Outline:
- Contradictory Gemaras
- Lo Bashamayim Hi
- Bava Metziah 59
- Temurah 16
- vs.
- Gemaras that seem to approve of supernatural signs in halacha
- Eruvin 13
- Yoma 75
- Shabbos 34 with Rashi
- Lo Bashamayim Hi
- Approaches
- Rambam (Hilchos Yesodei HaTorah 9:4)
- Tosfos (B'M 59)
- Chid"a & Daas Kohen (R' Kook) (Siman 92)
- Tosfos Yom HaKippurim (Yoma 75)
- Tashbet"z - explaining contradictory gemaras re dreams in halacha, Sanhedrin 30 & Nedarim 8
- Applications
- Aruch HaShulchan - burying in tallis
- R' Sternbuch - waiting less than 6 hours due to sheinas keva;
- Duchaning in Chu"l
וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני
קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא אם (ויקרא יג, ב) בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא ואמרי מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות שדרו שליחא בתריה לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני סבר גונדא דפרשי הוא אמר תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידא דמלכותא כי הוה קא ניחא נפשיה אמר טהור טהור יצאת בת קול ואמרה אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור
In the meantime there was a dispute in the heavenly college- if the mark preceded the white hair, he's impure, and if the white hair preceded the mark, he's pure. If the case is in doubt: God said: Pure, and the Heavenly Academy said: Impure. And they said- who will prove it? Rabba b. Nachmani will prove it, as he used to say that he was the only one who knew the law of Nagaim and the only one who knew the law of Oh'loth. They sent the angel of death for him, but he could not touch him, as he did not cease studying one moment. In the meantime a wind blew and made noise with the trees of the forest, and Rabba thought that the officers were after him and said: It is better for me to die than to be taken by the Government. And when he was dying, he was questioned about the dispute in the heavenly college, and he decided it was pure. Then a heavenly voice came forth, saying: Well is it with thee, R. b. Na'hmani, that thy body is pure, and that thy soul left thy body while thou wast saying "pure." A note fell in the city of Pumbaditha: "Rabba b. Na'hmani was taken to the heavenly college."
אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן
(שמות טז, לא) (והמן) כזרע גד לבן . . . תניא אידך גד שמגיד להם לישראל אי בן תשעה לראשון ואי בן שבעה לאחרון תניא ר' יוסי אומר כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כיצד שנים שבאו לפני משה לדין זה אומר עבדי גנבת וזה אומר אתה מכרתו לי אמר להם משה לבוקר משפט למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון בידוע שזה גנבו אם נמצא עומרו בבית רבו שני בידוע שזה מכרו לו וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין זה אומר היא סרחה עלי והיא אומרת הוא סרח עלי אמר להם משה לבקר משפט למחר אם נמצא עומרה בבית בעלה בידוע שהיא סרחה עליו נמצא עומרה בבית אביה בידוע שהוא סרח עליה
עבד איהו נמי הכי - היה מקצץ תורמסין ומשליכן שם ונעשה נס וצף המת במקום שהוא שם וציינו למקום הקבר הכי מפרש בפסיקתא דפרשת העומר ובסדר זרעים ירושלמי:
(ד) וְכֵן אִם עָקַר דָּבָר מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה אוֹ שֶׁאָמַר בְּדִין מִדִּינֵי תּוֹרָה שֶׁה' צִוָּה לוֹ שֶׁהַדִּין כָּךְ הוּא וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְיֵחָנֵק. אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹת. שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ הַתּוֹרָה שֶׁאָמְרָה (דברים ל יב) "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא". אֲבָל לְפִי שָׁעָה שׁוֹמְעִין לוֹ בַּכּל:
(4) In like manner, if he abolish aught of the things which we did learn by tradition, or if he say concerning a given law of the laws of the Torah that God charged him to interpret the law thus, and that the law should be decided in favor of that man, behold, he is a false prophet, and shall be strangled, even though he delivered a token; for, lo, he came to refute the Torah wherein it is said: "It is not in heaven" (Ibid. 30.12). Nevertheless, if his charge be of a temporary nature, we must hearken unto him in everything.
ואם אמרו שהדבר נעקר לעולם וכו'. וכן אם עקר דבר מדברים שלמדנו מפי השמועה כיון שתורתנו נצחית ולמדנו שלא יבא עוד נביא לחדש דבר ואמרו חז''ל בכמה מקומות (חולין קכ''ד.) אילו אמר לי יהושע בן נון מפומיה לא צייתנא ליה. גם אמרו (תמורה ט''ז. וע''ש) על אותם הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה לא רצה הקב''ה ללמדם ליהושע וא''ל אין נביא רשאי לחדש דבר א''כ כשזה מתנבא בדבר תורה נתברר לנו שדבר סרה. אבל קשה לי דאמרו פ''ק דיבמות דיצתה בת קול לומר דהלכה כב''ה וקיי''ל הכי בכל דוכתא והתוס' שם ובפרק הזהב נתנו טעם לדבר ואינו עולה כפי דעת רבינו וצ''ע:
לא בשמים היא - והא דאמר בפ"ק דיבמות (ד' יד. ושם ד"ה רבי) דהלכה כב"ה משום דיצאה בת קול שאני הכא שבא לחלוק על דברי תורה דכתיב אחרי רבים להטות אבל התם אדרבה ב"ה רובא אי לאו דהוה מספקא לן אי אזלינן בתר רובא משום דב"ש הוו חריפי טובא ועוד דכאן לא יצאה בת קול אלא משום כבודו דר"א שאמר מן השמים יוכיחו והא דאמר התם רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול ולא שמעינן ליה לר' יהושע אלא על ב"ק דהאי מעשה דר"א דהכא התם דייק מדקאמר לא בשמים היא כבר ניתנה לנו תורה מסיני משמע דבשום מקום אין משגיחין:
ספר שם גדולים (עמ' מז) - מאת הרב חיים יוסף דוד אזולי (חיד"א)
דעת כהן (סימן צב) - מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק
תוספת יום הכיפורים (יומא עה) - מאת המהר"ם חביב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50921&st=&pgnum=64
מעתה אחר שנתישב לנו מדברי חכמינו ז"ל והשכל מעיד עליו כי יש חלומות צודקים ראוי לחוש להם. ויש חלומות בלתי צודקים אין לחוש להם אנחנו המסופקים בזה החלום אם הוא צודק או הוא בלתי צודק אם יש לנו לחוש בדבר הראוי לחוש ושלא לחוש בדבר שאין ראוי לחוש כפי שרשי התלמוד. וידוע הוא כי בכל דבר שבממון יש לנו להעמיד הממון שנפל בו הספק בחזקתו ועל זה אמרו באותו שהיה מצטער על מעות מעשר שני שהניח אביו שאין לו לסמוך על החלום ויונח הממון ההוא בחזקתו כאשר הי' קודם החלום דברי חלומות בכענין זה לא מעלין ולא מורידין להוציא הממון מחזקתו וכן כתוב זה בשאלתא דויהי מקץ וכן בההוא אפטרופא דהוי מזבין ארעא מספקא לא יהבי ליה רשותא למזבן בלאו דינא. אבל במי שנדוהו בחלום אם על ידי מלאך הוא הרי הוא מנודה ואם ע"י שד הוא אינו מנודה וא"כ זה ספק מנודה ספק אינו מנודה והרי זה כספק איסור' אם אסור לספר ולכבס ולהתרחק מבני אדם ד' אמות אם לא ומן הספק צריך היתר ככל ספק איסור' שאפשר לצאת מידי ספק על ידי תקנה ויתירוהו עשרה שזה הוא מנודה לשמים. ומנודה לשמים נסתפק לבעלי התלמוד אם הוא חמור ממנוד' לבני אדם או יותר כמו שהוזכר במס' משקין (ט"ו ע"ב) ומ"מ צריך שלוחי המקום להתירו ובעשר' יש שכינה זה הוא מה שעלה בידינו בענין זה. ובסוף הוריות (י"ג ע"ב) איכא מאן דחש לדברי חלומות ואיכא מאן דלא חש להו גבי עובדא דר' מאיר ור' נתן דאמרו להו בחלמייהו דליזלו לפיוסי לרשב"ג דר' נתן אזל ור' מאיר לא אזל משום דדברי חלומו' לא מעלין ולא מורידין ומסתברא דר' נתן מדמי ליה לנדוהו בחלום משום כבודו דרשב"ג ור' מאיר מדמי ליה לשאר מילי כיון דלא אדכרו ליה שמתא:
הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הן במקום פלוני הן של מעשר שני הן זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין:
אמר רב יוסף נידוהו בחלום צריך י' בני אדם להתיר לו
תשובות והנהגות (יו"ד סימן תלא)
THE GRA'S LEGACY
By Rav Elyakim Krumbein
It should be mentioned that in several other cases as well the Gra understood that Heaven was interfering with his plans to effect certain changes. It is reported in "Aliyot Eliyahu" that it was the customary practice in Vilna to recite selichot on Hoshana Rabba, but the Gra saw this as detracting from the sanctity and joy of the festival. One year he decided to abolish the practice and joyfully celebrated the night of Hoshana Rabba with his disciples. But "the joy became mixed with grief" when one member of the group suddenly died. The Gra understood from this that Heaven did not support his plan.
Similarly the Gra's sons report about two additional contexts in which the Gra thought that the Heavenly court was preventing him from realizing his plans. These details are recorded in their introduction to the Gra's commentary to the Shulchan Arukh. They first relate that the Gaon had wanted to write a new Shulchan Arukh, based on his own independent Halakhic rulings, in a manner that would accord with the sources of these laws in Chazal. In practice, however, the Gaon did not carry out his plan, and in answer to his sons' question as to why, he said that Heaven had prevented the matter.
Another instance relates to the Gra's plan to move to Eretz Israel. We know that he had set out on his way, and that he had even reached Amsterdam; there, however, he turned back. Here too the Gra later claimed that the cancellation of his plans was forced upon him by the Heavenly court (as opposed to the previous examples, however, this was a question that was not related to Halakhic changes).
מי שנשכו עקרב מותר ללחוש עליו ואפילו בשבת ואע"פ שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו כדי שלא תטרף דעתו עליו: