רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח) אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם:
Rabban Shimon ben Gamliel says, "On three things the world stands: on judgment, on truth and on peace, as it is said (Zachariah 8:16), 'Judge truth and the justice of peace in your gates.'"
"and on peace": [Meaning] between governments and between a man and his fellow.
...בגמילות חסדים כתיב (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד ובהבאת שלום כתיב (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו וא"ר אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד
... With regard to acts of loving kindness it is written: “He who pursues righteousness and kindness shall find life, prosperity, and honor” (Proverbs 21:21), all of which apply in this world. And with regard to bringing peace it is written: “Seek peace and pursue it” (Psalms 34:15). And Rabbi Abbahu says: This is derived through a verbal analogy between the term pursuing written with regard to pursuing peace and the term pursuing written in another verse. It is written here: “Seek peace and pursue it,” and it is written there, with regard to acts of kindness: “Pursues righteousness and kindness.” This teaches that one who pursues peace will also merit life, prosperity, and honor.
ונתתי שלום. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ, הֲרֵי מַאֲכָל וַהֲרֵי מִשְׁתֶּה, אִם אֵין שָׁלוֹם אֵין כְּלוּם, תַּ"לֹ אַחַר כָּל זֹאת "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"; מִכָּאן שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מ"ה) "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל":
וכל נתיבותיה שלום, שהנתיבות הקטנות המתפרשות מן הדרך הגדול שבם ילך כל יחיד לעצמו בהנהגת עצמו וביתו, הם שלום, כי שלום הגוף והבית והמדינה ושלום קניניו (שכל אלה נכללו בשם שלום) תלוים מן ההנהגה שילך כ"א לעצמו בנתיבות מיוחדות של החכמה, שכולם מתפרדים מן דרכיה הגדולים הכוללים:
וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
...דכתיב ויבא יעקב שלם ואמר רב שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם ורבי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם...
...as it is written: “And Jacob came whole to the city of Shechem, which is in the land of Canaan, when he came from Paddan-aram; and he graced the countenance of the city” (Genesis 33:18). Rav said, the meaning of: And Jacob came whole, is: Whole in his body, whole in his money, whole in his Torah. And what did he do? And he graced the countenance of the city; he performed gracious acts to benefit the city. Rav said: Jacob established a currency for them. And Shmuel said: He established marketplaces for them. And Rabbi Yoḥanan said: He established bathhouses for them.
Rav Hirsch on Chumash
... he feels that he is not missing anything, as in "ויבא יעקב שלם"... Shalem, then, is a relative concept; primarily, it discusses an object in relation to its parts, and a person in relation to the circumstances and surroundings in which he lives. But on certain rare occasions the term is used to describe not the state of the person, but the state of his affairs and surroundings: they are in harmony with him, since he is in harmony with them.
השלום? is he well (healthy) in body? Physical health consists of opposite forces in the body being in perfect balance with one another. [hence the word שלום, “being at peace, being in perfect harmony,” is an acceptable word for describing physical health. Ed.]
הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:
הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. פֵּרְשׁוּ בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, כֵּיצַד הָיָה אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מִתְקוֹטְטִים הָיָה הוֹלֵךְ לְכָל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא מִדַּעַת חֲבֵרוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ רְאֵה חֲבֵרְךָ אֵיךְ הוּא מִתְחָרֵט וּמַכֶּה אֶת עַצְמוֹ עַל שֶׁחָטָא לְךָ, וְהוּא אָמַר לִי שֶׁאָבֹא אֵלֶיךָ שֶׁתִּמְחַל לוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ פּוֹגְעִים זֶה בָּזֶה הָיוּ מְנַשְּׁקִים זֶה אֶת זֶה...
"Be of the disciples of Aharon, loving peace and pursuing peace": They explained in Avot DeRabbi Natan how Aharon loved peace: When he would see two people quarreling, he would go to each one of them without the knowledge of his fellow and say to him, “Behold how your fellow is regretting and afflicting himself that he sinned against you; and he told me that I should come to you so that you will forgive him. And as a result of this, when they bumped into each other, they would kiss each other...
ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃
בקש שלום. במקומך: ורדפהו. במקום אחר:
Hillel says, "Be of the disciples of Aharon, loving peace and pursuing peace, loving the creatures and bringing them closer to Torah." He means to say that he loves truth and peace in his heart and pursues it with the actions of his hands. As there are people that love it in their hearts that don't trouble themselves to bring peace to the world and don't walk in the paths of peace. But those that do actions and bring peace between a man and his friend and love to do this work - as it is stated (Psalms 34:15), "seek peace and pursue it" - those are from the students of Aharon, who would act like this.
