(א) שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהַזָּבָה סוֹפֶרֶת מַתְחִילִין מִמָּחֳרַת יוֹם שֶׁפָּסְקָה בּוֹ. וְכָךְ מִשְׁפָּטָהּ, אִם תִּרְאֶה ב' יָמִים אוֹ ג' וּפָסְקָה מִלִּרְאוֹת, בּוֹדֶקֶת בַּיּוֹם שֶׁפָּסְקָה כְּדֵי שֶׁתִּפְסֹק בְּטָהֳרָה; וּבְדִיקָה זוֹ תִּהְיֶה סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְכֵן נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה; וּבְדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ רַק שַׁחֲרִית וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה, סָגֵי בְּכָךְ. (טוּר בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ''א וּבֵית יוֹסֵף אַף לְפִי דִּבְרֵי הָרֹא''שׁ). וּלְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁתְּהֵא בּוֹדֶקֶת בְּיוֹם הֶפְסֵק טַהֲרָתָהּ בְּמוֹךְ דָּחוּק וְשֶׁיְּהֵא שָׁם כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁזּוֹ הַבְּדִיקָה מוֹצִיאָה מִיְּדֵי סָפֵק
(1) The seven days which the Zava counts start from the day after she stops seeing blood. Likewise, the law is that if she sees blood for 2 or 3 days and subsequently stops seeing blood, she should do an internal examination on the day she stopped seeing blood in order to establish her tahara status. This internal examination should be done just prior to the onset of halachic twilight (ie. just before sunset). [And this is the way one should ideally act; but if, after the fact, even if she only did an internal examination in the morning and found no blood, that would suffice.] A person should always teach his wife to [be stringent for the ideal ruling and] do internal examination on the day she stops seeing blood using a compressed wad of cloth which should be inserted for the entire time of halachic twilight, because this type of internal examination frees us from doubt.
(ד) בְּכָל יוֹם מִז' יְמֵי הַסְפִירָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת לְכַתְּחִלָּה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת (טוּר בְּשֵׁם סה''ת וְעוֹד פּוֹסְקִים) ; וְאִם לֹא בָּדְקָה בְּכָל הַשִּׁבְעָה אֶלָּא פַּעַם אַחַת, לֹא שְׁנָא בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל הַשִּׁבְעָה אוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אוֹ בְּאֶחָד מֵהָאֶמְצָעִים, מֵאַחַר שֶׁבָּדְקָה בַּיּוֹם שֶׁקֹּדֶם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאָה טְהוֹרָה, עָלוּ לָהּ. אֲבָל אִם לֹא בָּדְקָה בְּכָל הַז', וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה, אֵין לָהּ אֶלָּא יוֹם ח' בִּלְבַד וּמַשְׁלֶמֶת עָלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּבְדֹּק בְּיוֹם רִאשׁוֹן מֵהַשִּׁבְעָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאֵין לְהָקֵל. וְהַבְּדִיקָה תִּהְיֶה לְאוֹר הַיּוֹם וְלֹא לְאוֹר הַנֵּר (תא''ו נכ''ו וְהָרַשְׁבָּ''א בת''ה), וּבְדִיעֲבַד מֵהָנֵי אֲפִלּוּ לְאוֹר הַנֵּר (כֵּן מַשְׁמָע בְּבֵית יוֹסֵף).
(4) During all of her seven blood-free days a woman should, ideally, do internal examinations twice a day, once in the morning and once just before the onset of halachic twilight. But, if she did not do any internal examinations over the course of the entire seven blood-free days except once - irregardless of whether that single internal examination was done of the first day, the seventh day, or on any of the other day - because of the fact that she did an internal examination on the day before the seven days began (ie. the hefsek tahara) this (internal examination that she does during the seven blood-free days) suffices for her. But, if she didn't do any internal examinations during the entire seven days but only did an internal examination on the eighth day and found it to be clean from blood, she can only begin counting from the eighth day (ie. the eighth day becomes the first day). There are authorities who say that a woman must do an internal examination on the first and seventh day, and one should not be lenient. [This internal examination should ideally be done by daylight and not by candle light, but after the fact even candle light is acceptable.]
