(כב) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו׃ (כג) וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתָּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃ (כד) וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃ (כה) וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ (כו) וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃ (כז) לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל־תְּהִי־ב֔וֹ כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ (כח) וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ (כט) וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין־יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃
(22) And Reuben said unto them: ‘Shed no blood; cast him into this pit that is in the wilderness, but lay no hand upon him’—that he might deliver him out of their hand, to restore him to his father. (23) And it came to pass, when Joseph came unto his brethren, that they stripped Joseph of his coat, the coat of many colours that was on him; (24) and they took him, and cast him into the pit—and the pit was empty, there was no water in it. (25) And they sat down to eat bread; and they lifted up their eyes and looked, and, behold, a caravan of Ishmaelites came from Gilead, with their camels bearing spicery and balm and ladanum, going to carry it down to Egypt. (26) And Judah said unto his brethren: ‘What profit is it if we slay our brother and conceal his blood? (27) Come, and let us sell him to the Ishmaelites, and let not our hand be upon him; for he is our brother, our flesh.’ And his brethren hearkened unto him. (28) And there passed by Midianites, merchantmen; and they drew and lifted up Joseph out of the pit, and sold Joseph to the Ishmaelites for twenty shekels of silver. And they brought Joseph into Egypt. (29) And Reuben returned unto the pit; and, behold, Joseph was not in the pit; and he rent his clothes.
(ב) כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
If thou buy a Hebrew servant, six years he shall serve; and in the seventh he shall go out free for nothing.
(מד) וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃ (מה) וְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃ (מו) וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃ (ס)
(44) And as for thy bondmen, and thy bondmaids, whom thou mayest have: of the nations that are round about you, of them shall ye buy bondmen and bondmaids. (45) Moreover of the children of the strangers that do sojourn among you, of them may ye buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land; and they may be your possession. (46) And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen forever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour.
מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה שחרר אין לא שחרר לא תרי אצטריכו שחרר חד ונפיק בחד והיכי עביד הכי והאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר (ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו לדבר מצוה שאני מצוה הבאה בעבירה היא מצוה דרבים שאני ואמר
Once R. Eliezer entered a synagogue and not finding ten he liberated his slave and used him to complete the ten. This was because he liberated him, otherwise he could not have done so? — He really required two, and he liberated one and one he used to make up the ten. But how could he act so seeing that Rav Yehuda said: If one liberates his slave he transgresses a positive mitzvah since it says, they shall be your bondmen for ever?— If it is for a religious purpose. It is different. But this is a religious act which is carried out by means of a transgression? — A religious act which affects a whole company17 is different.
(ח) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי עָבֶד:
Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who did not make me a slave.
(ג) משרשי המצוה. לפי שעם ישראל הם מבחר המין האנושי ונבראו להכיר בוראם ולעבד לפניו וראוים להיות להם עבדים לשמש אותם, ואם אין להם עבדים מן האמות, על כל פנים יצטרכו להשתעבד באחיהם ולא יוכלו להשתדל בעבודתו ברוך הוא, על כן נצטוינו להחזיק באלו לתשמישנו אחר שהכשרו ונעקרה עבודה זרה מפיהם ולא יהיו למוקש בבתינו. וזהו שאמר הכתוב אחר כן ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה וגו'. כלומר, ובכן לא תצטרכו להשתעבד באחיכם, ותהיו נכונים כלכם לעבודת השם, ואף על פי שיש במשמעות הכתוב שיבא להזהיר שלא להשתעבד בעבודת פרך בעבד עברי שבעים פנים לכתובים.
(3) From the root of the mitzvah - Since the People of Israel are the choicest specimens of humanity and they were created to recognize their Creator and serve Him, it is fitting that they should have slaves to serve them. If they could not find slaves among the other nations, they would they need to enslave their brethren, who would then be unable to strive in the service of HaShem. We were therefore commanded to retain those who serve us after we have readied them and removed idolatry from their mouths, lest they be a source of strife in our homes. This is the meaning of the verse, "And as for your brothers, the Children of Israel, a man unto his brother shall not impose hard labor." That is, if we follow this we will not need to enslave our brethren, and everyone will be able to serve HaShem. Even though the verse also teaches that a Hebrew slave cannot be subjected to hard labor, there are many meanings in every verse.
(ז) יכול הרב לומר לעבדו כנעני עשה עמי ואיני זנך אלא ילך וישאל על הפתחים ויתפרנס מן הצדקה שישראל מצווין להחיות העבדים שביניהם במה דברים אמורים בעבדיו שאין ב"ד נזקקין לגדולים לשמור ממונם ואם לא יאכיל לעבדיו וישקם כראוי הם יברחו או ימותו ואדם חס על ממון עצמו יתר מכל אדם אבל עבדים שהכניסה לו אשתו בתורת נכסי מלוג חייב במזונותיהן שעל מנת כן הכניס אותם שאם לא יזון אותם ימותו ויברחו והרי אינו חייב באחריותן.
A master may tell his Canaanite slave: "Work for me, but I will not provide you with sustenance," and the slave must instead, go and beg from door to door and derive his sustenance from charity. For the Jews are obligated to support the slaves that live among them. When does the above apply? To a man's own slaves. For the court does not take any steps to protect the property of adults. If a person does not provide food and drink for his slaves in a fitting manner, they will flee or die. And a person has greater concern for his own money than anyone else. Different rules apply, however, to slaves that his wife brought to his household as nichsei m'log (property for which the husband did not accept responsibility and is returned to the woman in whatever condition it is, regardless of its worth - must be returned to her, even if she rebels against him.) He is obligated to provide for their sustenance, for this is one of the conditions of bringing them to his household. For if the husband does not provide them with sustenance, they will die or flee, and he is not responsible for them.
...
Rav S. R. Hirsch - Commentary on Shemos 12
The consideration of certain circumstances is necessary, correctly to understand the fact that the Torah presupposes and allows the possession and purchase of slaves from abroad to a nation itself just released from slavery. No Jew could make any other human being into a slave. He could only acquire by purchase people who, by then universally accepted international law, were already slaves. But this transference into the property of a Jew was the one and only salvation for anybody who, according to the prevailing laws of the nations, was stamped as a slave. The terribly sad experiences of even the last century (Union, Jamaica 1865) teach us how completely unprotected and liable to the most inhuman treatment was the slave who in accordance with the national law was not emancipated, and even when emancipated, wherever he was, looked upon as still belonging to the slave class, or as a freed slave."
see the full text here: https://ingeveb.org/texts-and-translations/slavery-or-serfdom
Ayzik Meir Dik "An Introduction to Uncle Tom's Cabin" Vilna, 1868
שוין פון אונדיינקליכע צייטען איז אײַן גיפירט גיוואָרין דער שקלאוועשטאנד )פאדאנסטוואָ( אונטער אלע פעלקער. און אונטער אלע לענדער. דאָס זעלבּסט אין אונזער תורה וואש איז דער עלטערסטער ספר אין דער וועלט. איז שוין צו גיגינען גינוגע שפורען )סליעדן( פון דיזעם שענדליכען מענשין האנדעל למשל וויא מכירת יוסף. מען שר ַײבּט דאס דאש וואקסט נור ארויס פון איינעם פלוך וואש נח האט גיפלוכט דעם חם. וואש ער האָט אים גישאָלטין מיט דיזע ווערטער )עבד עבדים יהיה לאחיו( נון ווײַזט עס אויס נאך איהרע הייליגע ערצייהלונג דאָס דיא שקלאווערייא האָט זיך אָן געהייבּין נור דיא נעגער )מורינעס( וואָס קומען ארויש פון חם און וואש ווערין אָן גירופען בּײַא אונז כושים. און דער נאָך ערסט האָט זיך מיט דער צײַט דיזער איּבּעל )בּייזעס( אויס גיבּרייטעט איבּער דיא ווייסע מענשען אויך וואש קומען ארויס
פון שם און יפת
The slave trade was instituted among all peoples and in all lands in times immemorial. It is attested to in our Torah, which is the oldest book in the world. A trace of this shameful trade in human beings is found, for example, when Joseph is sold into slavery by his brothers. Yet it is likewise said that the trade grows out of the single phrase that Noah cursed upon his son Ham, when he rebuked him with these words: "a slave of slaves he shall be unto his brethren." Now, you know from your holy tales that slavery began on the negroes (moors) who descend from Ham and came to be called Cushites by us Jews.8 With the passing of time, this "Evil" spread over the white man as well, who descends from Shem and Japheth:
R. Avraham Yitzhak Ha-Kohen Kook, Iggerot ha-Rayah (Jerusalem, 1985), vol. 1, 92-101 letter 89
למשל, הרי המציאות של עניים ועשירים חלשים וגיבורים דבר מוכרח ונהוג הוא, אם כן אותם שקנו להם נכסים מרובים, שהם משתמשים בכוח המשפט לשכור עובדים עניים לעבודתם, הרי השכירים הללו גם להם עבדים בטבע, מצד ההכרח החברותי, והנה למשל העובדים במכרה-הפחמים, שהם נשכרים מרצונם, הרי הם עבדים לאדוניהם, ובודאי חלק האנשים שהם צריכים להיות שפלים במצב, לולא הרשעה ששלטה כל כך בלבות בני אדם, עד כדי רמיסת משפט, הנה אם היו עבדים קנויים קניין כסף אז היה מצבם יותר טוב. למשל עכשיו אנחנו צריכים להערות מוסריות לדאוג בעד חיי העובדים, החומרי והמוסרי, והעשיר שלבו אטום לועג לכל צדק ומוסר, ויותר נוח לו שבמנהרה יחסר אור ואויר, אף על פי שעל ידי זה יתקצרו חייהם של עשיריות אלפים אנשים, וייעשו חולים אנושים, רק שלא יוציא מכיסו עשיריות אלפים שקלים לכונן את המנהרה במצב יותר טוב, ואם לפעמים תפול מכרה, ויקברו חיים עובדיה, לא ישים על לב, כי ימצא עבדים אחרים נשכרים. מה שאין כן אם היו העבודות הללו נעשות על פי חוק עבדות חוקית, שהעבדים המה קנין כספו של אדוניהם, אז הדאגה לחייהם ואשרם תהיה שווה לדאגתו על הונו, "כי כספו הוא", אז היו באמת העובדים הדלים הללו יותר מאושרים וצפויים לעתיד יותר טוב.
