רש"ר הירש שמות פרשת ויקהל פרק לה פסוק ג
לא תבערו אש וגו'. הבערת אש אינה לכאורה פעולה יוצרת אלא פעולה הרסנית. מאידך, דווקא הוצאת האש המלאכותית היא הכוח המביא ומבטיח לאדם את שלטונו האמיתי על העולם הגשמי. רק על - ידי האש עושה לו האדם את כלי - מלאכתו וחודר אל תוך תוכם של החומרים, מפרידם ומעצבם... שביתת - מלאכה בשבת היא ההודאה, שה' הוא שהעניק לאדם את כוח השליטה בעולם הגשמי, ושאין לאדם לנהוג בשליטה זו אלא כעובד ה'. הודאה זו מתבטאת בנפרד לגבי כל סוג וסוג מכוחות השליטה הזאת. אין השבת מתחללת ביחס למרכיבים השונים של העולם הגשמי, אלא ביחס לסוגי המלאכות. למשל, אם אדם עושה במלאכת הקצירה בתבואה, בגפן ובפירות האילן, אינו מביא אלא חטאת אחת; ואילו אם הוא עושה שלוש מלאכות בשדה התבואה - זורע, קוצר ומלקט - הריהו חייב שלוש חטאות. מכאן שעלינו להבין את מושג השבת - לא כשיעבוד העולם הגשמי לה', אלא כהשתעבדות האדם לה' ביחס אל עולמו הגשמי
"You shall kindle no fire...” On the one hand, kindling fire in itself is not a productive, creative, but primarily, rather a destructive activity. But on the other hand, the ability to produce fire artificially is just that which first gave Man his true mastery over the materials of the world. Only by means of fire can he create his tools, can he analytically and synthetically probe into the inner nature of things...On Shabbat the cessation of work is the belief and acknowledgment that the ability to 'master matter,' the creative productive power that Man has, is lent to him by God, and is only to be used in His service....The idea of Shabbat is to be understood, not so much as laying our world at the Feet of God, but as laying our relation to our world at His Feet.”
Suggested Discussion Questions:
What other examples exist of resource use that can be both creative and destructive? How can we find a balance?
Why do we refrain from lighting fires on shabbat?
Time Period: Modern (Spinoza through post-WWII)