לֹא טוֹב היות האדם לבדו,
תָּנֵי רַבִּי יַעֲקֹב: כָּל שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה בְּלֹא עֵזֶר בְּלֹא שִׂמְחָה בְּלֹא בְּרָכָה בְּלֹא כַּפָּרָה.
בְּלֹא טוֹבָה, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.
בְּלֹא עֵזֶר, אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
בְּלֹא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, כו): וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
בְּלֹא כַפָּרָה, (ויקרא טז, יא): וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ.
בְּלֹא בְרָכָה (יחזקאל מד, ל): לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אַף בְּלֹא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, ו): וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר: אַף בְּלֹא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.
רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָא אָמַר: אַף אֵינוֹ אָדָם שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ב): וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד קְרוּיִים אָדָם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית ט, ז): וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ.
(2) Not good[, the adam being alone]” [Gn 2:18]: Taught [R’ Yaakov]: Anyone (man) that has no woman lives without good . . . R’ Simon in the name of R’ Yehoshua ben Levi said: Even without peace . . . R’ Yehoshua of Sakhnin in the name of R’ Levi said: Even without life . . . R’ Chiya bar Gomdi said: He is not even a whole human / adam shalem, for it says: “And He blessed them and called their name Adam”. [Gn 5:2]
מדרשי הלכה ומדרשי אגדה
המדרש הוא דרך להתעמק, לחקור וללמוד מתוך פסוקי התורה. ישנם שני סוגי מדרשים:
מדרש הלכה: לומד הלכה, חוק או מצווה בהתבסס על פסוקי התורה.
קבצי ההלכה התגבשו בתקופת התנאים והגיעו לשיאם במאה השנייה לספירה.
מדרש אגדה: לומד מפסוקי התורה ערכים, מוסר-השכל ודרך-ארץ.
רוב מדרשי האגדה קובצו בתקופת האמוראים והגאונים.
עיון ודיון
1. מהו ה"פשט" ומהו ה"דרש" בכל אחד מן הפסוקים אותם לומד המדרש הנ"ל.
(תקליקו על הכותרת "בראשית רבה יז", בחלון שיפתח ניתן להקליק על כל אחד
מהפסוקים ואז לראות את הפסוק בתוך ההקשר בפרק ואף לעיין בפרשנים
השונים על הפסוק)
2. המדרשים מפרשים את המילה "בית" כ"אישה" – שערו מדוע.
3. מדוע "לא טוב היות האדם לבדו"? הציגו שלושה יתרונות לחיי זוגיות, בהסתמך
על סוגיה זו (בראשית רבה).
4. בחרו שני יתרונות מתוך הסוגיה והסבירו כיצד כל אחד מהם נלמד מן הכתוב
בתנ"ך. בדבריכם התייחסו גם לפשט הפסוק וגם לדרש שנלמד ממנו.
5. לדעתכם- האמנם "לא טוב היות האדם לבדו"? הסבירו ונמקו את עמדתכם!
אמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם.
ואמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, שנאמר (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם.
ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו? זכה עוזרתו לא זכה כנגדו.
ואיכא דאמרי (ויש אומרים), רבי אלעזר רמי (הקשה)- כתיב כנגדו וקרינן כניגדו- זכה כנגדו לא זכה מנגדתו.
אשכחיה (מצא) רבי יוסי לאליהו אמר לו: כתיב 'אעשה לו עזר' במה אשה עוזרתו לאדם?
אמר לו: אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש?
לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו
ביאור
ואמר ר' אלעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר]
"אעשה לו עזר כנגדו" פירושו:
זכה אדם - עוזרתו אשתו, לא זכה - הרי היא כנגדו.
ואיכא דאמרי [ויש אומרים] בסגנון אחר קצת:
ר' אלעזר רמי [הטיל, הראה סתירה בין שני מקורות]
כתיב [נאמר] "כנגדו" וקרינן [ואנו קוראים] "כניגדו".
ומשמעות הדבר, שאם זכה- היא כנגדו ועימו,
לא זכה- מנגדתו (מכה אותו !).
