(ג) וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃
(3) The priest shall examine the affection on the skin of his body: if hair in the affected patch has turned white and the affection appears to be deeper than the skin of his body, it is a leprous affection; when the priest sees it, he shall pronounce him unclean.
(יב) וְאִם־פָּר֨וֹחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֙עַת֙ בָּע֔וֹר וְכִסְּתָ֣ה הַצָּרַ֗עַת אֵ֚ת כָּל־ע֣וֹר הַנֶּ֔גַע מֵרֹאשׁ֖וֹ וְעַד־רַגְלָ֑יו לְכָל־מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃
(12) If the eruption spreads out over the skin so that it covers all the skin of the affected person from head to foot, wherever the priest can see—
(ג) כֹּהֵן הַסּוּמָא בְאַחַת מֵעֵינָיו, אוֹ שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו, לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג), לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן.
(3) A priest who is blind in one of his eyes, or whose brightness of vision dulled, may not examine the Negaim, as it says (Leviticus 13:12) "According to all that appears to the eyes of the priest." [When examining] a dark house, one does not open windows in it to [better] examine its Nega.
(א) או שכהה מאור עיניו. יראה לי דתרי עיניו שכהו קאמר. אבל אי כהה חד עינא לא דסומא באחת מעיניו תנן. ולכל מראה עיני הכי דייקא ולא שכהו מראה שתי העינים:
(יד) וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃ (טו) כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ (ס)
אמר רבא צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה דצואה בכסוי תליא מילתא והא מיכסיא ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קמיתחזיא
Rava said: Opposite feces covered only by a lantern-like covering, which is transparent, it is permitted to recite Shema. But opposite nakedness covered only by a lantern-like covering, it is prohibited to recite Shema. Opposite feces in a lantern, it is permitted to recite Shema because with regard to feces, the ability to recite Shema is contingent upon covering, as it is said: “And cover your excrement” (Deuteronomy 23:14), and although it is visible, it is covered. On the other hand, opposite nakedness covered only by a lantern-like covering, it is prohibited to recite Shema; the Torah said: “And no indecent thing shall be seen in you” (Deuteronomy 23:15), and here it is seen.
בעששית - לנטירנ"א בלע"ז כלומר מחיצת זכוכית או קלף דק מפסיק בנתיים והיא נראית:
(טז) כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד צוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם עַד שֶׁיַּרְחִיק כָּךְ אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד הָעֶרְוָה עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו. אֲפִלּוּ כּוּתִי אוֹ קָטָן לֹא יִקְרָא כְּנֶגֶד עֶרְוָתָן אֲפִלּוּ מְחִצָּה שֶׁל זְכוּכִית מַפְסֶקֶת הוֹאִיל וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ אָסוּר לִקְרוֹת עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו.
(16) Just as the Shema may not be read in a place where there is ordure or urine till he has moved away [to a distance of at least four cubits], so it is forbidden to read the Shema in the presence of any person, even a gentile or child, whose privy parts are exposed, even though a glass partition separates him from them, unless he turns away his face. Since he is able to see, he may not read the Shema, unless he turns away his face. Any part of a woman's body falls under the same rule. Hence, while reading the Shema, one must not gaze at a woman's body, even if she is his wife. And if a hand-breadth of a part of her body [which is usually covered] is exposed, he must not read the Shema while facing it.
(ה) ערוה בעששית ורוא' אותה דרך דפנותיה אסור לקרו' כנגדה דכתיב ולא יראה בך ערות דבר והא מתחזיא:
(כה) (כה) בעששית - היא של זכוכית או בגד דק המנהיר עד שנראית הערוה או טפח מבשר האשה במקום שדרכה להיות מכוסה שגם זה הוא נקרא ערוה וכנ"ל בס"א. ועצימת עינים שרי בכל זה לכו"ע כיון שהערוה עכ"פ מכוסה [ח"א וכ"כ הפמ"ג לענין עששית]:
(כו) (כו) אסור לקרות - ואפילו היא בבית אחר ורואה אותה דרך עששית שבהחלון לפי שבראיה תלה הכתוב ואפילו בדיעבד צריך לחזור ולקרות:
Torah Reading
שו"ת הלכות קטנות חלק א סימן צט
שאלה אם נפלה טיפת שעוה על אותיות הס"ת ונראין האותיות מהו. ועוד אם מותר לקרות בס"ת בבתי עינים: +/מהמפתחות/ עי' בשער הזקנים דף ק"י ע"ג+
תשובה ראיה גמורה היא ע"י זכוכית כההיא (ברכות כ"ה: ועי' שבו"י ח"א סי' קכ"ו) דערוה בעששית דאסור לקרות ק"ש כנגדה משום לא יראה .
