אילפי ואמרי לה אילפא רמי כתיב (שמות לד, ו) ורב חסד וכתיב ואמת. בתחלה: ואמת, ולבסוף: ורב חסד
Ilfai, and some say Ilfa, raised a contradiction: It is written: “And abundant in kindness” (Exodus 34:6), and it is written: “And truth.” He answered: Initially, at the time of judgment: “And truth,” but in the end: “And abundant in kindness.”
ויעבור ה' על פניו ויקרא: א"ר יוחנן אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם
§ “And the Lord passed by before him, and proclaimed” (Exodus 34:6). Rabbi Yoḥanan said: Were it not written in the verse, it would be impossible to say this, as it would be insulting to God’s honor. The verse teaches that the Holy One, Blessed be He, wrapped Himself in a prayer shawl like a prayer leader and showed Moses the order of the prayer. He said to him: Whenever the Jewish people sin, let them act before Me in accordance with this order, and I will forgive them.
אמר רב יהודה, ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר (שמות לד, י) הנה אנכי כורת ברית
Rav Yehuda said: A covenant was made with the thirteen attributes that they will not return empty-handed, as it is stated: “Behold, I make a covenant” (Exodus 34:10).
אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנא' (ישעיהו ו, י) השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו.
§ Rabbi Yoḥanan said: Great is repentance, for it tears up the sentence issued against a person, as it is stated: “Make the heart of this people fat, and make their ears heavy, and smear over their eyes; lest they see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and they will return, and be healed” (Isaiah 6:10).
וגזר דין דצבור מי מיקרע? והא כתוב, אחד אומר (ירמיהו ד, יד) "כבסי מרעה לבך", וכתיב (ירמיהו ב, כב) "כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך לפני". מאי לאו כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין?
The Gemara asks: Can a sentence of a community really be torn up because they have repented? But one verse says: “O Jerusalem, wash your heart from wickedness, that you may be saved” (Jeremiah 4:14), and elsewhere it is written: “For though you wash yourself with lye, and use much soap, yet the stain of your iniquity is before Me” (Jeremiah 2:22). What, is it not that here the verse refers to before the sentence, when the heart can still be washed with repentance, whereas there the verse refers to after the sentence, when the sentence cannot be canceled?
לא, אידי ואידי לאחר גזר דין. ולא קשיא, כאן בגזר דין שיש עמו שבועה, כאן בגזר דין שאין עמו שבועה.
The Gemara answers: No, both this verse and that verse refer to after the sentence has been decreed, and still it is not difficult: Here the verse refers to a sentence accompanied by an oath taken by God not to cancel the sentence, whereas there the verse is referring to a sentence that is not accompanied by God’s oath not to cancel the sentence.
ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו׳ אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם:
In an additional aspect of the sin of the Golden Calf, God told Moses: “Now leave Me be, that My wrath will be enraged against them and I will consume them; and I will make of you a great nation” (Exodus 32:10). Explaining this verse, Rabbi Abbahu said: Were the verse not written in this manner, it would be impossible to utter. The phrase: Leave Me be, teaches that Moses grabbed the Holy One, Blessed be He, as a person who grabs his friend by his garment, and he said before Him: Master of the Universe, I will not leave You be until You forgive and pardon them.
אתיא דרבנן כהדא דר' אלעזר המודעי לעתיד לבוא באין אומות העכו"ם לקטרג את ישראל לפני הקב"ה ואומרים לפניו רבונו של עולם אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים אלו עובדים עבודה זרה ואלו עובדים עבודה זרה אלו מגלים עריות ואלו מגלים עריות מפני מה הללו יורדין לגיהנם והללו יורדין לגן עדן. אומר להן אם כן תרד כל אומה ואומה ואלקיה עמה שנאמר (מיכה ד ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו. רבי ראובן בשם ר' חנינא אמר אלמלא מקרא כתוב אי איפשר לאומרו שנאמר (ישעיה סו סז) כי באש ה' נשפט. שופט אין כתיב כאן אלא נשפט. והוא שדוד אמר (תהלים כג ד) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע.
The rabbis brought what R Elazar the Modai said: In the future the idol worshipping nations will come to accuse Israel before God and say, "Master of the universe, these are murderers and these are murderers, these are idolaters and these are idolaters, these are adulterers and these are adulterers. Why do these go down to Hell and these go down to paradise? God said to them, if so let each nation go down (to hell) and its god with it, as it says, "All the nations will go, each man in the name of his god." Rabbi Reuven said in the name of Rabbi Hanina, "Were the verse not written in this manner, it would be impossible to utter," as it says: "Because with fire God will be judged." The verse doesn't say judge, but rather be judged. And that is what David says, "Even when I walk in the valley of darkness I will not fear evil."
It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael ben Elisha, the High Priest, said: Once, on Yom Kippur, I entered the innermost sanctum to offer incense, and in a vision I saw Akatriel Ya, the Lord of Hosts, seated upon a high and exalted throne (see Isaiah 6).
And He said to me: Yishmael, My son, bless Me.
I said to Him: “May it be Your will that Your mercy overcome Your anger,
and may Your mercy prevail over Your other attributes, and may You act toward Your children with the attribute of mercy, and may You enter before them beyond the letter of the law.”
God nodded His head to me. This teaches us that you should not take the blessing of an ordinary person lightly.