(General Translation) For instance, the predicament of coal miners who, as free laborers, worked (and often still work) under horrible and sometimes tragic conditions. Were the mine owners to have an economic property interest in each individual worker, the owners would surely care for them better. When slavery is regulated by the Jewish law, the institution of slavery may, in fact, be the most merciful mode of life for such workers. Only when slave owners are cruel does the institution become monstrous; under such circumstances, it is better that there should be no slaves at all. The laws of slavery are a noble, if not ideal, solution to a less than perfect economy. The ideal solution presumably would be merciful labor laws fulfilled by merciful people. Halacha, however, recognizes that in reality, people will act in a way that is exploit- ative, and the Bible deals with this sad reality by prescribing slavery as one solution. As previously noted, however, in a world where people take cruel advantage, it is better to do away with that institution entirely.
Ayzik Meir Dik "An Introduction to Uncle Tom's Cabin" Vilna, 1868
אלע מענשין בככל פון וועלכע נאציאן מיר אויך זײַנען און מיט וועלכער פארבּע מיר אויך געבאהרין זינד זײַנען מיר נור אלע גלייכע בּרידער וויא קינדער פון איינעם פאטער. אונד אזו ווילען ה ָאבּין אויך אונזערע ספרי קודש. אזו דריקט זיך אויס איוב אין זײַנעם ספר )אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי: ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו; הלא בבּטן עשני עשני אשהו ויכוננו ברחם אחד( דאש הייסט אזו ה ָאבּ איך דען פאר אכטעט דאש דאש רעכט פון מײַן דינער און פון מײַנער דינערין אין זייער ריכטען זיך מיט מיר. דען איך ה ָאּבּ בּייא מיר גידיינקט וואש וועל איך טאָן ווען גאָט וועט זיך פאר זייא אָן נעמען. דענ דער זעלבּיגער וואש האָט מיך געשאפן. אײַן מײַסטער האָט אונז אויס געבּילדעט אין אײַן מוטער ל ַײבּ.(1 נון ה ָאבּין מיר קײַן רעכט אזו איינער דעם אנדערין צו פר קויפין און אזו זיך זעלבּסט. פונקט וויא דיא בני יעקב האָבין קײַן רעכט צוא פר קויפין זייער בּרודער יוסף. ווײַל יעדער מענטש איז איין חלק אלהי ממעל וויא דער פסוק זאָגט )בצלם אלהים עשה את האדם( גאָט האָט דעם מענטשען מיט זיין אייגענעם פארעם גימאכט. און מער וויא איין פאָר מענשין. האָט גאָט ניט בּשאפין. און פון אים זײַנען ארויש גיקומען שוין אלער האנד
1. פון דיזע מענשען פרײַנדליכע רייד זײַנע.
Eventually, slavery became a universal institution, both among whites and among blacks, and was seen merely as an historical law. (This means a law that has its foundation firmly in ancient history and in ancient times.)This law shines from our Torah, particularly that the slave descends only from this ancient curse. However, this is not a rational law. (This means a law which cannot be disproven and is grounded in the genuine function of human minds, like 'two times two equals four.') Thus, genuine human intelligence shows that slavery is grounded in the opposite of reason, and asserts that we, men from all nations and of all colors, are born and created alike, as brothers, like children from one father. And this too, we have in our holy books. As Job proclaims in his book: If I did spurn the cause of my slave, or of my slave-girl, when they contended with me, What then shall I do when God rises up? And when He remembers, what shall I answer Him? Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?11 This means that if I have disregarded the right of my servants to testify when each leveled their charges against me, what will I do when God takes me to account? Didn't God fashion me the same as my servants? Did not one God form us in our mother's womb?° Well, we have no right to sell one another, exactly like the children of Jacob had no right to sell their brother Joseph, because every person is a portion of God above, as the verse tells us: In the image of God I made Man.God made man with his own form, and from him man came forth in many colors: white, black, brown and red.° We find in our Torah that our nature forbids severe slavery. A Jew is allowed to sell another's body for merely seven years, and even then he must trade him humanely.