Chazon ish suggesting to take off glasses for Parshat Zachior
ואין מברכין על הנר עד שיאותו: אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום וכן אמר רב אשי ברחוק מקום שנינו מיתיבי היתה לו נר טמונה בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה או נשתמש לאורה ולא ראה שלהבת אינו מברך עד שיראה שלהבת וישתמש לאורה בשלמא משתמש לאורה ולא ראה שלהבת משכחת לה דקיימא בקרן זוית אלא ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה היכי משכחת לה לאו דמרחקא לא כגון דעמיא ואזלא:
לא יאותו ממש - שאפילו לא נהנה ממנו מברכין עליו ומאי עד שיאותו עד שיהא אורו ראוי ליהנות ממנו לעומדים סמוך לו ואז מברכים עליו אפי' הרחוקים ממנו ובלבד שיראוהו:
בפנס - בעששית:
היתה אור טמונה לו בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ואין משתמש לאורה או משתמש לאורה ולא ראה שלהבת אין מברך עד שיראה שלהבת ומשתמש לאורה. נראה דפנס אינו כעין עששית שרואה השלהבת מתוך העששית דההיא כרואה שלהבת חשבינן ליה, ואע"פ שגוף העששית מפסיק, אפילו הכי ראיה חשבינן ליה. וכאותה שאמרו בשלהי מי שמתו (לעיל כה, ב) אמר רבא צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה, ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, מ"ט צואה בכסוי תליא מלתא והא מכסיא, ערוה ולא יראה בך ערות דבר כתיב (דברים כג, טו) והא מתחזיא. ועוד דהא לא משכח משתמש לאורה ולא ראה שלהבת אלא כדקיימא בקרן זוית, ואם איתא משכחת לה באור טמונה בפנס או בעששית שאינו רואה שלהבת ממש אלא ודאי כדאמרן.
ושלשה חלוקין קתני: האחד, שאינו רואה שלהבת ולא משתמש לאורה אע"פ שנרו תפוש בידו והיינו אור טמונה בחיקו או בפנס, הב', שמשתמש לאורה ואינו רואה שלהבת כגון דקיימא בקרן זוית, והג', רואה שלהבת ואינו משתמש לאורה למ"ד בדקיימא ברחוק ולמ"ד (בדרביא) [בדכביא] ואזלא. אבל עומד בעששית ורואה שלהבת מתוך העששית הרי זה כרואה שלהבת ומשתמש לאור ומברכין עליו.
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ח ה"ו
נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה
(א) ונהנין. שזריחת' ניכרת על גבי הקרקע ולא יהא מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אא''כ הוא דבר זך שהלבנה נראית ממנו שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה עססי' זה. וה''ה אם נתכסה בעבים אבל אם נתכסה בעב דק וקלוש מברך ואם התחיל לברך ונתכסה גומר הברכה רדב''ז ח''א סי' קנ''ו וכנה''ג משמע כשיודע שתתכסה תיכף לא יתחיל לברך מ''א וע' בת' דב''ש סי' רמ''ב שכתב דהרואה לבנה מתוך אספקלריא או מראה של זכוכית שאין לברך עליה ע''ש באורך. מה שאין הנשים נוהגים לקדש הלבנה אע''ג דהן מקיימות כמה מ''ע שהזמ''ג מפני שהם גרמו פגם הלבנה מ''א בשם של''ה ע''ש. ועיין עוד טעם אחר בשבות יעקב ח''ב סימן י''א. סומא חייב לקדש הלבנה רש''ל בתשובה מ''א. בחדש א' אירע שלא ניראת הלבנה ולא קידשו הלבנה באותו חדש וגזר רב אחד תענית על זה ואין לו על מה לסמוך שבות יעקב ח''ב סימן י' ועסי' תק''פ ס''ק ט':
שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן לט
ומכל מקום הרגיל במשקפים אין צורך שיסיר משקפיו בעת ברכת בורא מאורי האש כדי שיראה השלהבת שבנר במו עיניו ללא כל חציצה, שמכיון שהאש גלויה אפשר לברך עליה בורא מאורי האש, וכדין כל ברכות הראיה. וכן כתבו האחרונים.
ת"ר ראינוהו במים ראינוהו בעששית ראינוהו בעבים אין מעידין עליו
(ה) אָמְרוּ הָעֵדִים רְאִינוּהוּ בַּמַּיִם אוֹ בֶּעָבִים אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית. אוֹ שֶׁרָאוּ מִקְצָתוֹ בָּרָקִיעַ וּמִקְצָתוֹ בֶּעָבִים אוֹ בַּמַּיִם אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית אֵין זוֹ רְאִיָּה וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זֹאת.
