זיכרון השואה לבתי ספר יסודיים
התוצאות האומללות והנוראיות של מלחמת העולם השנייה מלוות אותנו גם היום, עשורים לאחר שהסתיימה, בזכות הציווי המהדהד "לזכור ולא לשכוח". מערכי השיעור שלפניכם עוסקים בזיכרונות. באמצעות זיכרונותיהם של אלו שהיו ילדים ובני נוער בתקופת השואה, נפתח בפני התלמידים פתח שדרכו יוכלו ללמוד על החיים שלפני המלחמה, על השינוי שהמלחמה הביאה עמה, על תקופת המלחמה ועל ימי השיקום שלאחריה. במרכז המערכים עומדות עדויות של ניצולים, ובעזרת נקודת המבט שלהם נתבונן יחד בדרך שבה התעצב גורלו של העם היהודי. הזיכרונות אינם רק כלי ללמידה, אלא הם עצמם התכלית; באמצעותם אנו יכולים להנחיל ערכים. כשם שזיכרון יציאת מצרים והעברתו מדור לדור מסייעים להנחיל את ערך החירות, כך זיכרון השואה והעברתו לתלמידים מסייעים לנו בהנחלת ערכים הומניסטיים ובהם הרעיון של "חביב האדם שנברא בצלם"
(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:
(14) He would say: Beloved is man, since he is created in the image [of God]. A deeper love - it is revealed to him that he is created in the image, as it says (Genesis 9:6): "for in God's image He made man." Beloved are Israel, since they are called children of the Omnipresent. A deeper love - it is revealed to them that they are called children to God, as it says (Deuteronomy 14:1): "You are children of the Lord, your God." Beloved are Israel, since a precious instrument has been given to them. A deeper love - it is revealed to them that the precious instrument with which the world was created has been given to them, as it says (Proverbs 4:2): "For a good lesson I have given to you; do not forsake my teaching."
כתלמידים וכמחנכים יהודים אשר חיים בארץ ובעולם אנחנו מהווים חוליה בשרשרת מסירת הזיכרונות, ובאמצעות למידה משותפת נוכל להעמיק את הבנתנו. העמקת ההבנה מתאפשרת הודות לרעיון המרכזי בלמידה של כיתות תאומות "חלון ומראה". כאשר אנו לומדים יחד עם כיתה מעבר לים, זו הזדמנות לפתוח חלון לעבר תרבות אחרת ובו בזמן להציב לפנינו מראה שתסייע לנו להכיר את עצמנו טוב יותר.
הרב יוסף דב סולובייצ'יק, בנאום שנשא בשנת 1955 ,מבדיל בין שני סוגי ברית שנכרתו בין עם ישראל לבין האלוהים:
א. ברית גורל
ב. ברית ייעוד
הראשונה כפויה על האדם, והשנייה מציינת אידאל שאדם פונה אליו מרצונו החופשי. האדם היהודי מממש את האידאל בדרך של "הידמות לבוראו על ידי התעלות על עצמית". אפשר לראות באחריות שאנו כמחנכים מקבלים על עצמנו לשאת את זיכרון השואה מימוש של האידאל זה.
שני מערכי השיעור שלפניכם מספרים את סיפוריהם של ילדים שחיו בתקופת השואה, ובאמצעותם התלמידים יכולים להתוודע לתפקידו של הזיכרון בחיינו. כמו כן, התלמידים נחשפים לאפשרות הבחירה שיש לאנשים, האפשרות לבחור את הדרך שבה יפעלו, ודרך אפשרות הבחירה התלמידים מעמיקים את הבנתם בנושא הזהות. נוסף על כך, במהלך השיעור התלמידים מתוודעים למושג חסד.
לפני השיעור חשוב לתאם עם המורה של הכיתה התאומה את החלפת התוצרים.
מטרות
1 .הבנת תפקידו של הזיכרון בשימור היסטוריה של עם;
2 .התוודעות לאירוע בעל משמעות בהיסטוריה של העם באמצעות היכרות
עם דמות ועם סיפור חייה;
3 .היכרות עם המושג "חסידי אומות העולם" ועם משמעות מעשיהם;
4 .בירור אישי ערכי הנוגע לחסד ולסיוע לנזקקים;
5 .הבנת התפקיד המשותף שלנו ושל תלמידים יהודים שגרים במדינה אחרת
בנוגע לזיכרון של עם.
