Yalkut Shimoni on Torah 878

תַּנְיָא "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת". בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּמְשׁוּ בָּהֶן לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, יָכוֹל עֲשָׂאוּם וְלֹא גְמָרוּם, גְּמָרוּם וְלֹא הֱבִיאוּם, הֱבִיאוּם וְלֹא נִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן, יָכוֹל יְהוּ אֲסוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם", שֶׁאֵין אֲסוּרִים עַד שֶׁיַעַבְדוּ, מִכָּאן אָמְרוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל עוֹבֵד אֱלִילִים אֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים, שֶׁל עוֹבֵד אֱלִילִים אֲסוּרָה מִיָּד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּעָבֵד, אֲמַר מָר, בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָא הַמְּקֹמוֹת כְּתִיב. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִמְקוֹמוֹת, דְּלָא מִיתְסְרֵי דִּכְתִיב "אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים" וְלֹא 'הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם', תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, מִכָּאן אָמְרוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל עוֹבֵד אֱלִילִים אֵינָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד. וְהָא בְּכֵלִים אוֹקִימְנָא. אֲמַר קְרָא אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם, מַקִּישׁ אֱלֹהֵיהֶם לְכֵלִים, מַה כֵּלִים עַד שֶׁיֵּעָבְדוּ אַף אֱלֹהֵיהֶם עַד שֶׁיֵּעָבְדוּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֶת הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַשְׁכְּחָן עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל עוֹבֵד אֱלִילִים דְּאֵינָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, עֲבוֹדַת אֱלִילִים דְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֲסוּרָה מִיָּד מִנָּא לֵיהּ. סְבָרָא הוּא, מִדְּעוֹבֵד אֱלִילִים עַד שֶׁתֵּעָבֵד, מִכְּלָל דְּיִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד. אֵימָא דְּיִשְׂרָאֵל כְּלָל לָא הָשַׁתָּא גְּנִיזָה בַּעְיָא, אִיתְסוּרִי מִבָּעְיָא. וְאֵימָא כִּדְעוֹבֵד אֱלִילִים. אֲמַר קְרָא (דברים ט, כא) "וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל", מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּה קָם לֵיהּ בְּחֵטְא. וְאֵימָא הָנֵי מִלֵּי לְמֵיקָם גַּבְרָא [בְּחֵטְא, אִיתְסוּרֵי לָא מִיתְסָרָא. אֲמַר קְרָא "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה", מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּה קָם לֵיהּ בְּאָרוּר. אֵימָא הָנֵי מִלֵּי לְמֵיקָם גַּבְרָא] בְּאָרוּר, אִיתְסוּרִי לָא מִיתְסָרָא. (שם) "תּוֹעֲבַת ה'" כְּתִיב. וְרַבִּי עֲקִיבָא אֲמַר לְךָ, דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי תוֹעֵבָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל עוֹבֵד אֱלִילִים אֲסוּרָה מִיָּד. מִנָּא לֵיהּ. אֲמַר קְרָא (דברים ז, כה) "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ", מִשֶּׁפְּסָלוֹ מִיָּד נַעֲשֶׂה אֱלוֹהַ, וְאִידָךְ, הַהִיא מִבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּתָנֵי רַב יוֹסֵף, מִנַּיִן לְעוֹבֵד אֱלִילִים שֶׁפּוֹסֵל אֱלוֹהוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ". וְאִידָךְ, נָפְקָא לֵיהּ מִדִּשְׁמוּאֵל, דִּשְׁמוּאֵל רָמֵי, כְּתִיב "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ [לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם"], וּכְתִיב (שם) "וְלָקַחְתָּ לָךְ", הָא כֵּיצַד, פִּסְלוֹ לֶאֱלוֹהוֹ "לֹא תַחְמֹד", פְּסָלוֹ מֵאֱלוֹהוֹ וְלָקַחְתָּ לָךְ. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁכְּחָן עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל עוֹבֵד אֱלִילִים דַּאֲסוּרָה מִיָּד, דְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּעָבֵד מִנָּא לָן. אֲמַר קְרָא (דברים כז, טו) "וְשָׂם בַּסָּתֶר", עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר. וְאִידָךְ, הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּרַבִּי יִצְחָק, מִנַּיִן לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים דְּיִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׂם בַּסָּתֶר". וְאִידָךְ, נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב חִסְדָּא אֲמַר רַב, דַּאֲמַר רַב חִסְדָּא אֲמַר רַב, מִנַּיִן לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, כא) "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח", מַה מִּזְבֵּחַ טָעוּן גְּנִיזָה אַף אֲשֵׁרָה טְעוּנָה גְּנִיזָה. וְאִידָךְ, הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" וּכְתִיב (שם, כא) "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה". אֲמַר רַב אָשֵׁי, וּבִמְקוֹם תַּלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ נְטָעוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵצֶל מִזְבַּח ה'" וְגוֹ'. עַל הֶהָרִים (כָּתוּב בְּרֶמֶז תת"ן. וְכֵן וְנִתַּצְתֶּם).

וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם. זֶה אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם. זוֹ מַצֵּבָה שֶׁחֲצָבָהּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים. וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. זוֹ אֲשֵרָה שֶׁנַּעֲשָׂה תְּחִלָּה לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים. וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן. זוֹ שֶׁהָיְתָה נְטוּעָה (מִתְּחִילָה) [וְגָדְעָה] לַעֲבוֹדָה זָרָה. דָּבָר אַחֵר "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם". מִכָּאן אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲשֵׁרוֹת הֵן, אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ", הֶחֱלִיף, נוֹטֵל מַה שֶּׁהֶחֱלִיף, שֶׁנֶּאֱמַר "וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן", לֹא הֶחֱלִיף אֶלָּא הֶעֱמִיד תַּחְתָּיו עֲבוֹדַת אֱלִילִים וְסִלְּקָהּ מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא". שְׁלֹשָׁה בָּתִּים הֵם, בַּיִת שֶׁבְּנָאוֹ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת", חִדֵּשׁ נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם", לֹא חִדֵּשׁ אֶלָּא הִכְנִיס לְתוֹכוֹ אֱלִיל הוֹצִיאוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם" נִתַּצְתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ הָנַח לוֹ, שִׁבַּרְתָּ אֶת הַמַּצֵּבָה הָנַח לָהּ. יָכוֹל אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא", בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִנַּיִן לְקוֹצֵץ אֶת הַאֲשֵׁרָה שֶׁהוּא חַיָּב לְשָׁרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא". אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִבַּדְתֶּם", לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמָם, אוֹ יָכוֹל לְשֶׁבַח, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים ז, כו) "שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּו. וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם. מַה חָטְאוּ עֵצִים וַאֲבָנִים, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּאת לָאָדָם תַּקָּלָה עַל יְדֵיהֶם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתַּצְתֶּם. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם עֵצִים וַאֲבָנִים, שֶׁאֵין לָהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁבָּאת לָאָדָם תַּקָּלָה עַל יְדֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב וְנִתַּצְתֶּם, אָדָם שֶׁהוּא מַחֲטִיא חֲבֵרוֹ וּמַטֵּהוּ מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ הַמָּוֶת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵא בוֹ. (ויקרא כ, טז) "וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה וְגוֹ'". כַּיּוֹצֵא בוֹ "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל" וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם, ו) "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" כוּ'. מִנַּיִן לְנוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הַהֵיכָל וּמִן הַמִּזְבֵּחַ וּמִן הָעֲזָרָה שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר ("וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם) [וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם] לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מִנַּיִן לְמוֹחֵק אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם". רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִין לְמִזְבְּחוֹתֵיהֶן, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְמַעֲשֵׂיהֶם וְיִגְרְמוּ מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיֵּחָרֵב.