(יח) דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ (יט) וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַה' (כ) רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃ (כא) מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַה' תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ (ס)
(ו) על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן - על שאינן זהירות בנידה, ובחלה, ובהדלקת הנר.
(6) Women die in childbirth for three transgressions: If they are not careful with [the laws] of menstruation; and if they are not careful [to separate some] dough [when baking to give to the priest]; and if they are not careful with the lighting of the [Shabbat] lamp.
ראשית קראתי אתכם על עסקי ראשית הזהרתי אתכם נשמה שנתתי בכם קרויה נר על עסקי נר הזהרתי אתכם אם אתם מקיימים אותם מוטב ואם לאו הריני נוטל נשמתכם
I have called you the first thus I have cautioned you concerning matters of the first (challah tithes). The soul that I have placed within you is called a candle thus I have cautioned you concerning matters of candles ( kindling the sabbath lights). If you fulfill these responsibilities all is well; but if you do not I will take back your souls.
על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. אדם הראשון דמו של עולם. דכתיב (בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה. ובחלה אדם הראשון חלה טהורה לעולם היה. דכתיב (שם) וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. ותייא כה' דמר רבי יוסי בר קצרתה כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות חלה לאשה. ובהדלקת הנר. אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר (משלי כ) נר אלהים נשמת אדם. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות הנר לאשה. תני רבי יוסי אומר ג' דיבקי מיתה הן ושלשתן נמסרו לאשה ואלו הן מצות נדה. ומצות חלה. ומצות הדלקה:
Adam was the "challah" of the world as the verse says "Gd created Adam from the dust of the Earth". When a woman mixes the flour with water she must take challah to atone for the transgression of Chavah who caused the fall of Adam.
(טז) ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה, פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה, חזר אותו ענן. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה. וכל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ברכה משולחת בעיסה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר. וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה מיד, ויביאה יצחק האהלה.
(16) "And Isaac brought her into the tent of Sarah, his mother-" All the days that Sarah was alive, a cloud was connected (lit. tied) to the entrance of her tent. When she died, the cloud stopped [resting at her tent.] And when Rebecca came, the cloud returned. All the days that Sarah was alive, the doors were open wide. When she died, the wideness stopped. And when Rebecca came, the wideness returned. And all the days that Sarah was alive, there was a blessing in her dough, and when Sarah died, that blessing ended. When Rebecca came, [the blessing] returned. All the days that Sarah was alive, there was a candle that would burn from Sabbath Eve to [the next] Sabbath Eve, and when she died, the candle stopped [burning for so long]. And when Rebecca came, [the week-long flame of the candle] returned. And as soon as [Isaac] saw her, that she did the deeds of his mother, separating her challah in purity and separating her dough in purity, he brought her into the tent.
(ב) משרשי המצוה. לפי שחיותו של אדם במזונות ורב העולם יחיו בלחם, רצה המקום לזכותנו במצוה תמידית בלחמנו, כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו, ונמצאת העסה מזון לגוף ומזון לנפש, וגם למען יחיו בו משרתי השם, העוסקים תמיד בעבודתו והם הכהנים מבלי יגיעה כלל, שאלו בתרומת הגרן יש להם עמל להעביר התבואה בכברה ולטחן אותה, אבל כאן יבוא חקם להם מבלי צער של כלום.
(2) From the root of the commandment - since the life of a person is dependent on food, and most of the world subsists on bread, Hashem desired to give us merit with a constant commandment in our bread, so that blessing should be placed in it through the commandment, and through it, we will accept merit in our souls. It turns out that the dough is food for our body and food for our soul. Additionally, so that the servants of Hashem, those that constantly strive in His work - and these are the Kohanim - should live without any toil at all. Whereas by the Terumah of the silo there is work for them, to pass the grain through the sieve and to grind it, here, their food will come to them without any pain whatsoever.
הגהות ממימוניות סדר זרעים
תרי״ג בגמטריא זו היא מצות החלה. ללמדך שכל הזהיר במצות חלה ומקיימה כראוי כאילו קיים תרי״ג מצוות שבתורה. חלה בא״ב ג״ד זכו. שבשבילה זכו ישראל נכנסו לארץ וכן נמי בפרשת שלח בבואכם וגו׳ חלה תרימו תרומה ללמדך שזכו ישראל ונכנסו לארץ כדי לקיים מצות חלה.
Hagaohot Maimoniyos
Taryag (613) in numerical value is equivalent to the phrase "this is the command of challah". This is in order to teach us that anyone who observes this mitzvah properly is considered like he observed all 613 mitzvot in the torah. Challah in a form of gematria is related to merit. It is because of challah that the Jews merited to enter into the land as it is written in parshat shelach "when you enter..." The tithes of challah are enforced. This is to teach us that the Jews entered the land in order to fulfill the command of challah.
