Parshas Behar-Bechukosai: Erechin: Dedicating Our Lives to Hashem

Based on Edrei Tzon by Rabbi Abba Tzvi Naiman http://beta.hebrewbooks.org/52758

(א) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵקֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽה' (ג) וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ (ד) וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל׃ (ה) וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים׃ (ו) וְאִ֣ם מִבֶּן־חֹ֗דֶשׁ וְעַד֙ בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר חֲמִשָּׁ֥ה שְׁקָלִ֖ים כָּ֑סֶף וְלַנְּקֵבָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים כָּֽסֶף׃ (ז) וְ֠אִם מִבֶּן־שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙ אִם־זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים׃ (ח) וְאִם־מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ וְהֶֽעֱמִידוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַכֹּהֵ֔ן וְהֶעֱרִ֥יךְ אֹת֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן עַל־פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר יַעֲרִיכֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ (ס)

Leviticus 27:1-8

(1) The LORD spoke to Moses, saying: (2) Speak to the Israelite people and say to them: When anyone explicitly vows to the LORD the equivalent for a human being, (3) the following scale shall apply: If it is a male from twenty to sixty years of age, the equivalent is fifty shekels of silver by the sanctuary weight; (4) if it is a female, the equivalent is thirty shekels. (5) If the age is from five years to twenty years, the equivalent is twenty shekels for a male and ten shekels for a female. (6) If the age is from one month to five years, the equivalent for a male is five shekels of silver, and the equivalent for a female is three shekels of silver. (7) If the age is sixty years or over, the equivalent is fifteen shekels in the case of a male and ten shekels for a female. (8) But if one cannot afford the equivalent, he shall be presented before the priest, and the priest shall assess him; the priest shall assess him according to what the vower can afford.

ויקרא רבה ל״ז:ב׳

(ב) דָּבָר אַחֵר, כִּי פֹּעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות ב, יא): וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב וְיִשֵּׁב לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יִשַּׁבְתָּ לְבָנַי סִבְלוֹתָם חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לְיַשֵּׁב וּלְפָרֵשׁ לְבָנַי נִדְרֵיהֶם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'.

Vayikra Rabbah 37:2

When the Jews were in Egypt, Moshe went saw that the load of a man was on a woman, the load of an adult was on a child, and the load of a young man was on an elderly man. Moshe corrected this and put the proper load on each person. In the merit of these deeds by Moshe, he merited to teach the Jewish people the laws of erechin.

מדרש תנחומא, בחוקתי ד׳:א׳

וידבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל איש כי יפליא נדר... דבר אחר, כי מי בשחק יערך לה'. בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את העולם ובקש לבראות את האדם, היו מלאכי השרת אומרים, מה אנוש כי תזכרנו (תה' ח ה), מה אתה מבקש מן האדם הזה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, ומי מקיים מצותי וחקותי ותורותי. אמרו לו, אנו מקיימין תורתך. אמר להם, כתיב בה, זאת התורה אדם כי ימות באהל (במ' יט יד), ואתם אין ביניכם מתים. כתיב בה, אשה כי תזריע וילדה זכר (ויק' יב ב), ואתם אין בכם ילדות. כתיב בה, את זה תאכלו (שם יא כא), (ו) את זה לא תאכלו (שם שם ד), ואתם אין ביניכם אכילה. הוי, אין התורה יצאת אצלכם, שנאמר, [ו] לא תמצא בארץ החיים (איוב כח יג). כיון שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל, שיעשו לו משכן ומזבח העולה, התחילו מקריבין בתוכו. התחיל הקדוש ברוך הוא מצוה כמה מצות על כל דבר ודבר, והן עושין. התחיל הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת, כי מי בשחק יערך לה', כשם שישראל עורכין לי, שהייתם אומרים לי, מה אנוש כי תזכרנו (תה' ח ה). עורכין לי קרבנות, כמה שנאמר, וערך הכהן אותם (ויק' א יב), על מזבח העולה (שם ד י). עורכים לפני שלחנות, כמה שנאמר, ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' (שם כד ח). או יש ביניכם ערך נפשות כמה שנאמר, איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'. הוי, כי מי בשחק:

Midrash Tanchuma, Bechukotai 4:1

When Hashem wanted to create the world, the angels questioned why man should be created. Hashem responded that only man can fulfill the mitzvos. Among the examples of mitzvos that only man can perform and not an angel, the midrash cites the mitzvah of erechin.

זכריה ג׳:ה׳-ו׳

(ה) וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ ה' עֹמֵֽד׃ (ו) וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ ה' בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃

Zechariah 3:5-6

(5) Then he gave the order, “Let a pure diadem be placed on his head.” And they placed the pure diadem on his head and clothed him in [priestly] garments, as the angel of the LORD stood by. (6) And the angel of the LORD charged Joshua as follows:

רבנו בחיי, ויקרא כ״ז:ב׳:ד׳

וע"ד המדרש בערכך נפשות, אמר הקב"ה לישראל אם אתם מביאין לפני ערכין מעלה אני עליכם כאלו הקרבתם נפשותיכם לפני.

Rabbeinu Bahya, Vayikra 27:2:4

Hashem says to Israel: “if you donate to Me the monetary equivalent of your person I will account it for you as if you had ‘donated’ to Me your lives, your souls.”