(ב) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃
(ט) וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֙בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
(ב) תחת ירכי. לְפִי שֶׁהַנִּשְׁבָּע צָרִיךְ שֶׁיִּטֹּל בְּיָדוֹ חֵפֶץ שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין (שבועות ל"ח), וְהַמִּילָה הָיְתָה מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לוֹ וּבָאָה לוֹ עַל יְדֵי צַעַר וְהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו וּנְטָלָהּ:
(2) תחת ירכי UNDER MY THIGH — because whoever takes an oath must take in his hand some sacred object. such as a Scroll of the Law or Tefillin (Shevuot 38b). As circumcision was the first commandment given to him and became his only through much pain it was consequently dear to him and therefore he selected this as the object upon which to take the oath (Genesis Rabbah 59:8).
(ב) וַאֲמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדֵיהּ סָבָא דְבֵיתֵיהּ דְשַׁלִיט בְּכָל אַפּוֹתִּיקֵי דִלֵיהּ שַׁוִי כְדוֹן יְדָךְ בִּגְזֵירַת מְהוּלְתִּי
ר' שמשון בן רפאל הירש:
שים נא ידך תחת ירכי, ביטוי זה נמצא רק כאן, ופעם אחת נוספת בדברי יעקב אל יוסף (להלן מז, כט). נראה שהביטוי לא מתייחס למקום ברית המילה, שכן המקום אינו מתאים ל״תחת ירכי״. ועוד, מדוע ביטוי זה אינו נמצא במקומות אחרים כאות להבטחה?
ונראה שירך הוא חלק הגוף הנוגע ראשון בקרקע כשאדם בא לשכב או להתישב. (מבחינה זו, ״ירך״ הוא ההיפך של ״שכם״ – הכתף, שבעת הקימה הוא הראשון להתרומם ממצב השכיבה. מכאן ״השכים״). ירך קרוב ל״יָרַק״, ומציין את הקצה ה״מושלך״ לאחור או ללמטה, בניגוד ל״פנים״. מכאן ״ירכתים״, החלק האחורי של בניין; וכן גם ״ירך״, הבסיס של המנורה (עיין שמות כה, לא).
בשני המקומות בהם נמצא ביטוי זה, הרי שאדם העומד למות או המתקרב למיתתו, מקבל הבטחה ממי שיאריך ימים אחריו, אשר בלי זאת הוא חש שאינו יכול למות בשלוה. יתכן גם ש״שים נא ידך תחת ירכי״ יתפרש כפשוטו: ״תן לי לנוח על היד שלך״; הווי אומר, תן לי את הכח והעוצמה אשר בידך, והם יהיו הבסיס עליו אוכל לנוח בשלום. ישנה ראייה לפירוש זה מכך ששימת היד תחת הירך אינו חלק מהשבועה, אלא הכנה אליה.
(ב) שים נא ידך תחת יריכי. השביעו במילה, כי מצד המילה נעשה האדם גדור מעריות, על כן אמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כי הזימה ירושה אצלם מן חם אבי כנען, כי יש אומרים שרבעו לנח (סנהדרין ע) לפיכך אין ראוי שיזדווג הנימול לבעלי הזימה, כי מצד המילה ברך ה' את אברהם, ומצד שרבע חם לנח קם לו בארור כנען, ואין ברוך מדבק בארור.
ר' סעדיה גאון-
שים נא ידך תחת ירכי – ... ואחרים אומרים שתחת ירכי מכוון למקום ההשתחויה והכריעה והתפלה, כמו שאדם נשבע בקבלה ובבית הכנסת וכדומה לזה.
(כט) וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃ (ל) וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃ (לא) וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ (פ)
(29) And when the time approached for Israel to die, he summoned his son Joseph and said to him, “Do me this favor, place your hand under my thigh as a pledge of your steadfast loyalty: please do not bury me in Egypt. (30) When I lie down with my fathers, take me up from Egypt and bury me in their burial-place.” He replied, “I will do as you have spoken.” (31) And he said, “Swear to me.” And he swore to him. Then Israel bowed at the head of the bed.
Is it possible to view this tradition in negative light?
שים נא ידך תחת יריכי. כלומר השבע לי בברית מילה, כדרך שהשביע אברהם את עבדו אליעזר אלא שאליעזר לא היה מזרעו של אברהם לא בוש לשום ידו תחת יריכו דכתיב "וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֙בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו", אבל יוסף שהיה בנו של יעקב יוצא יריכו לא שת ידו תחת ירך אביו אלא נשבע לו על פה.