929/Exodus 16-20/Matan Torah=Israel Prep

מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְוַיַּסַּע ג׳:ד׳

(ב) דבר יום ביומו, ... ר' אלעזר המודעי אומר כדי שלא ילקט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת שנ' דבר יום ביומו מי שברא יום ברא פרנסתו מכאן היה ר' אלעזר המודעי אומר כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מחוסר אמנה שנאמר למען אנסנו הילך בתורתי אם לא.

Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayassa 3:4

(2) "each day's ration in its day": ...R. Eliezer Hamodai says: So that one not gather for the day and the morrow, e.g., on Friday for the following Friday. "each day's ration in its day": He who created the day created its sustenance — whence R. Eliezer Hamodai was wont to say: Whoever has what to eat today and says "What will I eat tomorrow?" is lacking in faith. (Ibid. 4) "so that I may try them, whether or not they will walk in My law":

דברים ד׳:כ״ה

(כה) כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹקֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ׃

Deuteronomy 4:25

(25) When you have begotten children and children’s children and are long established in the land, should you act wickedly and make for yourselves a sculptured image in any likeness, causing the LORD your God displeasure and vexation,

ברכות ס״ג ב:י״ב

"הַסְכֵּ֤ת וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל": 'עשו כתות כתות' ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה. כדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי דכתיב "חרב אל הבדים ונאלו" חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה. ולא עוד אלא שמטפשים כתיב הכא ונאלו וכתיב התם אשר נואלנו ולא עוד אלא שחוטאים שנאמר ואשר חטאנו

Berakhot 63b:12

The Gemara interprets the word hasket (Deut 27:9) as a contraction of asu, make, and kat, group, that is form many groups and study Torah, for the Torah is only acquired through group study. As Rabbi Yosei ben Rabbi Ḥanina, said: What is the meaning of: “A sword is upon the boasters [habaddim], and they shall become fools [noalu]” (Jeremiah 50:36)? (1) Torah scholars are in danger if they study Torah alone; (2) lone Torah study makes scholars unintelligent (as it is written noalu, and elsewhere it was said by Aharon after Miriam's leprosy: “For that we have done foolishly [noalnu]” (Numbers 12:11)); (3) lone Torah study makes scholars sin due to ignorance, as the end of that same verse states: “For that we have done foolishly, and for that we have sinned.”

שמות ט״ו:כ״ה-כ״ו

(כה) וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יקוק וַיּוֹרֵ֤הוּ יקוק עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ (כו) וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יקוק אֱלֹקֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יקוק רֹפְאֶֽךָ׃ (ס)

Exodus 15:25-26

(25) So he cried out to the LORD, and the LORD showed him a piece of wood; he threw it into the water and the water became sweet. There He made for them a fixed rule, and there He put them to the test. (26) He said, “If you will heed the LORD your God diligently, doing what is upright in His sight, giving ear to His commandments and keeping all His laws, then I will not bring upon you any of the diseases that I brought upon the Egyptians, for I the LORD am your healer.”

שמות ט״ז:ד׳

(ד) וַיֹּ֤אמֶר יקוק אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃

Exodus 16:4

(4) And the LORD said to Moses, “I will rain down bread for you from the sky, and the people shall go out and gather each day that day’s portion—that I may thus test them, to see whether they will follow My instructions or not.

שמות כ׳:י״ב

(יב) כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יקוק אֱלֹקֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (ס)

Exodus 20:12

(12) Honor your father and your mother, that you may long endure on the land that the LORD your God is assigning to you.

שמות כ׳:כ״א

(כא) מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃

Exodus 20:21

(21) Make for Me an altar of earth and sacrifice on it your burnt offerings and your sacrifices of well-being, your sheep and your oxen; in every place where I cause My name to be mentioned I will come to you and bless you.

דברים א׳:ב׳

(ב) אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

Deuteronomy 1:2

(2) it is eleven days from Horeb to Kadesh-barnea by the Mount Seir route.—

יהושע כ״ד:כ״ה-ל״ג

(כה) וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם׃ (כו) וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹקִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יקוק׃ (ס) (כז) וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי־הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל־אִמְרֵ֣י יקוק אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה פֶּֽן־תְּכַחֲשׁ֖וּן בֵּאלֹקֵיכֶֽם׃ (כח) וַיְשַׁלַּ֤ח יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃ (פ) (כט) וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יקוק בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ (ל) וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־סֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַר־אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃ (לא) וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־יקוק כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַאֲשֶׁ֣ר יָדְע֗וּ אֵ֚ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יקוק אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ (לב) וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֮ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵֽי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה׃ (לג) וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃

Joshua 24:25-33

(25) On that day at Shechem, Joshua made a covenant for the people and he made a fixed rule for them. (26) Joshua recorded all this in a book of divine instruction. He took a great stone and set it up at the foot of the oak in the sacred precinct of the LORD; (27) and Joshua said to all the people, “See, this very stone shall be a witness against us, for it heard all the words that the LORD spoke to us; it shall be a witness against you, lest you break faith with your God.” (28) Joshua then dismissed the people to their allotted portions. (29) After these events, Joshua son of Nun, the servant of the LORD, died at the age of one hundred and ten years. (30) They buried him on his own property, at Timnath-serah in the hill country of Ephraim, north of Mount Gaash. (31) Israel served the LORD during the lifetime of Joshua and the lifetime of the elders who lived on after Joshua, and who had experienced all the deeds that the LORD had wrought for Israel. (32) The bones of Joseph, which the Israelites had brought up from Egypt, were buried at Shechem, in the piece of ground which Jacob had bought for a hundred kesitahs from the children of Hamor, Shechem’s father, and which had become a heritage of the Josephites. (33) Eleazar son of Aaron also died, and they buried him on the hill of his son Phinehas, which had been assigned to him in the hill country of Ephraim.