ואולי הוא ענין השלום, שדרשו על פסוק בקש שלום ורדפהו (תהלים לד טו) כי השלום אינו כשאר המצות כי כל שאר המצות כציצית ומזוזה וחלה אם תבא לידך אתה מחויב לעשותה אבל אין אתה מחויב לחזר אחריה אבל השלום אתה מחויב לחזור אחריו (ויק"ר ט ט)...
בקש שלום, שהוא שלום הקיבוץ המדיני, ולא שתבקש שלום ע''י שתברח מן בני אדם, רק
שים שָׁלום טובָה וּבְרָכָה. חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאור פָּנֶיךָ. כִּי בְאור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ תּורַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד. וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלום. וְטוב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלומֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשרָאֵל בַּשָּׁלום:
(1) Establish peace, goodness, blessing, grace, loving kindness and mercy upon us and upon all Israel Your people. Bless us our Father, all of us as one, with the light of Your face. For in the light of Your face You gave to us, O Lord our God, the Torah of life and love of kindness and righteousness and blessing and compassion and life and peace. It is good in Your eyes to bless Your people Israel during all times and in all hours with Your peace.
(2) Blessed are You, O Lord, Who blesses Your people Israel with peace.
(3) Between Rosh Hashanah and Yom Kippur add: (In the book of life, blessing, peace and good prosperity may we be remembered and inscribed before You, ourselves and all the house of Israel, for a life of goodness and peace. Blessed are You, O Lord, Who makes peace.)
יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ (ס)
שלום בגימ' עשו לרמז הוי מקדים שלום לכל אדם ואפי' בשלום נכרי:
... וישם לך שלום הכל בביתך. וכך אמרו בספרי (ספרי על במדבר ו כו): "רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד". ושמו את שמי הגדול על בני ישראל ואני אברכם כי אני המדבר, הנני, ושלום.
וישם לך שלום פירוש הוא הפך הפירוד, והמשכיל בתיבת שלום ידע כי הוא זה יסוד עולם המחזיק בעליונים ובתחתונים והוא כלי המחזיק ברכה כשאין מפריד,
וישם לך שלום, "and may He grant you peace." The meaning of the word "peace" or "harmony" is the reverse of every kind of separation and fragmentation. Anyone examining the word carefully realises that the concept it represents is the foundation our world is built upon, the force which ensures that the "higher" world and our "lower" world can co-exist successfully.
...ונשתנה תכונת נפשו להתעלות ולהיות שלם יותר להיות כהן להשם, וקיום מצות המוטלות על הכהן הוא שלומו כלומר שלמות נפשו, כי לפי ערך תכונת נפשו כעת, אם יחסרו קיום מצות כהונה הוא חסרון לפי גודל ערכת נפשו:
Rav Hirsch on Chumash
The feeling of Shleimut that is the basis for Shlamim is strictly an actual feeling that can only be experienced by the individual. True, two or more individuals can together bring one Shlamim, for it is possible that their partnership and association are the very basis of their Shleimut. Indeed, association with other people is essential for a person's happiness; a decent human being will not feel Shalem when he is in complete isolation. But the Torah does not subscribe to the fiction of national happiness without the happiness of individuals. A nation as an abstract entity can have no Shleimut if its masses of people are suffering and in despair. The Shalom of the Jewish nation consists of the Shalom of its people. A Shlamim offering brought by the nation as an abstract entity has no place on God's altar.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם:
The Sages say: He will not come to make distant or to bring close, but to make peace in the world, as it says "Behold, I will send you Elijah the prophet [before the coming of the great and terrible day of the LORD]. And he shall turn the heart of the fathers to the children, and the heart of the children to their fathers" (Malachi 3:23-24).
The War of Gog and Magog
Harav Mosheh Lichtenstein
It seems, however, that there is another important motif in the prophet's attitude toward Gog, namely, the injury and damage that he inflicts upon the world. The war causes damage to the world, both in the simple sense of physical destruction and in the ethical sense of the moral decline stemming from the very fact of war and going out to battle. Gog causes injury not only to the people of Israel and their hold on their land; he inflicts general damage on a quiet and peaceful world that did not know war...
Eretz Yisrael is described here as a demilitarized area, dwelling in safety and open to the many peoples moving about in its midst. We are presented with two situations – an open world, without walls or borders, in which nations freely come into contact with each other based on mutual trust, versus a world of conflict and conquest, full of suspicion, in which nations only come into contact with each other through the tips of their spears. In the world preceding the world war begun by Gog, the various nations live in peace and the land is settled and flourishing, whereas in the world in which Gog rules, ruin and destruction reign. Gog's arrival undermines the relaxed and optimistic world order that characterizes not only Israel, but all the other nations as well, and therefore it is the nations as a whole that react negatively to his arrival:(Yechezkel 38:13)...
