נח נוטע כרם: בראשית ט' פסוקים כ-כט

(כ) וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃ (כא) וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃ (כב) וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃ (כג) וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃ (כד) וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃ (כה) וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃ (כו) וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ ה' אֱלֹ֣קֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ (כז) יַ֤פְתְּ אֱלֹקִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ (כח) וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃ (כט) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (פ)

Genesis 9:20-29

(1) God blessed Noah and his sons, and said to them, “Be fertile and increase, and fill the earth. (2) The fear and the dread of you shall be upon all the beasts of the earth and upon all the birds of the sky—everything with which the earth is astir—and upon all the fish of the sea; they are given into your hand. (3) Every creature that lives shall be yours to eat; as with the green grasses, I give you all these. (4) You must not, however, eat flesh with its life-blood in it. (5) But for your own life-blood I will require a reckoning: I will require it of every beast; of man, too, will I require a reckoning for human life, of every man for that of his fellow man! (6) Whoever sheds the blood of man, By man shall his blood be shed; For in His image Did God make man. (7) Be fertile, then, and increase; abound on the earth and increase on it.” (8) And God said to Noah and to his sons with him, (9) “I now establish My covenant with you and your offspring to come, (10) and with every living thing that is with you—birds, cattle, and every wild beast as well—all that have come out of the ark, every living thing on earth. (11) I will maintain My covenant with you: never again shall all flesh be cut off by the waters of a flood, and never again shall there be a flood to destroy the earth.” (12) God further said, “This is the sign that I set for the covenant between Me and you, and every living creature with you, for all ages to come. (13) I have set My bow in the clouds, and it shall serve as a sign of the covenant between Me and the earth. (14) When I bring clouds over the earth, and the bow appears in the clouds, (15) I will remember My covenant between Me and you and every living creature among all flesh, so that the waters shall never again become a flood to destroy all flesh. (16) When the bow is in the clouds, I will see it and remember the everlasting covenant between God and all living creatures, all flesh that is on earth. (17) That,” God said to Noah, “shall be the sign of the covenant that I have established between Me and all flesh that is on earth.” (18) The sons of Noah who came out of the ark were Shem, Ham, and Japheth—Ham being the father of Canaan. (19) These three were the sons of Noah, and from these the whole world branched out. (20) Noah, the tiller of the soil, was the first to plant a vineyard. (21) He drank of the wine and became drunk, and he uncovered himself within his tent. (22) Ham, the father of Canaan, saw his father’s nakedness and told his two brothers outside. (23) But Shem and Japheth took a cloth, placed it against both their backs and, walking backward, they covered their father’s nakedness; their faces were turned the other way, so that they did not see their father’s nakedness. (24) When Noah woke up from his wine and learned what his youngest son had done to him, (25) he said, “Cursed be Canaan; The lowest of slaves Shall he be to his brothers.” (26) And he said, “Blessed be the LORD, The God of Shem; Let Canaan be a slave to them. (27) May God enlarge Japheth, And let him dwell in the tents of Shem; And let Canaan be a slave to them.” (28) Noah lived after the Flood 350 years. (29) And all the days of Noah came to 950 years; then he died.

בדף זה ננסה להבין באמצעות פרשנות מה היה הדבר הנורא שקרה כאשר נח התעורר משיכרונו.

שאלה לדיון:

כתבו מדוע לדעתכם כאשר נח הקיץ מהיין (וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ) הוא קילל את כנען, בנו של חם?

בראשית ט׳:כ״ד

(כד) וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃

ראשית ננסה להבין מה נעשה לנח על ידי "בנו הקטן"?

אשר עשה וגו'. רב ושמואל, חד אמר סרסו וחד אמר רבעו... (סנהדרין ל א')

לפי הפרשנות לעיל, ניתן לקרוא כי ישנן שתי השערות לגבי מה שקרה לנח: כתבו מה משער הפרשן שקוראים לו רב?

ומה משער הפרשן השני שקוראים לו שמואל?

מה שבטוח הוא שכאשר נוח הקיץ מיינו הוא הרגיש שעשו בגופו משהו מזעזע ונורא ולכן הגיב בצורה קשה ונחרצת כפי שהגיב בכך שקילל את בנו של חם.

Genesis 9:24

(24) When Noah woke up from his wine and learned what his youngest son had done to him,

שאלה לדיון:

קראו את דברי חזקוני להלן ונסו לענות על השאלה: מדוע נוח מקלל דווקא את כנען, בנו של חם, ולא את חם עצמו?

בראשית ט׳:כ״ה

(כה) וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃

חזקוני על בראשית ט׳, כה.

ארור כנען. חם חטא וכנען נתקלל? אלא לפי שכתוב ויברך אלקים את נח ואת בניו ואין קללה במקום ברכה לפיכך ויאמר ארור כנען.

הסבירו את פרשנותו של חזקוני.

Genesis 9:25

(25) he said, “Cursed be Canaan; The lowest of slaves Shall he be to his brothers.”

אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו - נח מגרש את חם ומשפחתו.

גוסטב דורה, משנת 1880.

לסיכום תלמידים יקרים,

בין האמירה: וְיַ֤יִן יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ... לבין שכרות קשה כמו שכרותו של נוח הפער לא רב. פרק ט' הוא פרק מפתיע: רגע אחרי השמדת האנושות החוטאת באמצעות מבול, רגע אחרי שהאיש הצדיק והתמים בדורותיו יוצא מהתיבה מתרחש אירוע קשה ומסתורי בקרב נבחרת העילית של המין האנושי, משפחתו של נוח.

שוב אנו עדים לתופעה המופלאה שמתרחשת בספר הספרים, אין אף אדם מושלם, כולם פגומים, בניגוד לברית החדשה ולקוראן, אין אדם שהוא אלוקי.

אתנחתא מוסיקלית: "משירי העליה השניה", כמחווה לשיכרותו של נוח.

מצודת דוד על שמואל א ח׳:ט׳:א׳

ועתה. הואיל ולא בך מאסו, הזדקק להם ושמע בקולם:

Metzudat David on I Samuel 8:9:1

...