בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּתַּמוּז עַדָא סְפַר גְזֵירָתָא דִלָא לְמִסְפָּד: מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקין ספר גזירות אלו שנסקלין אלו שנשרפין ואלו שנהרגין ואלו שנחנקין וכשהיו כותבין אדם שואל והולך ורואה בספר או' להם מניין אתה יודעין שזה חייב סקילה וזה חייב שריפה וזה חייב הריגה וזה חייב חניקה לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה אשר יורוך וגו' שאין כותבין הלכות בספר ועוד ... היום שבטלוהו עשאוהו י"ט:
On the 4th (10th) of Tammuz the book of decrees was removed (on which it is not allowed to mourn).
א"ר יהושע בן לוי הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק. החורשה מתחרך השומעה אינו מקבל שכר.
קרבן העדה מסכת שבת פרק טז
אין לו חלק. לעוה"ב שמפר הברית דכתיב כי ע"פ הדברים האלה וגו' בשלמא הלכות לא סגי בלא"ה שיש לחוש שיתיר האסור ועוד טעם אחר שאסור משום שיש לחוש שיעזבו הלכות ויהיו נמשכים אחרי האגדות:
החורשה מתחרך. המהרהר וחושב בה מתוך הכתב נשרף וי"ג מתברך פי' יהיה בשמתא:
השומעה. מתוך הכתב אע"ג דאיהו לאו מידי קעביד אין לו שכר כיון דשמיעתו ע"י עבירה היא:
... אלא אמר רב יוסף ,סמי מנחת נסכים מהא מתניתא ,כי סליק רב דימי אשכחיה לרב ירמיה דיתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע בן לוי ,מנין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קריבין אלא ביום ,ת"ל (במדבר כט, לט) ולנסכיכם ולשלמיכם מה שלמים ביום אף נסכים ביום ,אמר ,אי אשכחיה דכתיב איגרתא שלחי ליה לרב יוסף ולא תיסמי מנחת נסכים ממתני' ,ולא קשיא כאן בנסכים הבאין עם הזבח כאן בנסכים הבאין בפני עצמן ,ואי הוה ליה איגרתא מי אפשר למישלחא ,והא אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן ,כותבי הלכות כשורף התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר ,דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל ,כתוב אחד אומר (שמות לד, כז) כתוב לך את הדברים האלה וכתוב אחד אומר (שמ) כי על פי הדברים האלה לומר לך ,דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה ,ותנא דבי רבי ישמעאל ,כתוב לך את הדברים האלה אלה אתה כותב אבל אין אתה כותב הלכות ,אמרי ,דלמא מילתא חדתא שאני ,דהא רבי יוחנן ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי ,(תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך ,אמרי ,מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל
ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו האי ספר אפטרתא אסור למקרי ביה בשבת מאי טעמא דלא ניתן ליכתב מר בר רב אשי אמר לטלטולי נמי אסור מ"ט דהא לא חזי למיקרי ביה ולא היא שרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה דר' יוחנן ור"ש בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא והא לא ניתן ליכתב אלא כיון דלא אפשר (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך ה"נ כיון דלא אפשר עת לעשות לה' הפרו תורתך
- מדוע החכמים כל כך מתנגדים לכתיבה?
- מה ההבדלים בין דיבור וכתיבה?
- איך אתה מבין "כיון דלא אפשר עת לעשות לה' הפרו תורתך"?