Rabbi Willig - check once a day and no moch dachuk
(א) חַיָּב אָדָם לִפְרֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ בִּימֵי טֻמְאָתָהּ עַד שֶׁתִּסְפֹּר וְתִטְבֹּל. וַאֲפִלּוּ שָׁהֲתָה זְמַן אָרֹךְ וְלֹא טָבְלָה, תָּמִיד הִיא בְּנִדָּתָהּ עַד שֶׁתִּטְבֹּל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים). וְלֹא יִשְׂחֹק וְלא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ''א מֵאָבוֹת דְּר''ן) שֶׁמָּא יַרְגִּיל לַעֲבֵרָה; אֲבָל מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁבָּא עָלֶיהָ פַּעַם אַחַת תּוּ לֹא תַּקִּיף יִצְרֵיהּ (ל' עַצְמוֹ).
(ב) לֹא יִגַּע בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, וְלֹא יוֹשִׁיט מִיָּדוֹ לְיָדָהּ שׁוּם דָּבָר וְלֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִיָּדָהּ, שֶׁמָּא יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ. וְכֵן עַל יְדֵי זְרִיקָה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אוֹ לְהֶפֶךְ, אָסוּר. (בִּנְיָמִין זְאֵב ס''ס קנ''ט וְהַגָּהוֹת ש''ד בְּשֵׁם המהר''ם).
(א) חַיָּב אָדָם לִפְרֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ בִּימֵי טֻמְאָתָהּ עַד שֶׁתִּסְפֹּר וְתִטְבֹּל. וַאֲפִלּוּ שָׁהֲתָה זְמַן אָרֹךְ וְלֹא טָבְלָה, תָּמִיד הִיא בְּנִדָּתָהּ עַד שֶׁתִּטְבֹּל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים). וְלֹא יִשְׂחֹק וְלא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ''א מֵאָבוֹת דְּר''ן) שֶׁמָּא יַרְגִּיל לַעֲבֵרָה; אֲבָל מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁבָּא עָלֶיהָ פַּעַם אַחַת תּוּ לֹא תַּקִּיף יִצְרֵיהּ (ל' עַצְמוֹ).
(ב) לֹא יִגַּע בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, וְלֹא יוֹשִׁיט מִיָּדוֹ לְיָדָהּ שׁוּם דָּבָר וְלֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִיָּדָהּ, שֶׁמָּא יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ. וְכֵן עַל יְדֵי זְרִיקָה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אוֹ לְהֶפֶךְ, אָסוּר. (בִּנְיָמִין זְאֵב ס''ס קנ''ט וְהַגָּהוֹת ש''ד בְּשֵׁם המהר''ם).
(1) A person is obligated to separate from his wife during the days of her impurity until she counts and immerses (even if she waits a long time to immerse). She is always in her Niddah status until she immerses (Beis Yosef in the name of halakhic authorities). He should not joke or engage in levity with her (even with words) (Tur and Beis Yosef in the name of the Rashba from Avot d'Rabbi Nasan) lest he become accustomed to sin. However, he is permitted to be alone with her since once he has had intercourse with her one time, his urger will no longer overcome him (his own language).
(2) He may not touch her, even with his little finger, nor may he pass anything from his hand to her hand, nor may he accept from her hand, lest he touch her flesh (similarly, by throwing from his hand to hers or vice versa, is also prohibited).
