ותקרבנה בנות צלפחד, כיון ששמעו בנות צלפחד שהארץ מתחלקת לשבטים לזכרים ולא לנקבות נתקבצו כולן זו על זו ליטול עצה אמרו לא כרחמי בשר ודם רחמי המקום בשר ודם רחמיו על הזכרים יותר מן הנקבות אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא רחמיו על הזכרים ועל הנקבות רחמיו על הכל שנאמר נותן לחם לכל בשר וגו' (תהלים קלו:כה) נותן לבהמה לחמה וגו' (תהלים קמז:ט) ואומר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה:ט)
"And the daughters of Zelophehad drew near" - When the daughters of Zelophehad heard that the land of Israel was being divided among the tribes with portions given to the males but not the females, they gathered together to seek counsel. They said, “The mercies of God are not like the mercies of people. People have more concern for males than females. But the One who said and brought forth the world is not like this. Rather, God’s concern is for both males and for females. God’s concern is for all, as it is said, “God gives sustenance to all flesh” and "who gives beasts their food" and "God is good to all and God's mercy is upon all God's works."
[AJWS translation]
Suggested Discussion Questions:
1. What policy were the daughters of Zelophehad protesting? What was their argument?
2. If God cares equally about males and females, what causes people to put more attention into the needs of males? How can we combat this tendency?
Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)