משנה מסכת גיטין פרק ד משנה ה
[ מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל אמרו לו בית שמאי תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר(ישעיה מ"ה) לא תהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:
Beit Hillel said, “One who is half slave and half free works for his master one day and for himself the other day.” Beit Shammai said, “you have set things right for the master but you have not set things right for the slave. He cannot marry a female slave because he is already half free, and he cannot marry a free woman because he is half a slave. Shall he then desist [from having children]? But wasn't the world only made to be populated, as it says, "God did not create it as a waste; God formed it to be inhabited" (Isaiah 45:18)? Rather for the sake of tikkun olam, we compel his master to emancipate him and the slave writes an IOU for half his purchase price.” Beit Hillel retracted [their opinion and] ruled like Beth Shammai. [Translation by Rabbi Jill Jacobs]
Suggested Discussion Questions:
1. What did Beit Hillel originally argue? How did Beit Shammai disagree?
2. Why did Beit Hillel retract their position? What was compelling about Beit Shammai’s reasoning?
3. How is this an example of tikkun olam?
Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)