Rav Moshe - shouldn't be embarrassed about being in niddah, part of life and proud to keep halacha
Pitchei Teshuva - live people carry themselves, therefore can hand baby to the other
Arukh HaShuchan - rejects pitchei teshuva and says what does carrying have to do with harchakot
Rabbi Willig - babies are a "choleh she'ein bo sakannah" so can take care of them
(ג) לֹא יֹאכַל עִמָּהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שׁוּם שִׁנּוּי שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם דָּבָר מַפְסִיק בֵּין קְעָרָה שֶׁלּוֹ לַקְּעָרָה שֶׁלָּהּ, לֶחֶם אוֹ קַנְקַן, אוֹ שֶׁיֹּאכַל כָּל אֶחָד בַּמַּפָּה שֶׁלּוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָא דִּצְרִיכִין הֶפְסֵק בֵּין קְעָרָה שֶׁלּוֹ לַקְּעָרָה שֶׁלָּהּ הַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁאֵינָן אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת כְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה, אֲבָל אִם אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת כְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה סָגֵי אִם אוֹכֶלֶת בִּקְעָרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין צָרִיךְ הֶכֵּר אַחֵר, (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי בְּשֵׁם ר''י וְהַגָּהוֹת אַלְפָסִי), וְכֵן נוֹהֲגִין. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל מִשִּׁיּוּרֵי מַאֲכָל שֶׁלָּהּ, (מְצָא בְּקוּנְטְרֵס דְּהִלְכוֹת נִדָּה), כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת מִשִּׁיּוּרֵי כּוֹס שֶׁלָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
(ד) לֹא יִשְׁתֶּה מִשִּׁיוּרֵי כּוֹס שֶׁשָּׁתְתָה הִיא. הַגָּה: אִם לֹא שֶׁמַּפְסִיק אָדָם אַחֵר בֵּינֵיהֶם (טוּר בְּשֵׁם סְמַ''ק), אוֹ שֶׁהוּרַק מִכּוֹס זֶה אֶל כּוֹס אַחֵר אֲפִלּוּ הֻחְזַר לְכוֹס רִאשׁוֹן (הגהמי''י בְּשֵׁם רא''ם וְרוֹקֵחַ סִימָן שי''ח וּמָרְדְּכַי וַאֲגֻדָּה פ''ק דְּשַׁבָּת) ; וְאִם שָׁתְתָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁלָּהּ, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה (שָׁם) ; וְהִיא מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁשָּׁתָה הוּא (ג''ז שָׁם). וְאִם שָׁתְתָה מִכּוֹס וְהָלְכָה לָהּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת הַמּוֹתָר, דְּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הֲלָכָה אֵין כָּאן חִבָּה. (בַּקוּנְטְרֵס הנ''ל).
(ה) לֹא יֵשֵׁב בְּמִטָּה הַמְיֻחֶדֶת לָהּ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. הַגָּה: וְאָסוּר לֵישֵׁב עַל סַפְסָל אָרֹךְ שֶׁמִּתְנַדֶּדֶת וְאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת לַכֹּתֶל, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ נִדָּה יוֹשֶׁבֶת עָלָיו, (מָרְדְּכַי פ''ק דְּשַׁבָּת בְּשֵׁם צָפְנַת פַּעְנֵחַ בְּשֵׁם רַשִׁ''י). וְיֵשׁ מַתִּירִים כְּשֶׁאָדָם אַחֵר מַפְסִיק וְיוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן (אֲגֻדָּה פֶּרֶק הַתִּינֹקֶת ות''ה סִימָן רנ''א). וְכֵן לֹא יֵלֵךְ עִם אִשְׁתּוֹ בַּעֲגָלָה אַחַת אוֹ בִּסְפִינָה אַחַת, אִם הוֹלֵךְ רַק דֶּרֶךְ טִיּוּל כְּגוֹן לְגִנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְכַיּוֹצֵא בָזֶה; אֲבָל אִם הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר לִצְרָכָיו, מֻתָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא וְאִשְׁתּוֹ הֵם לְבַדָּן, וּבִלְבַד שֶׁיֵּשְׁבוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה (כָּל זֶה בת''ה סִימָן רנ''א).
(ו) לֹא יִישַׁן עִמָּהּ בְּמִטָּה, אֲפִלּוּ כָּל אֶחָד בְּבִגְדּוֹ וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְכָל אֶחָד מַצָּע בִּפְנֵי עַצְמוֹ (בֵּית יוֹסֵף דְּלֹא כְּר' יְרוּחָם), וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹכְבִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת וְהַמִּטּוֹת נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ, אָסוּר (מָרְדְּכַי פ''ק דְּשַׁבָּת בְּשֵׁם הַר''מ).
