חֲמִשָׁה עָשָׂר מְמֻנִּין הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן מְמַנִּים לְעוֹלָם עַל כָּל דָּבָר מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר דְּבָרִים אֵלּוּ מְמֻנֶּה אֶחָד. וְאֵלּוּ הֵן.
א) עַל הַזְּמַנִּים.
ב) עַל נְעִילַת שְׁעָרִים.
ג) עַל הַשּׁוֹמְרִים.
ד) עַל הַמְשׁוֹרְרִים.
ה) עַל הַצִּלְצָל עִם שְׁאָר כְּלֵי שִׁיר.
ו) עַל הַפְּיָסוֹת.
ז) עַל הַקָּנִים.
ח) עַל הַחוֹתָמוֹת
ט) עַל הַנְּסָכִים.
י) עַל הַחֻלִּין.
יא) עַל הַמַּיִם.
יב) עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים.
יג) עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת.
יד) עַל מַעֲשֵׂה הַפָּרֹכֶת.
ט"ו) עַל מַעֲשֵׂה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה:
אֵלּוּ הֵן הַמְמֻנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ,
א) יוֹחָנָן בֶּן פִּנְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת,
ב) אֲחִיָּה עַל הַנְּסָכִים,
ג) מַתִּתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּיָסוֹת,
ד) פְּתַחְיָה עַל הַקִּנִּין.
(פְּתַחְיָה, זֶה מָרְדְּכָי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה. שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.)
ה) בֶּן אֲחִיָּה עַל חוֹלֵי מֵעַיִם,
ו) נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין,
ז) גְּבִינֵי כָרוֹז,
ח) בֶּן גֶּבֶר עַל נְעִילַת שְׁעָרִים,
ט) בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ
י) בֶּן אַרְזָה עַל הַצִּלְצָל,
י"א) הֻגְרַס בֶּן לֵוִי עַל הַשִּׁיר,
י"ב) בֵּית גַּרְמוּ עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים,
י"ג) בֵּית אַבְטִינָס עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת,
י"ד)אֶלְעָזָר עַל הַפָּרוֹכוֹת,
ט"ו) וּפִנְחָס עַל הַמַּלְבּוּשׁ:
הרמב"ם החליף בן ממונה על ה"פקיע" לממונה על ה"שומרים"
למה?
האם זה אותו דבר?
אמר אביי מריש הוה אמינא הא דתנן בן ביבאי ממונה על הפקיע אמינא פתילתא כדתנן מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין כיון דשמענא להא דתניא ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע אמינא מאי פקיע נגדא
Apropos this discussion, Abaye said: At first I would say as follows: When we learned in a mishna that ben Beivai was in charge of the pakia, I would say that it means that he was in charge of producing wicks, as we learned in another mishna: They would tear [mafkia] strips from the priests’ worn-out trousers and belts and make wicks out of them, with which they lit the lamps for the Celebration of Drawing Water. But once I heard that which is taught in the previously cited baraita: And moreover, he is punished with lashes administered by the person in charge of the pakia, I now say: What is a pakia? It is lashes. Ben Beivai was in charge of corporal punishment in the Temple.
דתנן - במסכת שקלים (פ"ה משנה א):
ביבאי - שם האיש:
היו מפקיעין - לעשות פתילות לשמחת בית השואבה בחג:
נגדא - רצועות מלקות:
פקיע מדולרתא והיא מטרקא והיא כמין חבל מפתיל תלוי במקל כגון הרצועה שב"ד מכין בה.
תוספות יום טוב, שקלים, ה:א
בן בבי על הפקיע. פי' הר"ב להלקות הכהנים והלוים כו' והרצועה שמלקין בה נקראת פקיעה. ולכך נקראת פקיעה שאינה רחבה בראשה כשאר רצועות מלקות אלא מפסקת בראשה לרצועות דקות כדי שירגיש בה יותר. ופקיעה לשון פיסוק וסדקים כמו מבלאי מכנסי הכהנים [היו] מפקיעין לשון קריעה.עברית
לכאורה נראה שהגמרא הולכת כמו שיטת הרמבם ולא כראב"ד.
עם כן, למה הראב"ד פסק כהו"א של הגמרא?
מקור דבריו של הראב"ד הוא מהירושלמי.
בן בבי על הפקיע: שהיה מזווג את הפתילות ר' יוסי עאל לכופרה בעו ממנייא עלייהון פרנסים ולא קיבלון מינהן עאל ואמר קומיהון בן בבי על הפקיע ומה אם זה שנתמנה על הפתילות זכה להימנות עם גדולי הדור אתם שאתם נתמנין על חיי נפשות לכ"ש:
פירוש:
בן בבי היה מכין את הפתילות למנורה. הגמרא מביאה סיפור: ר' יוסי הלך ליישוב בשם כופרה, ורצה למנות עליהם פרנסים (גזברים) ואף אחד לא התנדב לתפקיד. אמר להם "בן בבי היה ממונה על משהו פשוט, הכנת פתילות, וזכה להימנות בן גדולי הדור. אתם, שתהו ממונים על דיני נפשות (צדקה) לא כל שכן?!".
קושיות על שיטת הראב"ד.
קושיה ראשונה - אם זה דבר כל כך פשוט, למה צריך ממונה על כך? שסתם כהן יעשה את זה! או שיהיה חלק מעבודה של ממונה אחר!