The prophecy focuses on the world and the land, and not on the people, because Gog's basic war and moral corruption is directed not against Israel itself, but rather against the natural harmony and world order...
שלמים. שֶׁמְּטִילִים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם; דָּ"אַ: שְׁלָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שָׁלוֹם לַמִּזְבֵּחַ וְלַכֹּהֲנִים וְלַבְּעָלִים (ספרא):
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם":
Great is peace, since the entire Torah has been given to create peace in the world, as it is written: "Its ways are ways of pleasantness, and all its paths are peace" (Proverbs 3:17).
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה׳ אלהינו אבקשה טוב לך ה׳ עז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום:
Rabbi Elazar said that Rabbi Ḥanina said: Torah scholars increase peace in the world, as it is said: “And all your children [banayikh] shall be taught of the Lord, and great shall be the peace of your children” (Isaiah 54:13). If all the children of Israel are taught of the Lord, there will be peace for all. The Sages interpreted this verse homiletically: Do not read your children [banayikh], but your builders [bonayikh]. Torah scholars are those who build peace for their generation. As it is stated: “Those who love Your Torah have great peace; there is no stumbling block for them” (Psalms 119:165); and “May there be peace within your walls, prosperity within your palaces”(Psalms 122:7), because: “For the sake of my brothers and friends, I shall say: Peace be within you. For the sake of the House of the Lord, our God, I will seek your good” (Psalms 122:8–9), and “May the Lord give strength to His people; the Lord will bless His people with peace” (Psalms 29:11).
עין איה על ברכות · ט · שסא
(ברכות דף עמוד): "אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך כו'".
יש טועים שחושבים שהשלום העולמי לא יבנה כ"א ע"י צביון אחד בדיעות ותכונות. א"כ כשרואים ת"ח חוקרים בחכמה, וע"י המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום. ובאמת אינו כן, כי השלום האמיתי א"א שיבא לעולם כ"א דוקא ע"י תואר של ריבוי השלום. הריבוי של השלום הוא שיתראו כל הצדדים וכל השיטות שיש בחכמה, ויתבררו איך כולם יש להם מקום כל דבר לפי ערכו מקומו וענינו. ואדרבא, הענינים הנראים כמיותרים או כסותרים, כשמתגלה החכמה האמיתית לכל צדדיה יראו שרק ע"י קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדיעות הנראות שונות וכל המקצעות החלוקות, דוקא על ידם יראה אור האמת והצדק, ודעת ד' יראתו ואהבתו, ואור תורת אמת. ע"כ ת"ח מרבים שלום בעולם, מה שהם מרחיבים, מבארים ומילדים דברי חכמה חדשים בפנים מפנים שונים, שיש בהם ריבוי וחילוק ענינים, בזה הם מרבים שלום, שנאמר "וכל בניך למודי ד'" כולם יכירו שכולם, גם ההפכים בדרכיהם ושיטותיהם כפי הנראה, המה כולם למודי ד', בכ"א מהנה יש צד שיתגלה ע"י ידיעת ד' ואור האמת. "ורב שלום בניך", לא אמר גדול שלום בניך, שמורה על ציור גוף אחד גדול, שאז היו הדברים מתאימים לאותו הרעיון המדומה, שהשלום צריך הוא דוקא לדברים אחדים ושיווי רעיונות, שזה באמת מגרע כח החכמה והרחבת הדעת. כי אור הדעת צריך לצאת לכל צדדיו, לכל הפנים של אורה שיש בו, והריבוי הוא רב שלום בניך. אל תקרי בניך אלא בוניך, הבנין יבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם יבנה מצדדים שונים, משיטות שונות, שאלו ואלו דברי אלהים חיים. מדרכי עבודה והדרכה וחינוך שונים, שכ"א תופסת את מקומה וערכה. והכלל כי אין ראוי לאבד כל כשרון וכל שלימות, כ"א להרחיבו ולמצא לו מקום, ואם תראה סתירה ממושג למושג, בזה תבנה החכמה ביתה. וצריך לעיין בדברים איך למצא את התוך הפנימי שבמושגים, שבזה יתישרו הדברים ולא יהיו סותרים זא"ז, וריבוי הדיעות שבא ע"י השתנות הנפשות והחינוכים, דוקא הוא הוא המעשיר את החכמה והגורם הרחבתה. שלסוף יובנו כל הדברים כראוי, ויוכר שאי אפשר הי' לבנין השלום שיבנה כ"א ע"י כל אותם ההשפעות שהיו נראות כמנצחות זא"ז. "יהי שלום כחילך", החיל, מקום החיל או הכחות העובדים, הם מתברכים בברכת שלום, ומה שלומם, לא שיהיו כולנו כח שוה דא"כ מנין תהי' פעולת החיים, כי דוקא ע"י ריבוי הכחות והתנגדותם, ימצא החיים. אלא שנערך ההבדל וההתנגדות בערך מתאים, שכולם מובילים למטרה אחת, ע"כ נמצא "שלוה בארמנותיך", שקט ושלוה במקום הדרוש שקט, במרכז התכלית. "למען אחי ורע" , שלכולם יהי' מקום לעבודה, עבודת שכל ועבודת נטיה ורגש. "אדברה נא שלום בך", המצב של ההתאחדות הבא מקיבוץ כחות ודעות נפזרות. "למען בית ד' אלהינו", התכלית הנרצה, הנקודה שהכל עבורו עובדים. "אבקשה מוב לך", הטוב הנאסף מכלי השלום שהוא מחזיק הברכהי. "ד' עז לעמו יתן", יתן להם חיים מלאים ענין, שהם עז, וכשהחיים מלאים ענין, מלאים הם צדדים רבים ונבנים מהרכבות של כחות רבים. ע"כ זאת היא ברכת השלום האמתית הבאה מהעז. "ד' יברך את עמו בשלום", וברכת השלום הבאה מהעז. היא השלום של התאחדות כל ההפכים. אבל צריך שימצאו הפכים כדי שיהי' מי שיעבוד ומה שיתאחדו, ואז הברכה ניכרת ע"י כח אלו ואלו דברי אלהים חיים. ע"כ שלום הוא שמו של הקב"השהוא בעל הכחות- כולם, הכל יכול וכוללם יחד, יהי שמו הגדול מבורך מן העולם ועד העולם.
Rav Yosef Dov Soloveitchik
The Lonely Man of Faith
God created two Adams and sanctioned both. Rejection of either aspect of humanity would be tantamount to an act of disapproval of the divine scheme of creation which was approved by God as being very good.
...
Since the dialectical role has been assigned to man by God, it is God who wants the man of faith to oscillate between being confronted by God in the cosmos and the intimate, immediate apprehension of God through the covenant, and who therefore willed that complete human redemption be unattainable.
Tension vs. Tranquility in the Worship of God
Harav Yehuda Amital
1. HAPPY IS THE MAN WHO FEARS ALWAYS
Over the last generation, various doctrines originating in the Far East have penetrated the Western world. Modern Western man lives his life in great tension. Under the influence of Eastern teachings, many have begun to advocate a life of tranquility and meditation. Some have seen in this the ideal of human redemption – the ability to reach internal tranquility.
I harbor fundamental reservations regarding such approaches. There are certainly people who at times live their lives in excessive tension; they need help to reduce their tension levels. But turning tranquility into a way of life is misguided on several counts. First of all, such an approach is liable to hinder a person who strives for advancement and development in his life. There is a certain contradiction between aspiring for tranquility and positive ambition, the force that drives man to advance and develop himself. Second, directing one's life towards internal tranquility involves egotism, for this is often accompanied by disregard for the problems and needs of society.
…
Those who are "always at ease" are grouped together with "the wicked," precisely because they live at ease, experiencing no tension whatsoever. A Jew must always aspire to advance and develop, and one who lacks such aspirations is called wicked. This is the meaning of the Gemara in Berakhot (55b): "If a man goes seven days without a dream, he is called evil." A dream represents man's aspirations to develop. Someone who allows seven days to pass without having such aspirations is called evil.
…
4. BEWARE OF EXCESSIVE TENSION
The importance of tension in life notwithstanding, a person must guard himself against excessive tension and anxiety in his worship of God.[1] Just as in every other realm of life, exaggeration is seen as abnormal, so too in the observance of mitzvot. This stands in contrast to the prevalent view that equates excessive meticulousness with fear of Heaven. Rambam, in his Shemona Perakim (chapter 4), notes that a person should strive to reach the level at which he can easily follow the golden mean in all his character traits, instead of constantly struggling with his baser inclinations. Excessive anxiety and suspicion are liable to lead to total paralysis. Here, too, a person must find the proper balance.
... גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְטוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאָן עַל יִשְׂרָאֵל, חוֹתְמִין בְּשָׁלוֹם, בִּקְרִיאַת שְׁמַע פּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם, בַּתְּפִלָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם...
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט), ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