(ז) לֹא יִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בַּעֲקֵבָהּ, וְלֹא בִּמְקוֹמוֹת הַמְכֻסִים שֶׁבָּהּ, אֲבָל מֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ בַּמְּקוֹמוֹת הַגְּלוּיִם אַף עַל פִּי שֶׁנֶּהֱנֶה בִּרְאִיָּתָהּ, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ם).
(ח) רָאוּי לָהּ שֶׁתְּיַחֵד לָהּ בְּגָדִים לִימֵי נִדּוּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹכְרִים תָּמִיד שֶׁהִיא נִדָּה.
(ט) בְּקֹשִׁי הִתִּירוּ לָהּ לְהִתְקַשֵּׁט בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֶּה עַל בַּעֲלָהּ.
(יד) כָּל אֵלּוּ הַהַרְחָקוֹת צָרִיךְ לְהַרְחִיק בֵּין בִּימֵי נִדּוּתָהּ בֵּין בִּימֵי לִבּוּנָהּ, שֶׁהֵם כָּל יְמֵי סְפִירָתָהּ, וְאֵין חִלּוּק בְּכָל אֵלּוּ בֵּין רוֹאָה מַמָּשׁ לְמוֹצֵאת כֶּתֶם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְהַחְמִיר בִּימֵי לִבּוּנָהּ בְּעִנְיַן אִסּוּר אֲכִילָה עִמָּהּ בִּקְעָרָה (הַגָּה בְּמָרְדְּכַי בְּשֵׁם ראבי''ה), וְכֵן נוֹהֲגִין לְהָקֵל בְּזֶה, וְיֵשׁ לְהַחְמִיר.
(טו) אִם הוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ זוּלָתָהּ, מֻתֶּרֶת לְשַׁמְּשׁוֹ, רַק שֶׁתִּזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל לְהִזָּהֵר מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצָּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו.
(טז) אִשָּׁה חוֹלָה וְהִיא נִדָּה, אָסוּר לְבַעֲלָהּ לִגֹּעַ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמְּשָׁהּ, כְּגוֹן לַהֲקִימָהּ וּלְהַשְׁכִּיבָהּ וּלְסָמְכָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אֵין לָהּ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנָּה, מֻתָּר בַּכֹּל (הַגָּהוֹת ש''ד וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ''ק דְּשַׁבָּת בְּשֵׁם הר''מ), וְכֵן נוֹהֲגִין אִם צְרִיכָה הַרְבֵּה לְכָךְ.
(יז) אִם בַּעֲלָהּ רוֹפֵא, אָסוּר לְמַשֵּׁשׁ לָהּ הַדֹּפֶק. הַגָּה: וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי דְּנוֹהֲגִין הֶתֵּר אִם צְרִיכָה אֵלָיו דִּמְשַׁמֵּשׁ לָהּ, כָּל שֶׁכֵּן דְּמֻתָּר לְמַשֵּׁשׁ לָהּ הַדֹּפֶק אִם אֵין רוֹפֵא אַחֵר וּצְרִיכָה אֵלָיו וְיֵשׁ סַכָּנָה בְּחָלְיָהּ, (כָּךְ דִּקְדֵּק הַבֵּית יוֹסֵף מִלְּשׁוֹן הָרַמְבַּ''ן סִימָן קכ''ז), וְעַיֵּן בא''ח סִימָן פ''ח אִם מֻתָּר לְנִדָּה לִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְהִתְפַּלֵּל.
(ו) אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כָּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ (ס)
אסור לבעלה כו'. דדוקא כשהוא חולה והיא בריאה שרי דכיון דחולה הוא ליכא למיחש להרגל עבירה דאין יצרו מתגבר עליו מפני שתשש כחו אבל כשהיא חולה והוא בריא איכא למיחש להרגל עבירה שמא יתגבר יצרו עליו ויפייסנה. ת"ה: