שאלה יבאר לנו פי' אמרם (חולין דף ל"ב ע"א) שהה במיעוט סימנים וכן (שם דף ל' ע"ב) החליד במיעוט סימנים.
תשובה אמנם אמרם שהה במיעוט סימנים מעולם היה מתקשה עלינו ולא נתבאר אצלנו בו פירוש ראוי לסמוך עליו. והפי' היותר קרוב שנראה לנו בו הוא שנאמר שלא דברו כאן בושט שהוא נפסל ואפילו בנקיבת משהו אמנם דבריהם פה הם בגרגרת שלא תפסל אלא ברובה ולהיות שעיקר אצלנו שהשהיה תפסיד השחיטה ותעשנה בלתי נמשכת שאל השואל אם שחט מיעוט גרגרת ושהה וחזר ושחט בה מיעוט אחר והשלים רובה מהו כלומר אם נחשוב אותו המיעוט ששחט קודם השהייה כאלו נפגם קודם השחיטה ונחשוב זה המיעוט השני ששחט אותו אח"כ כמי שבא אל חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו ותהיה שחיטתו כשרה או דילמא ששם בחצי קנה פגום מ"מ אותו החלק ששחט לא שהה בו כלו' וכאן הנה כבר שהה בשחיטה והפסיק בין המיעוט הראשון והמיעוט השני והנה כל אחד מהם אין בו רוב סימן אבל הושט לא תתישב בו זאת הבעיא כלום לפי שאם שחט בו מיעוט ושהה היה [הרי] אותו מיעוט אין בו כדי שחיטה והואיל ואינה שחיטה הנה כבר באותו החתך שחתך היתה טרפה לפי שהעיקר אצלנו נקובת הושט במשהו ואפי' שחט אח"כ כל הסמנים שחיטה שלמה אינו מועיל כלום וע"כ ראינו שלענין ושט אין מקום לשאלה זו. אך קשה לנו לפירוש זה אמרם סימנים ולא היה לו לומר לא (אלא) שהה במיעוט סימן. ואמנם אמרם החליד במיעוט סימנים הוא פשוט אין בו קושי. והכונה בו שאם החליד את הסכין ושחט מיעוט הסימן ואח"כ הוציא את הסכין ושחט המיעוט האחר כתקנו מהו מי אמרי' כיון דבמיעוט הסימנים בלבד הוא שהחליד כשרה דמיעוט כמאן דליתיה דמי או דלמא כיון דלגבי הרוב לאו מיעוט הוא אלא חצי גמור הוא וכמי שהחליד בחצי סימן ואסור.