(יז) וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃ (יח) לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃
(17) So Ephron’s land in Machpelah, near Mamre—the field with its cave and all the trees anywhere within the confines of that field—passed (18) to Abraham as his possession, in the presence of the Hittites, of all who entered the gate of his town.
השדה והמערה אשר בו. היינו שפי׳ בקנין מתהום ארעא: וכל העץ אשר בשדה. שפי׳ עד רום רקיע ממילא האילנות שלו ג״כ: אשר בכל גבולו סביב. כבר דרשו חז״ל בב״ב שפי׳ הגבולין בקנין:
עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ (פ)
She is a tree of life to those who grasp her, And whoever holds on to her is happy.