: גמ' אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין מאי קמ"ל דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו תנינא זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה דהא קיימא לן דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה קמ"ל דהני מילי גדול דטעם טעם דאיסורא אבל קטן זכות הוא לו
רש״י (על דעת ב"ד) - אם אין לו אב ואמו הביאתו להתגייר:
...
אגרות משה אבן העזר ח״ד סימן כו:ג
ג. ובדבר שבבית הספר היומי שנתייסד ע"י בני תורה ויראי השי"ת והמנהל והמורים כולם יראים ושלמים ונודעו שהרבה תלמידים הם מנכריות שנתגיירו אצל הרעפארמער ואצל הקאנסערוואטיוון שאינו כלום אם באופן שא"א יהיה להוציאם מבית הספר האםמחוייבים אותן שכל פרנסתם מזה להניח משרתם, הנה קשה לפני לומר דבר מוחלט בשעה שנוגע לפרנסתם שהוא חיי נפש ונסיון גדול בדבר שלא הוזכר בהפוסקים ולא ידוע לנו ממילא פרטי דינים בזה, דהא אפשר שכיון שהם מחזיקים עצמן ליהודים והולכיןלביה"ס ללמוד מטעם שהוא מעשה יהדות ליכא איסור, וגם אפשר מכיון שהרב לומד העיקר עם תלמידים שהם ישראלים כשרים ליכא איסור אף שלומדין ממילא גם תלמידים נכרים, ומש"כ התוס' בשם הר' אלחנן דאיכא לפנ"ע מטעם שהעכו"ם אסור ללמודתורה אולי על קטניהם ליכא איסור זה, וגם לא נאמר עכו"ם שלמד תורה אלא עכו"ם שעסק אולי אין זה בלמוד המלמד עם תינוקות, לכן קשה לומר שמוכרחין לעזוב פרנסתן אף שהיה זה מן הראוי לעשות כן, ואם בשביל זה יתבטל כל בית הספר וילכו בשבילזה גם ילדי ישראל הכשרים לבתי ספר של המדינה שילמדו שם עניני כפירה הלא יותר טוב שלא יעזבו משרתם שלא יתבטל בית הספר, וגם אם הם יעזבו משרתן יקחו למורים מינים וכופרים וילמדו גם אל ילדי ישראל עניני כפירה ח"ו ג"כ הרי אדרבה איןלהם להניח משרתם, אשר על כן אין לומר דבר זה, אבל הא אפשר לתקן דאת הקטנים יגיירו כי הם א"צ קבלת מצות ויגיירום ע"ד ב"ד והוא זכות להם כי מכיון שלומדים בבי"ס דתי אצל מורים יראי שמים הרי מצוי שיתגדלו להיות שומרי תורה שלכן אףשהוא ספק הוא זכות ודאי, וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים, וזה אני חושב שיסכימו הבע"ב, וגםהגדולים מבני י"ג נמי אם יאמרו להם שצריכין להתגייר וכן הגדולות מבנות י"ב ודאי יתרצו ובזה צריך להשתדל וכמובן להסביר הדבר באופן טוב ובנחת שודאי ישמעו לזה.
RCA Batei Din
b. Where a Jewish Couple wishes to Convert an Adopted non-Jewish Child
i. The premise on which conversion for a child is based is that it is a zechut (benefit) for that child to convert. While some have argued that simply becoming Jewish is a zechut, others believe that only in circumstances where observance of mitzvot is likely to be part of the child’s life as an adult is it really a zechut to convert an underage person.
ii. Therefore, a Jewish couple that has adopted a child to be converted must:
• belong to an Orthodox synagogue within walking distance of their home, and
• commit to 12 years of Orthodox day school education for that child. The Bet Din should set criteria for what it considers to be schools in which the child will receive a serious Orthodox day school education, and
• In addition, full observance of elements such as Shabbat, Kashrut, holidays, etc., should be part of the adoptive family’s lifestyle. To that end, the sponsoring rabbi and the converting Bet Din should use the opportunity to encourage the family to accept a complete standard of observance. However, where this can not be accomplished, then at the very minimum, if there is
• significant observance of Shabbat
• complete observance of Kashrut
• a positive attitude towards full mitzvah observance and commitment to Halacha within the basic family unit, after consultation with the RCA/BDA and after writing an explanatory memo that will be included in the conversion file explaining the circumstances, giyyur katan (conversion of the child) may be allowed.