(5) If the witnesses said "we saw it in water" or "in clouds" or "in frost", or they saw part of it in the sky and part of it in clouds or in water or frost, this isn't a sighting and we don't sanctify based on this sighting. One says "I saw it with my eyes at a height of about two floors" and the second says "at about a height of three floors", they join up [to form valid testimony]. One says "about three floors" and the second says "about five floors", they don't join up. And we do join up one of them with a second that testifies like him or with a single floor between them.
(א) ברכת הלבנה וזמנה הרואה לבנה בחדושה מברך "אשר במאמרו ברא. . . " וכו': הגה ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה (אגור):
ד) אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה: הגה ואין מקדשין הלבנה תחת הגג: (הגהות אלפסי החדשות):
(א) ונהנין. שזריחת' ניכרת על גבי הקרקע ולא יהא מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אא''כ הוא דבר זך שהלבנה נראית ממנו שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה עססי' זה. וה''ה אם נתכסה בעבים אבל אם נתכסה בעב דק וקלוש מברך ואם התחיל לברך ונתכסה גומר הברכה רדב''ז ח''א סי' קנ''ו וכנה''ג משמע כשיודע שתתכסה תיכף לא יתחיל לברך מ''א וע' בת' דב''ש סי' רמ''ב שכתב דהרואה לבנה מתוך אספקלריא או מראה של זכוכית שאין לברך עליה ע''ש באורך. . . . .סומא חייב לקדש הלבנה רש''ל בתשובה מ''א.
(ד) תחת הגג. כתב מו"ח ז"ל הטעם דאין זה דרך כבוד אלא יוצאין מתחת הגג לתוך הרחוב כדרך שיוצאין לקבל פני המלך שיוצאי' לקראתו מיהו כ"ז היכא דאפשר אבל מי שחושש באיזו מיחוש שלא יוכל לצאת לחוץ א"נ כששרוי בין העכו"ם יוכל לקדש בביתו דרך חלון ופתח עכ"ל: : כתב רש"ל בתשו' סי' ע"ז דסומא יכול לברך על הלבנה אף שאין יכול לברך מאורי אש כי זה נתקן על חידוש העולם ודומה ליוצר המאורות:
(יא) ואין. ב''ח כתב הטעם שיוצאין לרחוב כדרך אדם שיוצא לקראת המלך וכ''כ בהגמ''נ ומ''מ אם יש לו איזה מיחוש או ששרוים בין העכו''ם מקדש תחת הגג או בביתו דרך חלון ופתח עכ''ל. וכ''ש כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית. וכ''כ מט''מ וז''ל ראיתי רש''ל כשהיה בחבורת שמחה ולא רצה לצאת לחוץ ופתח החלון נגד הלבנה וקידש ע''ש ועס''ק א' מש''ש:
(יד) תחת הגג. ולא נודע אצלנו טעם המנהג (שם בהגהת אלפסי) ומהרי"ל כתב הטעם שלא יאהיל עליו שום טומאה וב"ח כתב הטעם שיוצאין לרחוב כדרך אדם שיצא לקראת המלך וכ"כ בהגמ"י מ"מ אם יש לו איזה מיחוש או ששרוים בין העכו"ם מקדש תחת הגג עכ"ל וז"ל מט"מ אני ראיתי רש"ל ז"ל כשהיה בחבורת שמחה ולא רצה לצאת לחוץ ופתח החלון נגד הלבנה וקידשה עכ"ל (וע"ש ס"א) וכ"ש כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית:
(כא) (כא) תחת הגג - אלא תחת כיפת השמים והטעם דקידוש הלבנה הוא כקבלת פני השכינה ואין זה דרך כבוד שיהא עומד תחת הגג לפיכך יוצאין מתחת הגג לרחוב כדרך שיוצאין לקראת מלכים ומ"מ כ"ז הוא רק לכתחלה אבל מי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת לחוץ אי נמי שהמקום אינו נקי או ששרוי בין העכו"ם יקדש בביתו דרך חלון או פתח הפתוח נגד הלבנה:
(ט) וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו
שו"ת שבות יעקב חלק א סימן קכו
. . בהל' חליצה סעי' א' שצריכין ליזהר בדיינים שלא יהא סומין אפי' באחת מעיניהם ושורש ומקור הוא מש"ס דיבמות ותוספת שם מדכתיב וירקה לעיני הזקינים יע"ש אי מותר להיות אחד מן הדיינים שעיניו כהות ולא יוכל לראות אם לא ע"י בתי עינים שקורין בל"א בריל או דלמא דלא הוי לעיני הזקינים ממש כיון שאין יכולים לראות אלא על ידי בתי עינים.