פתיחה (5 דקות)
נספר לתלמידים שהיום נכיר את סיפור ילדותה של חנה, שגדלה בפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה, המלחמה שבמהלכה התרחשה השואה. נשמע איך היא חיה לפני המלחמה ובמהלכה, ודרך הסיפור שלה נלמד על מעשים טובים שעשו אנשים לא יהודים כדי לעזור ליהודים בתקופת השואה. נספר שאת השיעור שאנחנו לומדים היום, לומדים גם ילדים מכיתה שנמצאת בארץ אחרת. אם זוהי פעילות הקשר הראשונה שאנו מקיימים במסגרת כיתה תאומה, נספר לתלמידים באיזו כיתה, באיזה בית ספר ובאיזו מדינה מדובר. נספר כי בסוף השיעור נשלח להם חומרים שנכין, והם ישלחו לנו את מה שהם יכינו; ובשיעור הבא נוכל לראות את הדברים ולשוחח על המשותף והשונה בינינו לבינם. נאפשר זמן לשאלות ונענה עליהן.
הכרות עם זכרונות
נשאל את הילדים מהו זיכרון? מתי משתמשים בו? למה הוא חשוב?
נאסוף תשובות ונכתוב אותן על הלוח.
נאמר - היום נכין יחד חוברת זיכרונות של הכתה כך שכל אחד יוכל להתאמן בהעלאת זיכרונות מהתקופה בה היה בגן הילדים. אם נרצה, נוכל לשלוח את החוברת לכתה השותפה כך שיוכלו להכיר אותנו. נוכל גם לפתוח את החוברת בעוד שנה ולבדוק מה אנחנו עדיין זוכרים ומה החוברת עזרה לנו לזכור. את החוברת נכין בצורה של מצגת. כל תלמיד יקבל דף במצגת שאותו הוא צריך למלא. את המצגת נכין באמצעות יישום המצגות של Google ,השימוש במצגות פשוט מאוד. הוראות שימוש
דף תלמיד עבור המצגת המשותפת
שם התלמיד/ה:
נולדתי במדינה:ישראל
בשנת:
(שם האם) (שם האב)
שני זיכרונות שמלווים אותי:
1. קשור אליי ואל משפחתי
2. קשור ליישוב שבו אני גר/ה
לאחר שהתלמידים יסיימו להכין את הדף, נבקש מאלו שמעוניינים בכך לשתף
בזיכרונות ונשאל את הלמידים :
- מדוע אנחנו זוכרים דברים מסוימים ואחרים לא?
- במה זה תלוי?
- האם יש סיפורים שאנחנו זוכרים רק בגלל שסיפרו לנו עליהם ולא זוכרים את האירוע עצמו?
- האם יש דברים שאנחנו זוכרים אבל מעדיפים לשכוח ?
- מההתפקיד של הזיכרון בחיים שלנו?
הכרות עם דמות
לאחר שכל תלמיד יכין את הדף במצגת המשותפת.נקריא לתלמידים את
שלושת העמודים הראשונים מהספר "רציתי לעוף כמו פרפר" סיפורה של חנה
גפרית. רסיסי ילדות מתקופת השואה" בהוצאת יד ושם.
לפני הקריאה נאמר לתלמידים: היום נספר את סיפורה של חנה. לשמחתנו,
חנה שרדה את השואה ונשארה בחיים. היא עלתה לישראל, חיה בעיר תל
אביב, למדה להיות אחות ועבדה בקופת חולים, נישאה וילדה בן. כיום היא
סבתא לנכדים.
לפני כמה שנים היא סיפרה את סיפור ילדותה לסופרת, והסופרת כתבה עליה
ספר. הספר נקרא "רציתי לעוף כמו פרפר". מי שירצה יוכל לקרוא את הסיפור
כולו. כעת אקריא לכם את העמודים הראשונים.
מומלץ להקרין על הלוח את עטיפת הספר ואת עמודים 3–4 שבהם מופיעות
תמונותיה של חנה כילדה וכאישה בוגרת.