ר' הונא בשם ר' מתנה אמר בזכות ג' דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים ומה טעם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ואין ראשית אלא חלה שנאמר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" ואין ראשית אלא מעשרות היך דאת אמר (דברים יח, ד): "ראשית דגנך" ואין ראשית אלא בכורים שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך וגו'":
Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse "In the beginning God created" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): "The beginning of your doughs." It also refers to tithes, as it says (Deuteronomy 18:4): "The beginning of your grains." It also refers to first fruits, as it says (Exodus 23:19): "The beginning of the fruits of the land."
ושדיא בתנורא והדר מפרשא חלה אחריתי כי היכי דלא תשתכח תורת חלה
(א) אֲפִלּוּ מִי שֶׁצָּרִיךְ לַאֲחֵרִים, אִם יֵשׁ לוֹ מְעַט מִשֶּׁלּוֹ צָרִיךְ לְזָרֵז עַצְמוֹ לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת; וְלֹא אָמְרוּ: עֲשֵׂה שַׁבָּתְךָ חֹל וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ בְּיוֹתֵר; עַל כֵּן צָרִיךְ לְצַמְצֵם בִּשְׁאָר יָמִים כְּדֵי לְכַבֵּד הַשַּׁבָּת. מִתַּקָּנַת עֶזְרָא שֶׁיִּהְיוּ מְכַבְּסִים בְּגָדִים בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. הַגָּה: נוֹהֲגִין לָלוּשׁ כְּדֵי שִׁעוּר חַלָּה בַּבַּיִת, לַעֲשׂוֹת מֵהֶם לְחָמִים לִבְצֹעַ עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, (סֶמֶךְ מִמָּרְדְּכַי רֵישׁ מַסֶכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה), וְהוּא מִכְּבוֹד שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. יֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁבְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת נָהֲגוּ לֶאֱכֹל מֻלְיְתָא, שֶׁקּוֹרִין פשטיד''א, בְּלֵיל שַׁבָּת, זֵכֶר לַמָּן שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה (מַהֲרִי''ל) וְלֹא רָאִיתִי לָחוּשׁ לָזֶה.
(א) מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה מֵהָעִסָה וְלִתְּנָהּ לְכֹהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם תָּרִימוּ תְרוּמָה (בַּמִּדְבָּר טו, כ) וְרֵאשִׁית זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ הִפְרִישׁ כִּשְׂעוֹרָה, פָּטַר אֶת הָעִסָה. וְהָעוֹשֶׂה כָּל עִסָתוֹ חַלָּה, לֹא עָשָׂה כְּלוּם, עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מַפְרִישִׁין אֶחָד מִכ''ד מִן הָעִסָה. וְהַנַּחְתּוֹם הָעוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, מַפְרִישׁ אֶחָד מִמ''ח. וְאִם נִטְמְאָה הָעִסָה בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּאֹנֶס, אַף בַּעַל הַבַּיִת מַפְרִישׁ אֶחָד מִמ''ח.
(א) אֵין חַיָּב בְּחַלָּה אֶלָּא חֲמֵשֶׁת מִינֵי תְּבוּאָה. וְאֵין חַיָּב אֶלָּא חֲמֵשֶׁת רְבָעִים. וּמִדָּה שֶׁמַּחֲזֶקֶת מ''ג בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה, מְמַלְּאִים אוֹתָה קֶמַח, וְאוֹתוֹ קֶמַח הוּא שִׁעוּר חַלָּה. וּכְשֶׁמְּמַלְּאִים הַמִּדָּה קֶמַח, תִּהְיֶה מְחוּקָה וְלֹא גְּדוּשָׁה. וְהֵיאַךְ יְשַׁעֲרוּ לָדַעַת שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת מ''ג בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ, נִתְבָּאֵר בַּטּוּר א''ח וְעַיֵּן בא''ח סי' תנ''ו וּמִשְׁקַל חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח הוּא תק''כ דרה''ם מִקֶּמַח חִטִּים שֶׁבְּמִצְרַיִם. הַגָּה: כְּלִי הַמַּחֲזִיק עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת עַל עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, בְּרוּם שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וּתְשִׁיעִית אֶצְבַּע בְּקֵרוּב, הוּא שִׁעוּר הַחַלָּה. וְכֵן מִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ ז' אֶצְבָּעוֹת פָּחוֹת ב' תְּשִׁיעִיּוֹת אֶצְבַּע (עַל ז' פָּחוֹת ב' תְּשִׁיעִיּוֹת אֶצְבַּע), בְּרוּם ז' אֶצְבָּעוֹת פָּחוֹת ב' תְּשִׁיעִיּוֹת אֶצְבַּע, הוּא הָעֹמֶר. וְכָל הָאֶצְבָּעוֹת אֵלּוּ הֵם רֹחַב גּוּדָל שֶׁל יָד (רַמְבַּ''ם פֶּרֶק ו' דְּבִכּוּרִים).