תשובה לכאורה היה נראה שגם בזה צריכין ליזהר וראיה לזה מהא דאיתא בראש השנה פ' אם אין מכירין דף כ"ד ע"א ת"ר ראינו במים ראינו בעששית אין מעידין עליו . . : ומה"ט כתב בתשובת דבר שמואל סי' רמ"ב דהרואה הלבנה מנוגה נגדה מתוך אספקלריא או מראה של זכוכית דאין לברך ברכת הלבנה אך לבסוף מסיק דיוכל לסמוך על שאר הרואים אותם ברקיע וכמו שפסק מהרש"ל דאפי' סומא יכול לברך . .: אכן נראה לאחר העיון דאין ראיה מסוגיא זו כלל הנה מלבד דיש לחלק ולומר דשאני התם לענין עדות קדוש החודש החמירו דבעינן דרישה וחקירה כזה ראיתם או כזה ראיתם מטעם שקלקלו הבייתוסים וכדאיתא ברמב"ם פ"ב מה' קידוש החדש דין ב' אלא נראה דבלא"ה אין זו דומה לזו דהאי ראינו בעששית לא מיירי בכענין זה שראה דרך עששית לרקיע אלא דמיירי דומיא דבבא דרישא דראה במים שהלבנה היה זורחת נגד המים וראה תוך המים בבואה של לבנה שלא ראה תוך הרקיע כלל וכן ראה בעששית מיירי בכה"ג שהעששית מונח על הארץ או בכותל והוא רואה דמותה של לבנה תוך העששית אבל לא ראה ברקיע כלל וכן פרש"י להדיא שם בגמרא ראינו במים תוך הנהר או מעין ראינו דמותה של לבנה: וכן איתא בפירש הרמב"ם לקידוש החדש בפ"ב וז"ל ראינוהו במים פירש כשהסתכלו במים ראינו בבואה של ירח על פני מים או שראינו בעששית פי' ראינו בבואה שלו בעששית עכ"ל (ומה"ט פסק ג"כ המ"א בא"ח סי' תל"ג דכנגד חלון של זכוכית אין בודקין ע"ש) אבל היכא דראו דרך עששית לרקיע הלבנה ודאי דהוי ראיה ממש ויכולין לקדש על ידו: ואולי תשובת דבר שמואל ג"כ מיירי שראה רק תוך אספקלרי' או בזכוכית ולא בעובי הרקיע ממש: וראיה ברורה לזה דהוי ראיה ממש דרך זכוכית מכמה סוגית הש"ס חדא מהא דאיתא ביבמות דף ע"ט הא דאמר ישעיה ואראה את ה' שראה באספקלריא שאינה מאירה וכתב הערוך אות סמך ערך אספקלרי' וז"ל כל הנביאים ראו כבודו מתוך אספקלריא שאינה מאירה כאור כחוש ונדמה להם שראו מראה זזה /זה/ כאדם זקן שאורו כחוש ורואו /ורואה/ הנמוך כאלו גבוה והאחד כשנים וכן כיוצא בהם ואינו כך וזה שאמר הכתוב וביד נביאים אדמה הרי דאעפ"כ מעיד דכתיב ואראה מראות אלהים דחשיב ראיה אלא דלגבי שכינה לא חשיב ראיה ממש כיון שלא ראה ממש כמות שהיא בכבודו ובעצמו אכן באספקלריא המאירה הוי ראיה אליבא דכ"ע וכן הוא בסוטה דף ל"א ע"א ר' אליעזר אומר מנין שאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו שירה שנאמר במקהלות ברכו את ה' ממקור ישראל והא לא קחזי א"ר תנחום כרס נעשה להם כאספקלריא המאירה וראו הרי שהוי ראיה גמורה דרך אספקלריא וזכוכית וכה"ג איתא בברכות דף כ"ה ע"ב ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קאי מתחזיא עכ"ל ומסוגיא זו דברכות הביא ג"כ בתשובת הל' קטנות סי' צ"ט דמותר לקרות בס"ת ע"י בתי עינים שקורין בל"א ברי"ל ודברים נכונים אף שיש מקום לבעל דין לדחוק ולחלק ולומר דודאי מי שיכול לראות בלא בתי עינים אף שרואה דרך בתי עינים וזכוכית אינו מעכב דכל הראוי לביל' אין בילה מעכבת משא"כ בזקן שאינו רואה ראיה נכונה אלא ע"י בת' עינים לא הוי רואה ממש מ"מ פוק חזי מה עמא דבר שהחזנים קורין ע"י בתי עינים ובפרטות לענין שאלה שנשאל קדמנא סומכין על המקרא דכתיב לעיני הזקנים כמדרשו וכמשמעו שרוב בעלי הוראה המה חכמים וזקנים ממש היושבים אצל החליצה ורואין ע"י בתי עינים (דלא כמקצת חכמים בעיניהם בזמן הזה שנערים פני זקנים ילבינו וקופצים בהוראה שלא כדת והקב"ה יפרע ממעמידיהם) ולא שמעתי מעולם פוצה פה ומצפצף וכנ"ל עיקר ה"ק יעקב:
Astrological Phenomena (Comet)
. is (a bracha) required if the comet is not visible to the naked eye but is seen through a telescope. . . . . There is some question as to whether, from the halakhic perspective, a visual phenomenon perceived through a telescope is deemed to be a veridical perception of the object itself or whether such perception is deemed to be a form of optical distortion rather than a true visual perception of the object per se. . . . . [Comparable . . is the question of whether the sanctification of the New Moon may be recited in the event that the moon is perceivable only through a telescope. Devar Shemu'el, no. 242 (cited by Be'er Heitev, Oraḥ Hayyim 426:1), declares that one who sees the moon through a telescope or glass instrument should not recite the blessing "for it is not a proper visual perception" (re'iyah gemurah). However, this view is challenged by Shevut Ya'akov, I, no. 126, and by Sha'arei Teshuvah, Oraḥ Hayyim 426:1. The latter authority declares that the sanctification of the New Moon may be recited by a person who requires the aid of eyeglasses even if he is totally unable to see the moon without glasses. Rabbi Israel, citing these sources, draws an analogy between the sanctification of the New Moon seen through a telescope and the recitation of the appropriate blessing upon the occasion of the sighting of a comet by means of a telescope and asserts that the halakhic determination should be the same in both instances. However, any conclusions with regard to the blessing upon the sighting of a comet by means of a telescope predicated upon sources pertaining to sanctification of the New Moon are specious since the rationale underlying the halakhah with regard to the sanctification of the New Moon is not applicable to the sighting of a comet. The very source cited, Sha'arei Teshuvah, indicates that the sanctification of the New Moon may be recited despite the fact that the New Moon is not visible to the naked eye because even a blind person is obligated to pronounce the sanctification and hence it is not necessary actually to "see" the moon. This is certainly not the case with regard to the recitation of a blessing upon the sighting of a comet.
[re:} obligation to rise in the presence of a Torah scholar. Halakhot Ketanot, . . rules that one must rise even if the scholar is seen through an intervening pane of glass. . However, Rabbi Israel's conclusion that there is no halakhic distinction between perception by means of the naked eye and perception by means of an optical instrument is unwarranted. The sources dealing with rising in the presence of a scholar and the recitation of the shema in the presence of nakedness speak of intervening windows or sheets of glass which in no way magnify or distort vision. Under such conditions Halakhah deems the perception to be a true one. However, on the basis of these sources, the question of whether or not the perception of an object artificially magnified by means of a glass prism is the equivalent of "seeing" remains an open question. Evidence that it is not deemed a proper visual perception may be found in the previously cited statement of Sha'arei Teshuvah. As noted, this authority rules that the viewing of a telescopically magnified moon occasions the recitation of the sanctification of the New Moon precisely because that moon need not be actually seen, as evidenced by the obligation of a blind person vis-à-vis the sanctification of the New Moon. The clear implication of Sha'arei Teshuvah's discussion is that telescopic magnification does not result in re'iyah gemurah insofar as Halakhah is concerned and accordingly no blessing would be occasioned unless the comet is seen without magnification. However, Sha'arei Teshuvah does not cite Shevut Ya'akov's discussion in its entirety. Deuteronomy 25:9 prescribes that ḥalizah must be performed "before the eyes of the judges." Shevut Ya'akov addresses himself to the question of whether or not the members of a Bet Din convened for purposes of ḥalizah must be capable of seeing the performance of this rite without benefit of eyeglasses. Shevut Ya'akov concludes that inability to see without eyeglasses does not serve to disqualify a person from serving as a member of a Bet Din for this purpose. Not mentioned by these authorities is a possible distinction between eyeglasses, which simply correct a distortion caused by a malfunction of the eye thereby restoring normal vision to the wearer, and magnification by means of a telescope or other instrument which results in a vision not perceivable under normal conditions.
Drones and Other Video Apparatus