מסופר: אשכחיה [מצאו] ר' יוסי לאליהו הנביא,
אמר ליה[לו]:כתיב [נאמר] "אעשה לו עזר",
במה אישה עוזרתו לאדם?
אמר ליה[לו] כפשוטו: אדם מביא חיטין מן השדה — האם חיטין כוסס (אוכל) כמו שהן?
ואם מביא פשתן מן השדה, האם פשתן עצמו לובש?
והרי האשה היא הטוחנת קודם את החיטה ומעבדת את הפשתן,
האם לא נמצאת האשה בכך מאירה את עיניו
ומעמידתו על רגליו?!
התלמוד הבבלי
החיבור הגדול, המרכזי והחשוב ביותר בתרבות היהודית שאחרי התנ"ך (ידוע גם בשם "גמרא"). מטרתו לפרש ולהסביר את הנאמר במשנה ולהוסיף דיונים בנושאים שהתחדשו אחרי חתימתה. התלמוד הבבלי נחתם בערך בשנת 500 לספירה, בסוף תקופת האמוראים.
בתלמוד משולבים, לצד ענייני הלכה וחוק, גם קטעי מדרש ואגדה, הגות, סיפורים, מחלוקות, ידיעות ועצות, מהם מצטיירים אורחות חייהם של בני התקופה. דברי הגמרא מחולקים ליחידות הנקראות "סוגיות" (נושאים).
רבי אלעזר (בן פדת) – אמורא בדור השני . נולד בבבל ועלה לארץ ישראל. תלמידו של רבי יוחנן.
רבי יוסי (בן חלפתא)- תנא מהדור הרביעי, במאה השנייה לספירה. תלמידו של רבי עקיבא. ישב בעיר ציפורי
והתפרנס מעיבוד עורות. עליו נאמר: "משמת רבי יוסי - פסקה הבינה" (ירושלמי, סוטה ט, יז).
ומה שנאמר חטין כו' פשתן כו' ?
זכר אלו ב' דברים לפי שהם עיקר חיי וצרכי נפש שכל עצמו של יעקב לא ביקש רק "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" והאשה היא עוזרתו בכך:
(כ) וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
חידושי האגדות חוברו על ידי המהרש"א - ראשי תיבות של : מורנו, הרב רבי שמואל איידלס-
פרשן התלמוד, חי בפולין במאות ה- 16-17.
פותחים סוגריים
הברית החדשה, אִגֶּרֶת שָׁאוּל הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַקּוֹרִינְתִּים פֶּרֶק ז' 8-9
לְעִנְיַן מַה שֶּׁכְּתַבְתֶּם אֵלַי: 'טוֹב לוֹ לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵאִשָּׁה',
אַךְ מִשּׁוּם הַזְּנוּת - כָּל אִישׁ יִשָֹא לוֹ אִשָּׁה וְכָל אִשָּׁה יִהְיֶה לָהּ בַּעַל.
וְאֶל הַפְּנוּיִים וְהָאַלְמָנוֹת אֹמַר: כְּדַאי לָהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּמוֹנִי.
אֲבָל אִם אֵינָם יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת יִצְרָם - שֶׁיִּתְחַתְּנוּ;
מוּטָב לָשֵׂאת אִשָּׁה מִלִּבְעֹר בְּתַאֲוָה.
הברית החדשה- חלק מכתבי הקודש של הדת הנוצרית, בהם מתוארים מעשיהם של ישוע ותלמידיו.
עיון ודיון
1.בסוגיה זו (מסכת ברכות) מוצגות שלוש מימרות המיוחסות לרבי אלעזר בן-פדת.
2. היעזרו במאגרי מידע וכתבו בקצרה על רבי אלעזר בן פדת, פועלו ותקופתו.
3. הסבירו בלשונכם כל אחת מן המימרות.
4. על פי התלמוד הבבלי – במה האישה משלימה את האיש? הסבירו!
5. תארו את ההבדל בין גישת חז"ל כלפי הזוגיות במקורות שלמדתם, לבין הגישה המוצגת ב"אגרת שאול" שב"ברית החדשה".