הרעיון המרכזי של הסוגיה:
סוגיה זו עוסקת היכולת לגשר ולפשר לפני שמגיעים לגירושין ולפירוק המערכת הזוגית. היא מעלה אל פני השטח את הקשיים, ואף את המשברים הקשים שהיחסים הזוגיים נקלעים אליהם לעיתים. זהו עוד אחד ממקרים רבים, שבהם חכמים מוצגים כבני אדם, על כל המשתמע מכך.
מיקום הסוגיה ברצף ההוראה
סוגיה זו מהווה מעבר בין הסוגיות שעסקו בנישואין מצדדים שונים, לבין הסוגיות שעוסקות בגירושין. קשיים ומשברים בזוגיות יכולים - אך אינם חייבים - להוביל לגירושין. האם יש דרכים להתמודד איתם מבלי לפרק את התא המשפחתי? בסוגיה זו הלכות וסיפורים שאינם מסתיימים בגירושין, אבל מעידים בהחלט על קשיים. הסוגיות הבאות יעסקו כבר בחוסר היכולת להמשיך ולקיים את התא המשפחתי, כלומר בגירושין.
שלד המהלך של הסוגיה
הסוגיה מביאה את הקושי לקיים מערכת זוגית שיש בה כבוד והכלה כלפי בן או בת זוג , מכיוון שברור שלא תמיד יש הסכמה ושמחה בתוך הזוגיות:
כך מנגידים "אש" - שורפת ומכלה, מול "י"ה" - ההתעלות הגבוהה ביותר. הדגש מכאן הוא שזוהי בחירה של אנשים איך לחיות את חייהם, במלחמה או בהתמודדות שאולי אף תעלה אותם.
מסכת אבות דרבי נתן - דוגלת בגישור ופשרה , ובעיקר הורדת האגו - הכבוד אצל כל אחד מהצדדים . אהרון היה מקרב בין בני הזוג בדרך שכנוע והורדת ה"דווקא " שעושים אחד לשני כשכועסים .
הסיפורים על רב ואשתו ועל רבי חייא ואשתו מתארים גבר סבלני ומכיל למרות שהנשים שלהן מצערות אותם . אבל לא נכנסים למה הנשים צערו אותם .הרי דברים לא נעשים ללא סיבה ...
ידוע שאשתו של רבי חייא היו לה הריונות ולידות קשות, לגבי אשתו של רב לא נאמר דבר.
בסיפור על רב ואשתו הבן דאג לאבא ובעצם יצר מצב שאמו לא תצער את אביו . ורב נוקט פה עמדה ואומר: אל תהפוך את דברי, אל תתערב בעצם הזוגיות שלנו, אל תשקר עבורי...
מושגים, אישים, מונחי לימוד…
אישים
רבי חייא
רב
אהרון הכהן
מושגים
אבות דרבי נתן
פסיקתא זוטרתא
מונחי הדיון התלמודי
הרחבות ותוספות
הייתי פותחת את השיעור בשאלה לתלמידים: לדעתם, על מה בני זוג רבים בעיקר? רוב התלמידים היו אומרים על כסף , חינוך ילדים ורצונות שלו מול רצונות שלה. בעבר לנשים לא הייתה עצמאות כלכלית ולכן לא יכלו לריב על מינוס בבנק . חינוך הילדים היה באחריות האב ללמדו תורה וערכים. אז הריבים שמובאים לפנינו זה חוסר שביעות רצון מהיחס של בן או בת זוג או התנגשות בין רצונות שלו לשלה. וכן: מה ניתן למוד מסיפורים אלו לימינו? האם הם רק בגדר "רכילות צהובה" על חכמים, או שהם עשויים להיות גם מקור להשראה עבורנו?