen / Who is the man who can do all that is written / so that he might be spared?
Oh, but had the artisan who made me created me instead—a fair woman. Today I would be wise and insightful. We would weave, my friends and I / and in the moonlight spin our yarn / and tell our stories to one another / from dusk till midnight / We’d tell of the events of our day, silly things / matters of no consequence. But also I would grow very wise from the spinning / and I would say, “Happy is she who knows how to work with combed flax and weave it into fine white linen.” And at times, in the way of women, I would lie down on the kitchen floor, between the ovens, turn the coals, and taste the different dishes. On holidays I would put on my best jewelry. I would beat on the drum / and my clapping hands would ring. And when I was ready and the time was right / an excellent youth would be my fortune. He would love me, place me on a pedestal / dress me in jewels of gold / earrings, bracelets, necklaces. And on the appointed day, in the season of joy when brides are wed, for seven days would the boy increase my delight and gladness. Were I hungry, he would feed me well-kneaded bread. Were I thirsty, he would quench me with light and dark wine. He would not chastise nor harshly treat me, and my [sexual] pleasure he would not diminish / Every Sabbath, and each new moon / his head he would rest upon my breast. The three husbandly duties he would fulfill / rations, raiment, and regular intimacy. And three wifely duties would I also fulfill, [watching for menstrual] blood, [Sabbath candle] lights, and bread. . .
Father in heaven / who did miracles for our ancestors / with fire and water / You changed the fire of Chaldees so it would not burn hot / You changed Dina in the womb of her mother to a girl / You changed the staff to a snake before a million eyes / You changed [Moses’] hand to [leprous] white
and the sea to dry land. In the desert you turned rock to water / hard flint to a fountain. Who would then turn me from a man to woman? Were I only to have merited this / being so graced by your goodness. . . What shall I say? Why cry or be bitter? If my Father in heaven has decreed upon me / and has maimed me with an immutable deformity / then I do not wish to remove it. And the sorrow of the impossible / is a human pain that nothing will cure / and for which no comfort can be found. So, I will bear and suffer / until I die and wither in the ground. And since I have learned from the tradition / that we bless both the good and the bitter / I will bless in a voice / hushed and weak / Blessed are you / O Lord / who has not made me a woman.
Translated by Rabbi Steve Greenberg
(ה) לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ (פ)
(5) A woman shall not wear that which pertaineth unto a man, neither shall a man put on a woman’s garment; for whosoever doeth these things is an abomination unto the LORD thy God.
• The Talmud says that what is prohibited is falsifying identity for the purpose of spying on the other sex. The great medieval commentator Rashi says that the prohibition is limited to concealing identity for the purpose of adultery. The Shulhan Arukh notes that cross-dressing is permitted on Purim because its purpose is simha (celebration, joy) and that it is forbidden if it is for the purpose of fraud. In limiting the prohibition to situations of fraud and deception, the talmudic and medieval rabbis indicated that cross-dressing in a way that is true to the cross-dresser’s identity is permitted.
(www.jewishrecon.org)
רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל לִטְבֶרְיָה, וְהֲווּ עִמֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִיָּיא. אַדְּהָכִי חָמוּ לֵיהּ לְרַבִּי פִּנְחָס דְּהֲוָה אָתֵי. כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחֲדָא, נַחֲתוּ וְיָתְבוּ תְּחוֹת אִילָנָא חַד מֵאִילָנֵי טוּרָא. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הָא יָתִיבְנָא, מֵאִלֵּין מִלֵּי מַעַלְיָיתָא דְּאַתְּ אָמֵר בְּכָל יוֹמָא בְּעֵינָא לְמִשְׁמַע.
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (בראשית יג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי. וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, לְמַסָּעוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. מַאי לְמַסָּעָיו. אֶלָּא תְּרֵין מַטְלָנִין אִנּוּן. חַד דִּידֵיהּ וְחַד דִּשְׁכִינְתָּא. דְּהָא כָּל בַּר נָשׁ בָּעֵי לְאִשְׁתַּכְּחָא דְּכַר וְנוּקְבָא בְּגִין לְאַתְקָפָא מְהֵימְנוּתָא. וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ לְעָלְמִין.
תָּא חֲזֵי, כָּל זִמְנָא דְּבַר נָשׁ אִתְעַכַּב בְּאוֹרְחָא (בכל חיליה) בָּעֵי לְנַטְרָא עוֹבָדוֹי. בְּגִין דְּזִוּוּגָא עִלָּאָה לָא יִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ וְיִשְׁתְּכַח פָּגִים בְּלָא דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּמָתָא אִצְטְרִיךְ כַּד נוּקְבֵיהּ עִמֵּיהּ, כָּל שְׁכֵּן הָכָא דְּזִוּוּגָא עִלָּאָה אִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּהָא זִוּוּגָא עִלָּאָה נָטִיר לֵיהּ בְּאָרְחָא וְלָא מִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ עַד דְּיִתוֹב לְבֵיתֵיהּ.
Rabbi Simeon was journeying to Tiberias, and there were with him, Rabbi Jose, Rabbi Jehuda, and Rabbi Hiya. While on the way, they saw Rabbi Pinchus coming to meet them. After exchanging greetings, they all sat down under a great shady tree by a hillside. Then Rabbi Pinchus said: "now that we are seated, please instruct me further in the Secret Doctrine, that you are teaching daily."
Then Rabbi Simeon said: "It is written, 'and he went on his journeys from the south to Bethel unto the place where his tent had been at the beginning, between Bethel and Hai' (Gen. 13:3). It says, 'He went on his journeys' instead of 'his journey.' Why is that? There is a reference not only to his own journeying, but also that of the Schekina, who always went with Jacob, and therefore we learn that every person needs to be male and female at all time, for the sake of his faith, he ought not to think or imagine that the Schekina forsakes
him in any way.
See, it has been said, a man ought always to cleave to his wife that the Schekina may always be with him, yet it is possible to go alone on a journey and the Schekina will still be with him. And when doing so he ought to direct his prayer to the Holy One that this may be, and in this way the male and female will always be associated in union with oneself.
(Translation by Abby Stein)