אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים כו' [האשה שנחבש' בידי] עע"ז ע"י נפשו' אסורה לבעל' פירש המורה חיישי' שמא נבעלת לאחד מהן ברצון ואמר ואית דמוקמי לה באשת כהן דמיתסרא באונס וראשון עיקר דבכתובות מוכח דבאש ישראל קאי וכלשון אחרון נ"ל דהא שבוי' דמיפקרי לה דהא לא מירתתי מידי ואפ"ה אינה אסורה אלא לכהן ולא חיישי' שמא נבעל' ברצון והה"נ הכא אינה אסורה אלא לכהן:
ה"נ מסתברא דקתני סיפא כו' ה"ה דאיכא לדיוקי הכי משבוי' דאפילו בדיעבד חיישי' אלא מסיפ' דההיא דייק לי':
ודילמא דכ"ע לא חיישי' לרביעה אי קשיא היכי מצינן למימ' דלא חיישי' א"כ שבוי' אמאי איחסרא לכהונה חשובה לרביעה דבהמה לא חיישי' דכולי האי לא מופקרי אבל לעריות חיישינן:
לא ס"ד דקתני וכן היה ר"א פוסל בכל הקרבנות פי' אלמ' טעמא דר"א משום דחיישי' לרביעה הוא. ולית ליה לר"א גוי חס על בהמתו שלא תיעקר ולית ליה נמי מקום שנהגו למכור בהמה דקה של גוים מוכרין אי נמי אית לי' לטעמא כדאמרי' לעיל מקום שאסור לייחד אסור למכור ומה שתירץ רב גוי חס על בהמתו שלא תיעקר לא תירץ אלא אליבא דרבנן דאית ליה לרבנן דחשידי לרביעה אבל מיהו בהמתן לא רבעי ור"א סבר אפי' בהמתן רבעי: