The psychology of an exiled people
Were Bnei Yisrael complaining or praying?
וּפַרְעֹה קְרֵיב וּזְקָפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת עֵינֵיהוֹן וְהָא מִצְרָאֵי נַטְלִין בַּתְרֵיהוֹן וּדְחִילוּ לַחֲדָא וּזְעִיקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ:
The unity of the Egyptians vs the disunity of Bnei Yisrael
'Why do you cry out to me?!'
(ה) ... כיון שראו ישראל, שהיו מוקפין משלוש רוחות: הים סוגר, והשונא רודף, והחיות מן המדבר, תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקדוש ברוך הוא, שנאמר: ויצעקו בני ישראל אל ה'. ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך? אלא, שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן. מר רבי יהושע בן לוי: למה הדבר דומה? למלך, שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו: בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים! שמע המלך והצילה. לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה, היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה. מה עשה המלך? גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך, כיון שבאו עליה הלסטים, התחילה צועקת למלך. אמר לה המלך: לכך הייתי מתאוה, לשמוע קולך. כך ישראל, כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם, התחילו צועקים ותולין עיניהם להקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות ב, כג): ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו, מיד (שם שם, כה): וירא אלהים את בני ישראל, התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם, ביד חזקה, ובזרוע נטויה, והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע את קולם. פעם אחרת ולא היו רוצין, מה עשה? גירה לפרעה לרדוף אחריהם, שנאמר: ופרעה הקריב, מיד, ויצעקו בני ישראל אל ה'. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם, שנאמר: יונתי בחגוי הסלע, השמיעני קול אינו אומר, אלא השמיעני את קולך, אותו הקול שכבר שמעתי במצרים, לכך כתיב: השמיעני את קולך, כיון שהתפללו, אמר הקדוש ברוך הוא למשה: מה אתה עומד ומתפלל?! כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך, שנאמר: מה תצעק אלי:
"Once the Children of Israel saw that they were surrounded on three sides — the implacable sea, the advancing enemy and the wild animals of the desert — they raised their eyes to their Father in Heaven and cried out to the Holy One, Blessed is He, as the verse states, "the Children of Israel cried to Hashem" (Shemos 14:10). Why did Hashem do this to them? Because He desired their prayers.
Said R' Yehoshua ben Levi: What is this comparable to? To a king who was traveling on the road, and a princess cried out to him, "I implore you, save me from the bandits!" The king responded to her cry and saved her. After some time, he asked her to marry him. He desired to speak with her but she was unwilling. What did the king do? He incited bandits against her so that she would cry out to him and he could respond. Once the bandits descended upon her, she began to cry out to the king. He said to her, "This is what I wanted, to hear you voice!"
Similarly, when [the Children of] Israel were in Egypt and they were enslaved they began to cry out and raise their eyes to the Holy One, Blessed is He, as it says, "And it happened during those many days… and they cried out." Immediately afterwards it says, "Hashem saw [the pain of] the Children of Israel" (Shemos 2:23-25). After Hashem delivered them from Egypt with a strong hand and an outstretched arm, He asked to hear their voice again but they were unwilling.
What did He do? He incited Pharaoh to chase after them, as it says, "Pharaoh closed in." Immediately afterwards, "the Children of Israel cried out to Hashem." At that moment the Holy One, Blessed is He, said, "This is what I wanted, to hear your voices!" as the verse says, "My dove is in the clefts of the rock, let me hear your voice" (Shir HaShirim 2:14). It does not say, "Let me hear a voice"; rather, "Let me hear your voice," referring to the voice that was already heard in Egypt.
Once the Children of Israel had prayed, the Holy One, Blessed is He, said to Moshe, "Why are you standing and praying? The prayers of My children have preceded yours," as it says in the verse, "Why do you cry out to Me?" (Shemos 14:15).
(Translation from Tefilla: Creating Dialogue with Hashem, by Rabbi Reuven Leuchter.)