(53) And thou shalt eat the fruit of thine own body, the flesh of thy sons and of thy daughters whom the LORD thy God hath given thee; in the siege and in the straitness, wherewith thine enemies shall straiten thee. (54) The man that is tender among you, and very delicate, his eye shall be evil against his brother, and against the wife of his bosom, and against the remnant of his children whom he hath remaining;
(א) הרך בך והענג....אף על פי שהוא מפנק ודעתו קצה בדבר מאוס, ימתק לו לרעבונו בשר בניו ובנותיו עד כי תרע עינו בבניו הנותרים מתת לאחד מהם מבשר בניו אחיהם אשר יאכל.
Tender among you, and very delicate:...Although pampered, and revolted by anything disgusting, he will savor, in his starvation, the flesh of his sons and daughters, so that he will begrudge his remaining children, and refuse to give any of them the flesh of his children - their siblings - which he has eaten.
אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה, דכתיב: לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ. ולא חית הארץ לכם. וכשבאו בני נח התיר להם, שנאמר: כירק עשב נתתי לכם את כל.
Rav Yehudah said in the name of Rav: To Adam, meat was not permitted for eating. For it is written: "it shall be yours for food. And for every beast of the earth." But the beast of the earth is not yours. And when the sons of Noah came along, He permitted it to them. As it is stated: "as the green herb have I given you all."
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות ב"ג
האדם אע"פ שנאמר בו: ויהי האדם לנפש חיה, אינו מכלל "מיני חיה בעלת פרסה." לפיכך אינו בלא תעשה. והאוכל מבשר האדם או מחלבו, בין מן החי בין מן המת, אינו לוקה, אבל אסור הוא בעשה. שהרי מנה הכתוב שבעת מיני חיה ואמר בהן: זאת החיה אשר תאכלו. הא כל שהוא חוץ מהן לא תאכלו, ולאו הבא מכלל עשה, עשה.
Rambam Laws of Forbidden Foods 2:3
Regarding humans, although it states: "And the man became a beast with a soul," he is not included in the category of hoofed animals. Therefore, he is not included in the prohibition. Accordingly, one who partakes of meat or fat from a man - whether alive or deceased - is not liable for lashes. It is, however, forbidden because of the positive commandment. For the Torah lists the seven species of kosher wild beasts and says: "These are the beasts of which you may partake." Implied is that any other than they may not be eaten. And a negative commandment that comes as a result of a positive commandment is considered as a positive commandment.
אותה תאכלו - והרב רבי משה אמר: שהוא למעט בשר האדם...ואין הדבר כן, שבפירוש אמרו חכמים (כריתות כא ב): בדם מהלכי שתים וחלב מהלכי שתים שאפילו מצוות פרוש מדבריהם אין בו, ואם היה בשרו אסור, כל היוצא מן הטמא טמא. ודם השרץ ודם האדם מעטו אותן חכמים מאסור דם, ואמרו (מכשירין פ"ו מ"ה): דם השרץ כבשרו, ולוקה עליו משום שרץ שאין בו משום דם, ועשאוהו כבשר. אבל מה שאמרו שאינן בלא תעשה על אכילתן, לומר שלא נמנעו ממנו והן מותרין.
The teacher Rabbi Moshe [Rambam] says that this is to exclude human flesh… but the matter is not so, because the Sages explicitly permitted biped blood and biped milk, so there is not even a rabbinic commandment to separate from it. And if its meat were forbidden, what comes from something unclean is unclean, and the Sages excluded insect blood and human blood from the prohibition against blood, and they said “the blood of an insect is like its meat” and one is flogged for it on account of its insect-ness and not on account of its blood-ness, and they made it like meat. But what they said—that eating [human flesh] is not covered by the prohibition—is to say that they are not excluding it [from the list of permitted meats] and they are permitting it.
אברהם יצחק הכהן קוק: חזון הצמחונות והשלום
בבא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה, האריכה בהצעת הדברים: (דברים יב) "ואמרת אוכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר". יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית. כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בע"ח, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם, שע"כ לא הוצרכה תורה לכתוב עליו איסור מפורש, שאין האדם צריך אזהרה על מה שקנה לו כבר מושג טבעי בזה, שזהו כמפורש, שבבא התור של מצב המוסרי האנושי לשקץ בשר בע"ח, מפני הגעל המוסרי שיש בו, הלא אז לא תאוה כלל נפשך לאכול בשר ולא תאכל, שהרי "דברי תורה נדרשים מכלל לאו הן ומכלל הן לאו"
Rav Kook: A Vision of Vegetarianism and Peace
With the coming of the permission to eat meat, after the sacralization of the mitzvot by the giving of the Torah, (the Torah) qualifies (the permission), as suggested by the words, "(when) you say, 'I shall eat meat,'" for you have the urge to eat meat, you may eat meat whenever you wish. There is here a wise yet hidden rebuke and a restrictive exhortation, namely, that as long as your inner morality does not abhor the eating of animal flesh, as you already abhor (the eating of) human flesh (in regard to which it is not necessary for the Torah to make an explicit prohibition, since one does not need an external warning when one has already acquired a certain concept (such as the revulsion for human flesh) naturally, as has been explained), then when the time comes for the human moral condition to abhor (eating) the flesh of animals, because of the moral loathing inherent in that act, you surely "will not have the urge to eat meat," and you will not eat it, since we know that (with regard to) "words of Torah, the positive is inferred from the negative and the negative from the positive."
מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל
If one was seized by a ravenous hunger, one feeds him with the less forbidden things first.
הרב יהודה עמיטל, והארץ נתן לבני אדם, ל"ח
אך מה היה הדין במקרא שבו לפני האדם מונח איסור דאורייתא מצד אחד, ובשר אדם בצד שני?...האם באמת מן הראוי שהחולה יאכל בשר אדם ולא איסור דאורייתא כטבל או נבלה?
נראה לי כדבר פשוט, שאין רצונו של הקב"ה שאדם יאכל בשר אדם. אמנם התורה לא הזכירה איסור אכילת בשר אדם, אך לא מפני שהדבר מותר, אלא מפני שיש דברים שהם כל כך פשוטה, שאין צורך שהתורה תכתוב אותם.
Rabbi Yehuda Amital, Jewish Values in a Changing World, page 38
But what is the law in a case where a person is faced with a choice between a food forbidden by the Torah and human flesh?...But is it really true that the sick person should partake of human flesh and not from foods proscribed by Torah law, like untithed produce or the flesh of an improperly slaughtered animal?
It seems obvious to me that God does not want man to eat human flesh. The Torah fails to mention that the eating of human flesh is forbidden, not because it is permitted, but because certain things are so obvious that it is unnecessary for the Torah to state them.
As for the requirement that the forbidden foods be eaten in the order of their severity, this law is merely of rabbinic origin, and I have no doubt whatsoever that the Sages never meant that it is preferable to eat human flesh rather than other forbidden foods. Moreover, the entire discussion is about forbidden "foods," and human flesh does not fall into the category of "foods."