A. Separation of challah: Giving and Having
Rede zu den Söhnen Jissraels, sprich zu ihnen: Wann ihr in das Land kamt, wohin ich euch kommen lasse, seis: wann ihr vom Brote des Landes eßt, erhebet IHM eine Hebe, als Anfang eurer Teige erhebet einen Laib als Hebe, wie die Hebe der Tenne, so erhebet sie, vom Anfang eurer Teige gebt IHM eine Hebe in eure Geschlechter.
(א) עִסָּה מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן חַיֶּבֶת בְּחַלָּה. קֹדֶם שֶׁמַּפְרִישִׁין הַחַלָּה מְבָרְכִין, בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה. וְנוֹטְלִין כַּזַּיִת מִן הָעִסָּה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ בָּאֵשׁ. וְהַמִּנְהָג לְשָׂרְפָהּ בַּתַנוּר שֶׁיֹּאפוּ שָׁם אֶת הַלֶּחֶם (שכ"ב שכ"ד שכ"ח).
Dough which is made of [more than 1.6kg of] the five grains (wheat, barley, spelt, rye and oats) requires the separation of challah. Before separating challah the following blessing is said: Baruch ata Adonai, Eloheinu, Melech ha'olam asher kideshanu bemitzvotav vetzivanu lehafrish challah [min ha'issa]. A piece of dough the size of an olive is then taken and burned in fire. The custom is to burn it in the oven in which the bread will be baked. [or destroy it another way].
ולכן יש נשים נוהגים לתת פרוטות לצדקה קודם הפרשת חלה, וקודם הדלקת נר שבת, וקודם טבילת מצווה; וסימנם: "חנה" שהוא: חלה, נדה, הדלקה.
There is a custom among women here [in Baghdad] to give some coins to tzedaka before separating challah.
B. 'Challah' on Shabbat: Abundance and Pleasure
אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת ולא אמרו עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד את השבת מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת: הגה נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב [סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה] והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות יש שכתבו שבקצת מקומות נהגו לאכול מולית"א שקורין פשטיד"א בליל שבת זכר למן שהיה מכוסה למעלה [מהרי"ל ולא ראיתי לחוש לזה]:
Even regarding someone poor who depends on others for his livelihood, if they has even some food of his own, they must make an effort to honour the Shabbat... RAMA: Our custom is to knead a quantity of dough sufficient to become obligated in the mitzvah of challah, in the home. With these we bake breads that we will then break on Shabbat and holidays. This is one of the [many ways] in which we honor Shabbat and holidays, and one must not deviate from this custom.
C. Projecting ourselves into the challah...
"Shaping challah into seasonal shapes was a regular family practice in the old county as part of weekly baking. Ukrainian Jews shaped the challah before Yom Kippur in the image of birds for an ascent and that sins should fly away, they shaped them into a hand for Hoshanah Rabbah for our fate to be sealed, birds also for shabbat shirah, a key for Iyyar in that the manna stopped falling, and a ladder for Shavuot for a ladder to heaven."
(Alan Brill, Schlissel Challah and the Relief of Anxiety. See Ohev Yisrael, p.217; Imrei Pinchas 298)