בן בבי על הפקיע
דבג' מקומות הכהנים שומרים בביהמ"ק, והלוויים בכ"ד מקומות, והיה הוא או אנשיו חוזרים על המשמורת בלילה, וכשמנאו להשומר ישן, הי' מלקהו בפקיע [קאנשוק בל"א]. ונ"ל דהא דנדחה בש"ס [יומא כ"ג] מלפרש דפקיע היינו פתילות משום דא"צ בכל לילה רק ז' פתילות וכל הדיוט יכול לתקנן, לא מצאו הדבר שקול כל כך בכדי למנות עליו ממונה לבד:
תירוץ - זה כן מסובך, צריך לדייק בגודל כדי שידלוק "מערב ועד בוקר" בדיוק
ריטבא יומא טו.
והתוספות פירשו בשם ר״י ב״א ז״ל כי כן בבא שהיה ממונה על הפקיע כדאי׳ במס׳ שקלים הוא היה עושה הפתילות והוא היה יודע לכוין בעובי הפתילות ודקותם בענין שלא יותיר כלום
(הציטוט הוא מתוספות ישנים, לא מצאתי אותם באינטרנט אז הבאתי אותו. מי שרוצה לראות נמצא על דף הגמרא למטה.)
מערב עד בקר. פירש"י שתהא דולקת מערב עד בקר ושיערו חכמים דהיינו חצי לוג ללילי טבת הארוכים ובלילות קצרות אם נשאר מן השמן אין בכך כלום. ואין נראה להרב יצחק בר אברהם ז"ל לזרוק תמיד שמן הנותר לפיכך פירש שלפי קצור הלילות היו עושין הפתילות גסות שלא ישאר מן השמן כלל למחר וכן משמע במנחות דמסיק בן ביבי היה ממונה על הפקיע. והיינו לישנא דמסכת שבת מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהם היו מפקיעין לעשות פתילות במקדש:
....וביומא [דף מ״ה] דרשינן אש תמיד תוקד על המזבח אף אש מנורה שנ׳ בו תמיד מעל מזבח החיצון תקחנו [במנחות דף פ״ט] מערב ועד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת מערב ועד בקר ושיערו חכמים חצי לוג ללילי תקופת טבת הארוכים ופרש״י שכשהלילות מתקצרין ונותר מן השמן אין בכך כלום יש מפרשי׳ שמה שאנו אומרי׳ ביומא [דף כ״ג ועיקרו בשקלים דף ז׳] בן בכרי הי׳ ממונה על הפקיעות פי׳ שהי׳ מפקיע פתילות לפי הלילות כי בלילות קצרות עושין אותן גסות כדי שיכלה כל השמן ... ביומא [דף כ׳] גרסינן אמר אביי מריש הוה אמינא מאי פקיע פתילה כדתנן מפקיעין כיון דשמעתא להא דתניא ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע אמינא מאי פקיע מלקות:
קושיה שניה: יוצא שיש 16ממונים ולא 15 כמו שכתוב במשנה (לא כתוב במפורש, מוזכרים 15)
ואני אומר אמת הדבר כי בירושלמי פירשו מה ששנינו במשנה הנזכרת בן בבי על הפקיע כמו שפירש הראב''ד אבל בגמרא דידן פ''ב דיומא (דף כ''ג) אמר אביי מריש ה''א הא דתנן בן בבי (ממונה) על הפקיע פתילתא וכו' כיון דשמענא להא דתניא ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע אמינא מאי פקיע נגדא ופירש''י נגדא רצועות מלקות ורבינו תפס כגמרא דידן שדחה פירוש הירושלמי מכח הברייתא. ויש לתמוה על הראב''ד למה תפס על רבינו שעשה כהוגן וכשורה ובמקום דנמטייה אפריון השיגו ואין לומר שתמה עליו למה לא מנה גם הממונה על הכנת הפתילות דא''כ ה''ל י''ו ממונים ותנא דמתני' לא מני אלא ט''ו:
הקדמה לתשובה - הברטנורא מביא את שתי הפירושים:
על הפקיע. להלקות הכהנים והלוים שנמצאו ישנים על משמרותיהם שהיו שומרים את המקדש בלילה, כדאמרן במסכת מדות מי שהיו מוצאים אותו ישן היו חובטים אותו ושורפים את כסותו. ובירושלמי מפרש, הפקיע, הפתילות של מנורה ושל בית השואבה, כדאמרינן בפרק החליל (סוכה נא) מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם היו מפקיעים פתילות:
וקשה, למה עשה כך? הרי הלכה כבבלי!
תשובה - היה צריך לכתוב את שתיהם.
וכיון דבגמרא דידן דחי לה לפירוש דבירושלמי יש לתמוה על הר"ב שהביאו אחר שפירש פרושא דגמ' דידן. ואולי מפני שראה שהשיג הראב"ד בפ"ז מהלכות כלי המקדש והקשה על שלא מנה הרמב"ם הממונה על הפתילות ס"ל הר"ב דקסבר הראב"ד דאביי ה"ק מריש ה"א כהירושלמי כיון דשמענא אמינא וכו' כלומר ואיכא למימר הכי וכמסתפק בפי' הוא אומר כן וזוהי השגתו של הראב"ד דכיון דאביי לא הכריע בפי' פקיע מאי היא. ה"ל להרמב"ם לכתוב ב' הפירושים. [ומ"ש הר"ב להלקות הכהנים והלוים לא דק דלא מצינו להא אלא גבי לוים במשנה ב' פ"ק דמדות]:
יכול ליהות שהיה עוד ממונה
תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב עד בוקר.
אמר אביי מעיקרא הוה אמינא מאי פקיע פתילת׳ כדתנן מבלאי מכנסי הכהנים היו מפקיעין כו׳ כיון דשמעת׳ להא ולא עוד אלא שהיה לוקח מן הממונה כפקיע אמינא מאי פקיע נגודא. ומיהו אפשר כי אדם אחר היה ממונה על הפתילות כדרך שפי׳ ר״י ב״א ז״ל.